לודוויג ביכנר
פרידריך קארל כריסטיאן לודוויג ביכנר (Ludwig Büchner; 29 במרץ 1824 – 30 באפריל 1899) היה פילוסוף, פיזיולוג ורופא גרמני שהפך לאחד מנציגיו הבולטים של המטריאליזם המדעי במאה ה-19.
ביוגרפיה
ביכנר נולד בדרמשטאדט ב-29 במרץ 1824. בין השנים 1842 עד 1848 למד פיזיקה, כימיה, בוטניקה, מינרלוגיה, פילוסופיה ורפואה באוניברסיטת גיסן, שם סיים את לימודיו ב-1848 עם עבודת דוקטורט תחת הכותרת Beiträge zur Hall'schen Lehre von einem excitomotorischen Nervensystem (תרומות לתורת האליר על מערכת עצבים אקסיטו-מוטורית). לאחר מכן, המשיך את לימודיו באוניברסיטת שטרסבורג, באוניברסיטת וירצבורג (שם למד פתולוגיה אצל רודולף וירכו הנודע) ובאוניברסיטת וינה. בשנת 1852 הפך למרצה לרפואה באוניברסיטת טיבינגן, שם פרסם את יצירתו החשובה Kraft und Stoff: Empirisch-naturphilosophische Studien (כוח וחומר: מחקרים אמפיריים-פילוסופיים של הטבע, 1855). ביכנר היה אחד ממייסדי ה-Freies Deutsches Hochstift (המוסד הגרמני החופשי).
על פי פרידריך אלברט לאנגה (בספרו Geschichte des Materialismus, 1866), היצירה 'כוח וחומר' הייתה ספוגה בהתלהבות פנאטית כלפי האנושות. ביכנר ביקש להוכיח את אי-כליותו של החומר ואת סופיותו של הכוח הפיזי. המטריאליזם המדעי של יצירה זו, שבני התקופה נהגו לעיתים קרובות לקבץ עם פרסומיהם של 'מטריאליסטים' אחרים כמו קארל פוגט ויעקב מולשוט, עורר התנגדות רבה כל כך עד שהוא נאלץ לוותר על משרתו בטיבינגן, ופרש לדרמשטאדט. הוא עסק ברפואה ותרם באופן קבוע לכתבי עת בתחומי הפתולוגיה, הפיזיולוגיה ופרסומים פופולריים.
הוא המשיך בעבודתו הפילוסופית בהגנה על המטריאליזם, ופרסם את Natur und Geist (טבע ורוח, 1857), Aus Natur und Wissenschaft (מן הטבע והמדע, כרך א', 1862; כרך ב', 1884), Der Fortschritt in Natur und Geschichte im Lichte der Darwinschen Theorie (הקדמה בטבע ובהיסטוריה לאור התאוריה הדרוויניסטית, 1884), Tatsachen und Theorien aus dem naturwissenschaftlichen Leben der Gegenwart (עובדות ותאוריות מהחיים המדעיים של ההווה, 1887), Fremdes und Eigenes aus dem geistligen Leben der Gegenwart (זרים ועצמיים בחיי הרוח של ההווה, 1890), Darwinismus und Socialismus (דרוויניזם וסוציאליזם, 1894), ו-Im Dienste der Wahrheit (בשירות האמת, 1899).
המטריאליזם של לודוויג ביכנר היווה את הבסיס להקמת תנועת החופשיים בגרמניה. בשנת 1881 ייסד בפרנקפורט את "הליגה הגרמנית של החופשיים" ("Deutsche Freidenkerbund"). בהיותו פעיל פוליטית, היה ביכנר חבר בבית השני של ה-Landstände (אספת המעמדות) של הדוכסות הגדולה של הסן כנציג המפלגה הגרמנית בעלת החשיבה החופשית בין השנים 1884 עד 1890.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הוא נפטר בדרמשטאדט ב-30 באפריל 1899.
עבודה פילוסופית
בעת הערכת הפילוסופיה של ביכנר, יש לזכור שהוא היה בראש ובראשונה פיזיולוג, ולא מטאפיזיקאי. חומר וכוח (או אנרגיה) הם, כפי שטען, אינסופיים; שימור הכוח נובע מאי-כליותו של החומר, המהווה את הבסיס האולטימטיבי לכל המדע.
ביכנר אינו תמיד ברור בתאוריה שלו לגבי הקשר בין חומר לכוח. לעיתים הוא מסרב להסביר זאת, אך בדרך כלל הוא מניח שכל הכוחות הטבעיים והרוחניים טבועים בחומר. בדיוק כפי שמנוע קיטור, כפי שהוא מציין ב'כוח וחומר' (מהדורה 7, עמ' 130), מייצר תנועה, כך המתחם האורגני המורכב של חומר נושא כוח באורגניזם חי מייצר סך כולל של השפעות מסוימות, אשר כאשר הן מאוחדות לאחדות אחת, נקראות על ידינו נפש, רוח, מחשבה. כאן הוא מניח כוח ורוח כנובעים מחומר מקורי, מונזם מטריאליסטי. אך בחלקים אחרים של יצירותיו הוא מציע שרוח וחומר הם שני היבטים שונים של מה שמהווה את הבסיס לכל הדברים, מונזם שאינו בהכרח מטריאליסטי.
ביכנר היה פחות מוטרד מביסוס מטאפיזיקה מדעית מאשר ממחאה נגד האידיאליזם הרומנטי של קודמיו והפרשנויות התאולוגיות ליקום. הטבע על פי דעתו הוא פיזי טהור; אין לו מטרה, אין לו רצון, אין לו חוקים שנכפו על ידי סמכות חיצונית, ואין לו סנקציה אתית על-טבעית.
ביכנר אימץ את תאוריית האבולוציה של צ'ארלס דרווין בתוך עשור מפרסומה הראשון, וכתב את הספר 'האדם בעבר, בהווה ובעתיד' בשנת 1869 על מה שלתפיסתו היו ההשלכות של הדרוויניזם. הוא האמין שזה כולל את המעבר של האנושות למצב הוויה אדיב יותר, שבו המאבק הפרימיטיבי לחיים כבר לא יחול או לפחות יוחלף במאבקים אינטלקטואליים טהורים, והמלחמה תסתיים. כדי להשיג זאת, ביכנר תמך בתוכניות חברתיות ממשלתיות שיסייעו לשוויון רב יותר, כולל בעלות קולקטיבית על קרקעות וזכויות נשים (אם כי הוא לא הרחיב זאת לכדי מתן זכות בחירה, שכן ראה בכך עניין מוקדם מדי בזמנו).
ביכנר, יחד עם אדוארד אבלינג, השתתף בקונגרס של "הפדרציה הבינלאומית של החופשיים" שנערך בלונדון בין ה-25 ל-27 בספטמבר 1881; למחרת, ב-28 בספטמבר, הם ביקרו את דרווין. אבלינג פרסם דיווח מלא על ביקורו ב-National Reformer בשנת 1882.
משפחה
לודוויג ביכנר נולד למשפחתו של ארנסט קארל ביכנר, יועץ רפואי בכיר ורופא חצר בדוכסות הגדולה של הסן. לודוויג היה אחיו הצעיר של גאורג ביכנר, מחזאי מהפכני מפורסם, ושל לואיזה ביכנר, פעילה למען זכויות נשים; ודודו של ארנסט ביכנר, ממציא משפך ביכנר.