הספר נשים ומגדר באסלאם (Women and Gender in Islam), שפורסם ב-1992, ביסס מסגרת היסטורית לניתוח מעמד הנשים בתוך חברות ערביות מוסלמיות. מחקר מכונן זה טען כי פרשנויות פטריארכליות, ולא העקרונות המרכזיים של הדת עצמה, הן שיצרו את התנאים המגבילים שלעיתים קרובות פוגשים נשים במזרח התיכון.
חיים מוקדמים ומסלול אקדמי
אחמד, שנולדה ברובע הליוپוליס בקהיר ב-1940, גודלה על ידי אב מצרי ואם טורקית. חיי המשפחה שלה שילבו ערכים מוסלמיים מסורתיים עם הנטיות הליברליות של המעמד האריסטוקרטי במצרים בתקופת המשטר הישן (ancien régime). בעקבות תנועת הקצינים החופשיים של 1952, המשפחה עמדה בפני נידוי פוליטי, במיוחד בשל התנגדותו של אביה לבניית הסכר הגבוה באסואן. אחמד המשיכה את השכבתה הגבוהה באוניברסיטת קיימברידג' במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20, ובהמשך עברה לארצות הברית כדי להמשיך את הקריירה המחקרית שלה.
מינויים אקדמיים וקריירה
לאחר המעבר, אחמד השיגה משרת סגל באוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט, שם שימשה כמנהלת תוכניות לימודי נשים ולימודי המזרח התיכון החל מ-1981. היא עברה לבית הספר לתאולוגיה של הארוורד ב-1999, והפכה לפרופסור הראשונה ללימודי נשים בדת במוסד זה. ב-2003, היא מונתה לפרופסור לתאולוגיה על שם ויקטור ס. תומאס (Victor S. Thomas), ובהמשך עברה לתפקיד פרופסור מחקר לתאולוגיה על שם ויקטור ס. תומאס ב-2020.
מחקר על רעלות ואקטיביזם
ב-2013, אחמד קיבלה את פרס גרוומייר של אוניברסיטת לואיוויל בתחום הדת עבור מחקרה על הרעלה בארצות הברית. היא זיהתה שנשים מוסלמיות רבות אימצו את הרעלה כצורה של אקטיביזם למען צדק חברתי וכביטוי ברור של זהות אסלאמית. דבר זה סימן סטייה מההערכות המוקדמות שלה, שראו במנהג בעיקר כלי של פטריארכיה. היא גורסת כי הרעלה אינה נושאת משמעות אוניברסלית, תוך שהיא מודה כי היא נותרת כלי של שליטה פטריארכלית באזורים שונים ברחבי העולם.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →ביקורת על לאומיות וקולוניאליזם
אחמד תיעדה את הבנייתה הפוליטית של הזהות הערבית במצרים בעקבות ההפיכה של 1952, וראתה בעלייתו המאוחרת של הלאומיות הערבית צורה של אימпеריאליזם תרבותי. היא טוענת שרטוריקה לאומנית זו שחקה לעיתים קרובות את הביטויים התרבותיים המגוונים בתוך המזרח התיכון וצפון אפריקה. עבודתה גם מדגישה כיצד מעצמות קולוניאליות מהמאה ה-19 ניצלו את מושג שחרור הנשים כדי להצדיק פלישות גאופוליטיות, כשהן ממסגרות את מעמד הנשים כסמן של עליונות תרבותית.
עובדות מהירות
- נולדה: 1940, הליוپוליס, מצרים - אזרחות: ארצות הברית; מצרים - השכלה: אוניברסיטת קיימברידג' - תחום: לימודי מגדר ודת - יצירה בולטת: נשים ומגדר באסלאם (1992) - ספר זיכרונות: מעבר גבול (1999) - פרס: פרס גרוומייר (2013) - דת: אסלאם
שאלות שקוראים שואלים
### מהי הטענה המרכזית בספר נשים ומגדר באסלאם?
אחמד טוענת واي אי-שוויון מגדרי במזרח התיכון נעוץ בפרשנויות פטריארכליות של האסלאם שהתפתחו בעיראק של תקופת העבאסים, ולא בדת עצמה.
### למה הגיעה אחמד לגבי הרעלה במחקרה האחרון?
היא מצאה שנשים רבות בארצות הברית לובשות את הרעלה כפעולה מכוונת של אקטיביזם פוליטי וצדק חברתי, ולא אך ורק מתוך לחץ פטריארכלי.