בשיגור על גבי חללית סויוז רוסית ב-7 ביולי 2016, הפכה קתלין רובינס (Kathleen Rubins) לאישה ה-60 שטסה לחלל. כביולוגית מולקולרית בהכשרתה, מסלולה ממעבדות מכון סאלק (Salk Institute) ואוניברסיטת סטנפורד אל תחנת החלל הבינלאומית מייצג שילוב מובהק בין מחקר קליני של מחלות זיהומיות לבין חקר בגובה רב.
יסודות אקדמיים ומדעיים
רובינס נולדה בפרמינגטון בשנת 1978 וגדלה בנאפה, קליפורניה. היא סיימה את לימודיה בתיכון וינטג' (Vintage High School) לפני שהשלימה תואר ראשון בביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. היא קיבלה דוקטורט בביולוגיה של הסרטן מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד, תוך התמחות במחלקות לביוכימיה, מיקרוביולוגיה ואימונולוגיה. הקריירה המוקדמת שלה התמקדה במחלות נגיפיות, בדגש על פוקסווירוסים (נגיפי אבעבועות) ודפוסי השתלבות של HIV-1, ובוצעה בשיתוף פעולה עם מכון סאלק, המכון למחקר רפואי של מחלות זיהומיות של צבא ארצות הברית והמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC).
מחקר וירולוגי ומנהיגות מעבדתית
במכון וייטהד למחקר ביו-רפואי (Whitehead Institute for Biomedical Research) בקיימברידג', מסצ'וסטס, עמדה רובינס בראש מעבדה שחקרה מחלות נגיפיות המשפיעות בעיקר על מערב ומרכז אפריקה. הצוות שלה מיפה את הטרנסקריפטום של נגיפי האבעבועות וחקר מנגנונים המווסתים את ה-mRNA של תא המאחסן. עבודה זו כללה ריצוף גנומי של נגיף האבולה, נגיף מרבורג ונגיף לאסה (Lassa mammarenavirus). בנוסף, היא השתתפה בניתוח מחזור החיים של נגיף אבעבועות השחורות באמצעות סמנים מבוססי חלבון פלואורסצנטי, מחקר שהוכח כרלוונטי לחקר מחלות זואונוטיות כגון אבעבועות הקוף (mpox).
שירות בנאס"א וטיסות חלל
לאחר שנבחרה כחלק מקבוצת האסטרונאוטים ה-20 של נאס"א (NASA) ביולי 2009, השלימה רובינס הכשרה קפדנית ברובוטיקה, פעילות חוץ-רכבית ותפעול טיסות T-38. במהלך משימותיה, ביצעה ניסויים מיקרוביולוגיים משמעותיים, כולל הטמעה מוצלחת של מערכת החומרה WetLab-2 לחקירת בידוד RNA וניתוח PCR בתנאי מיקרו-כבידה. זמן השהייה הכולל שלה בחלל מסתכם ב-300 ימים, שעה ו-31 דקות, מה שמציב אותה בין האסטרונאוטיות האמריקאיות המובילות במשך הזמן בחלל.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →תפקידים מוסדיים נוכחיים
לאחר הקריירה שלה כאסטרונאוטית, עברה רובינס למנהיגות אקדמית ומנהלית. היא מכהנת כפרופסור למיקרוביולוגיה באוניברסיטת פיטסבורג. ב-30 בינואר 2026, מינתה אותה האוניברסיטה למנהלת המייסדת של מכון טריוואדי לחלל וביו-רפואה גלובלית (Trivedi Institute for Space and Global Biomedicine), שם היא ממשיכה לפקח על תוכניות מחקר בנקודת המפגש שבין מדע מסלולי לבריאות הציבור.
עובדות מהירות
- לידה: 1978, פרמינגטון, קונטיקט - השכלה: תיכון וינטג', אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, אוניברסיטת סטנפורד - בחירה לנאס"א: יולי 2009, קבוצת אסטרונאוטים 20 - שיגור לחלל: 7 ביולי 2016, סויוז MS-01 - חזרה מהחלל: 30 באוקטובר 2016, קזחסטן - זמן שהייה כולל בחלל: 300 ימים, שעה, 31 דקות - תפקיד נוכחי: מנהלת מכון טריוואדי לחלל וביו-רפואה גלובלית
שאלות נפוצות של קוראים
### מהו המיקוד של מכון טריוואדי?
המכון מתמקד בביו-רפואה חללית וגלובלית, כאשר רובינס מכהנת כמנהלת המייסדת שלו.
### מה הייתה החשיבות של ניסויי WetLab-2?
ניסויים אלו הוכיחו את היתכנות הביצוע של בידוד RNA וניתוח PCR בתנאי מיקרו-כבידה בתחנת החלל הבינלאומית.