על פי לאונרד ארסקין היל (Leonard Erskine Hill), ניתן היה למדוד את לחץ הדם העורקי של מטופל באותה פשטות ומהירות של קריאת מדחום קליני. פיתוח זה היווה את הבסיס לשיטה האבחנתית הקלינית המכונה "סימן היל" (Hill's sign), וקבע אמת מידה להערכה קרדיווסקולרית ששיכללה משמעותית את הנהלים הרפואיים הסטנדרטיים של תחילת המאה העשרים.
יסודות אקדמיים ומחקר
היל, שנולד בשנת 1866 בברוס קאסל (Bruce Castle), למד בהייליבורי ובאימפריאל סרוויס קולג' (Haileybury and Imperial Service College) לפני שעבר לקולג' האוניברסיטאי של לונדון (University College, London), שם קיבל תואר MB בשנת 1890. הקריירה שלו כפיזיולוג וכמורה אוניברסיטאי התבססה באוניברסיטת לונדון. בשנת 1900 הוענק לו מעמד עמית החברה המלכותית (Fellow of the Royal Society). תרומותיו לספרות הרפואית כללו את "ספר לימוד לפיזיולוגיה" (A Textbook of Physiology), שנכתב במשותף עם מרטין ויליאם פלאק (Martin William Flack) בשנת 1919, ומספר עבודות המתמקדות באוורור ובריאות סביבתית, כגון "מדע האוורור וטיפול באוויר פתוח" (The Science of Ventilation and Open Air Treatment).
התקדמות בפיזיולוגיה של הצלילה
היל הוביל מחקר משמעותי בנושא הסכנות בסביבות מעמקי הים, ובמיוחד חקר רעילות חמצן, השפעות פחמן דו-חמצני ומחלת דקומפרסיה. במימון אוגוסטוס סיבה (Augustus Siebe) וחברת סיבה גורמן (Siebe Gorman Company), הוא דגל בשימוש בפרופילי דקומפרסיה ליניאריים או אחידים. מתודולוגיה ספציפית זו נותרה רלוונטית בפרקטיקה המודרנית של צלילת רוויה. תרומותיו המדעיות בתחום זה זכו להכרה באמצעות בחירתו כזוכה השני במדליית טי. קיי. סיידי (T. K. Sidey Medal) מהחברה המלכותית של ניו זילנד.
בריאות הציבור ותחומי עניין אישיים
מעבר לאבחון קליני, היל היה תומך ציבורי בטיפול באור, ותיעד את ממצאיו בפרסום משנת 1924, "שמש ואוויר פתוח: השפעתם על הבריאות" (Sunshine and Open Air: Their Influence on Health). חייו האישיים התאפיינו בהתלהבות מהטבע, כולל הרגל יומי של רחצה בבריכה ביער אפינג (Epping Forest) במהלך שנותיו בלאוטון (Loughton). כאיש אשכולות מחוץ למעבדה, הוא כיהן כנשיא המייסד של האגודה לאמנות רפואית ועסק בציור בצבעי מים. בשנת 1931 הוא גם כתב ספר ילדים בשם "ספר הקוף מו" (The Monkey Moo Book).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים אחרונות
היל קיבל תואר LLD של כבוד מאוניברסיטת אברדין בשנת 1931 וקיבל תואר אבירות בשנת 1930. הוא סבל מתקופת מחלה בשנת 1904, שדרשה חופשה ממושכת עקב שחפת. בסופו של דבר הוא פרש לקורטון (Corton) שבסאפוק, שם התגורר עד מותו כתוצאה מפקקת מוחית בשנת 1952. לאורך הקריירה שלו, הוא נותר דמות עקבית במחקר הפיזיולוגי הבריטי, והותיר אחריו גוף עבודה שגישר על הפער בין רפואה תיאורטית ליישום קליני מעשי ויומיומי.
עובדות מהירות
- נולד: 1866, ברוס קאסל - נפטר: 1952, קורטון - השכלה: הייליבורי ואימפריאל סרוויס קולג' - תפקיד מקצועי: מורה אוניברסיטאי ופיזיולוג - פרס מרכזי: מדליית באלי (1919) - חברות מקצועית: עמית החברה המלכותית - תואר אבירות: 1930 - תחום עיקרי: רפואת צלילה ומחקר לחץ דם
שאלות שקוראים שואלים
### מהו "סימן היל"?
זוהי שיטה אבחנתית ללחץ דם, הנגזרת מאמונתו של היל שלחץ עורקי ניתן למדידה בפשטות ובדיוק כמו טמפרטורת גוף.
### האם לאונרד ארסקין היל תרם לבטיחות בצלילה?
כן, הוא חקר את מחלת הדקומפרסיה ודגל בפרופילי דקומפרסיה ליניאריים, המשמשים עד היום בצלילת רוויה.