קוფი אנאן: האדם מבפנים שהמציא מחדש ארגון מבפנים
כל מזכ"ל אחר לפניו הגיע אל האומות המאוחדות מבחוץ – דיפלומט הוצנח כדי לנהל בירוקרטיה שלא הכיר. קוფი אנאן בילה שלושים וארבע שנים בטיפוס במעלה אותה בירוקרטיה תחילה, במשרדי פליטים, במחלקות משאבי אנוש ובפיקוד על שמירת שלום, בטרם הפך לאיש האו"ם הפנימי הראשון אי פעם שנבחר להנהיג אותו. זוהי רשימת קורות חיים שנבנתה כולה בתוך מוסד אחד, וזה בדיוק מדוע הרפורמות שקידם מרגע שהגיע למשרה הבנייה אכן החזיקו מעמד.
מקומאסי עד ז'נבה
קוფი אטה אנאן נולד ב-8 באפריל 1938 בקומאסי שבגאנה, אז עדיין תחת שלטון קולוניאלי בריטי. הוא סיים את לימודיו בבית הספר מפנציפים בשנת 1957, אותה שנה שבה הפכה גאנה לקולוניה האפריקאית שמדרום לסהרה הראשונה שזכתה בעצמאות – צירוף מקרים מבחינת התזמון שאותו תיאר מאחר יותר כמעצב. הוא למד כלכלה באוניברסיטת קוואמה נקרומה למדע ולטכנולוגיה בקומאסי לפני שהשלים את התואר הראשון שלו במכללת מקאלאסטר במינסוטה ב-1961, ולאחר מכן המשיך בלימודים מתקדמים בכלכלה بالمכון הגבוה ללימודים בינלאומיים בז'נבה. עשור לאחר מכן, כעמית סלואן, הוא זכה בתואר שני במדעים בניהול מבית הספר לניהול סלואן של ה-MIT ב-1972 – תעודה של טכנוקרט שעיצבה את האופן שבו יתייחס בהמשך אל האו"ם פחות כאל במה דיפלומטית ויותר כאל ארגון שיש לנהלו.
שלושה עשורים בתוך המכונה
אנאן הצטרף לאומות המאוחדות ב-1962 כקצין תקציב בארגון הבריאות העולמי בז'נבה, ומעולם לא עזב באמת. במהלך העשורים הבאים הוא התקדם דרך משרד הנציב העליון של האו"ם לפליטים, שם היה לראש מחלקת כוח אדם ב-1980, ופרש בקצרה מחוץ למערכת כולה בשנים 1974 עד 1976 כדי לכהן כמנהל התיירות של גאנה בטרם שב לעבודה בינלאומית. עד 1987 הוא היה עוזר מזכ"ל האו"ם לניהול משאבי אנוש ולתיאום ביטחוני, וב-1992 קיבל לידיו את תפקיד תת-המזכ"ל לפעולות שמירת שלום, תפקיד שקיים עד דצמבר 1996 בזמן שהאו"ם פרס קרוב ל-70,000 אנשי צבא ואזרחים במשימות ברחבי העולם – הרחבת שמירת השלום הגדולה ביותר שניסה הארגון לבצע. בתפקיד זה הוא היה גם נציגו המיוחד של האו"ם ליוגוסלביה לשעבר בשנים 1995 ו-1996, ועסק בתיק הבלקני ישירות בעוד מלחמת בוסניה קרבה לסיומה.
מזכ"ל
בשנת 1997, בגיל 59, הפך אנאן למזכ"ל השביעי של האו"ם – והראשון אי פעם שנבחר מתוך שורותיו של הארגון עצמו ולא הובא מבחוץ מהדיפלומטיה. תקופת כהונתו הראשונה החלה ב-1 בינואר 1997, והוא נבחר מחדש לתקופת כהונה שניה שהחלה ב-1 בינואר 2002. הוא ניצל את התפקיד כדי לקדם אג'נדה שאפתנית של רפורמה מוסדית, ובשנת 2000 פרסם דוח שזכה לציטוט נרחב על תפקידו של האו"ם במאה ה-21 אשר סייע להניח את היסודות להצהרת המילניום וליעדי פיתוח המילניום שבאו בעקבותיה. הוא אישר באופן אישי את נסיגת ישראל מדרום לבנון בשנת 2000, הפעיל ערוצים דיפלומטיים בסכסוכים שכללו את לוב ואת מועצת הביטחון, ודחף לפעולה סביב האלימות סביב עצמאות מזרח טימור. באפריל 2001 הוא השיק "קריאה לפעולה" נגד HIV/איידס, וסייע להקים את מה שהפך לקרן הגלובלית להילחם באיידס, שחפת ומלריה, שגייסה כ-1.5 מיליארד דולר בהתחייבויות מוקדמות – מקרה נדיר שבו מזכ"ל מגייס כספים באופן אישי ולא רק רטוריקה. לאחר פיגועי 11 בספטמבר, הוא ניווט את תגובת האו"ם אל עבר תיאום נגד טרור בין המדינות החברות.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פרס נובל
בשנת 2001, ועדת נובל הנורווגית העניקה את פרס השלום במשותף לאנאן ולאומות המאוחדות עצמן "על עבודתם למען עולם מאורגן יותר وشלום רב יותר", תוך שהיא מזכה אותו במיוחד בהבאת חיים חדשים לארגון שרבים הספידו כנוקשה, וציטטה את עבודתו בנושא HIV/איידס ונגד טרור בינלאומי לצד הרפורמות המוסדיות שלו. פיצול הפרס בין אדם לבין הארגון שניהל היה בעצמו אמירה יוצאת דופן – הכרה בכך שהישגו של אנאן היה בלתי נפרד מהמיומנות שלו בהפעלת מנגנון האו"ם בכלל.
לאחר האו"ם
כהונתו של אנאן באו"ם הסתיימה ב-2006, לא ללא מחלוקת – שערוריית תוכנית "נפט תמורת מזון" בעיראק, שבה כספים בניהול האו"ם הופנו באמצעות עמלות סתר, משכה תשומת לב אל שנותיו האחרונות בתפקיד, אף על פי שחקירות עצמאיות לא מצאו אותו מעורב אישית בפעילות בלתי חוקית. הוא לא פרש מהחיים הציבוריים. הוא ייסד את קרן קוფი אנאן בז'נבה כדי להמשיך בעבודה למען שלום, ממשל דמוקרטי ופיתוח בר-קיימא, עמד בראש קבוצת המדינאים הוותיקים הבינלאומית "הזקנים", והנהיג ועדות ומאמצי גישור בסוריה, במשב הרוהינגיה במדינת רחין במיאנמר, ובסחר בסמים במערב אפריקה. הוא גם גישר על הסכם שלום שסיים את המשבר האלים של שלאחר הבחירות בקניה בשנים 2007–2008, גישור שזוכה להערכה רבה במניעת סכסוך אזרחי רחב יותר. הוא מת ב-18 באוגוסט 2018 בברן שבשווייץ, בגיל 80.
מדוע קוფი נקרא גאון
המילה המצורפת לאנאן אינה בדרך כלל "גאון" במובן של פריצת דרך אינטלקטואלית יחידה במינה – הוא לא חיבר שום תאוריה ולא עשה שום תגלית. מה שאנשים שעבדו עם מערכת האו"ם מצביעים עליו במקום זאת קרוב יותר לגאונות ארגונית: המיומנות הספציפית והנדירה של הבנת בירוקרטיה גלובלית מתפשטת מבפנים, לאחר שעבד כמעט בכל שלב שלה אישית במשך שלושה עשורים, ושימוש בידע מפורט זה כדי לגרום לרפורמה מוסדית אכן לנחות במקום להיתקע בוועדה. החלטת ועדת נובל להעניק את פרס השלום במשותף לאנאן ולאו"ם עצמו היא הראיה החזקה ביותר לקריאה זו – זה היה שיפוט מפורש שמיומנותו האישית ותפקוד המוסד הפכו לאותו הישג עצמו, כשהיא מזכה אותו ביצירת עולם "מאורגן יותר", ולא סתם עולם שנשמע שליו יותר.
המקרה הנגדי הכנה הוא אמיתי. שערוריית "נפט תמורת מזון" חשפה כישלונות חמורים בפיקוח תחת משמרתו, אפילו בהיעדר אשמה אישית, ומבקרים טענו זה מכבר כי רפורמה באו"ם תחת כל מזכ"ל מוגבלת במהותה על ידי מועצת ביטחון שהמדינות החברות, ולא המזכירות, שולטות בה בפועל – כלומר כישוריו של אנאן היו משמעותיים אך תחומים במערכת שאף מנהל יחיד אינו יכול לתקן במלואם. מה שהיה לאנאן היה פחות הבזק של גאונות ויותר שלושה עשורים של שטף נרכש באופן שבו האו"ם עובד בפועל, מיושם בדיסציפלינה יוצאת דופן מרגע שהגיע למשרתו הבכירה.
מורשת
אנאן נותר המקרה הברור ביותר של אדם מבפנים שהפך מוסד שאת ניהולו בילה את הקריירה בלימוד, ועשור שלאחר האו"ם שלו – גישור על המשבר בקניה, עמידה בראש "הזקנים", בניית קרן שעדיין פעילה היום – האריך את המוניטין ההוא מעבר לפרישתו הרשמית. קרן קוფი אנאן ממשיכה את עבודתו על ממשל דמוקרטי והעצמת צעירים, וממשיכה קדימה מודל של כשירות שקטה ונהלית שהאריכה ימים יותר מהכותרות הדרמטיות יותר של שערוריות ומשברים שפיסקו את כהונתו.