ז'וזה סוקרטש: מהנדס-הנשיא של פורטוגל שהתרסק על מעטפה
ז'וזה סוקרטש בילה עשור בהתעקשות שהוא מהנדס, ניהל קמפיין כאיש שיגרור את פורטוגל לעתיד של רוח ורכבת, ועזב את תפקידו בשנת 2011 לאחר שהזעיק את קרן המטבע הבינלאומית. שלוש שנים לאחר מכן הוא היה באזיקים בנמל התעופה של ליסבון, ובית משפט פורטוגלי בילה את אחת-עשרה השנים הבאות בוויכוח בשאלה האם התיק נגדו היה צדק או פנטזיה. מעטים ראשי הממשלה האירופיים שראו את כישוריהם, את הרקורד הכלכלי שלהם ואת חירותם עומדים למשפט רשמי באופן שבו עמדו אצלו.
תואר תחת ענן
ז'וזה סוקרטש קרבליו פינטו דה סוזה נולד בשנת 1957 בקובิลן, באזור ההררי הפנימי של פורטוגל. הוא למד הנדסה אזרחית בקוימברה ובהמשך השלים תואר דרך אוניברסידדה אינדפונדנטה (Universidade Independente), מוסד פרטי בליסבון שנסגר בהמשך על רקע שערורייה. עשורים לאחר מכן, משרד המשפטים של פורטוגל מצא כי "ההשוואות" שהעניקו לו זיכויים עבור קורסים שם ניתנו מבלי לעקוב אחר ההליך הנדרש בחוק – הגוף שאשר אותן, קבעו התובעים, לא היה בעל סמכות לעשות כן. אף על פי כן, הרשויות אפשרו לו לשמור על תואר ההנדסה, בנימוק שביטולו יכריח את פורטוגל לבטל תעודות לרבים מבוגרי אינדפונדנטה האחרים; מסדר המהנדסים של פורטוגל הצהיר בהמשך באופן חד-משמעי כי הוא לא היה, ומעולם לא היה, מהנדס מורשה. הוא מחזיק גם בתואר מנהל עסקים (MBA), שהוענק לו בשנת 2005 מהמכון האוניברסיטאי של ליסבון, באותה שנה שבה נעשה ראש ממשלה.
מהנדס עירוני לשר בממשלה
סוקרטש החל את דרכו באגף הנוער של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית מרכז-ימין לפני שעבר למפלגה הסוציאליסטית בשנת 1981, ועבד כמהנדס טכני עבור מועצת עיר הולדתו בקובิลן. הוא נכנס לפרלמנט בשנת 1987, כיהן כדובר הסוציאליסטים בנושאי איכות סביבה במהלך מחציתו הראשונה של שנות ה-90, והתקדם בהתמדה בסולם השרים: מזכיר המדינה לאיכות הסביבה ב-1995, שר הנוער והספורט ב-1997, ושר האיכות הסביבה והתכנון הטריטוריאלי ב-1999. בשנת 2004 הוא הפך למזכיר הכללי של המפלגה הסוציאליסטית, מה שמיקם אותו להוביל אותה בבחירות הכלליות בשנה שלאחר מכן.
ראש הממשלה: טורבינות רוח וחוב עולה
סוקרטש זכה בבחירות הללו והושבע כראש ממשלה בשנת 2005, ולאחר מכן נבחר מחדש בשנת 2009. היוזמה המרכזית שלו הייתה דחיפה אגרסיבית לאנרגיה מתחדשת: קיבולת הרוח ואנרגיות מתחדשות אחרות גדלה פי יותר משלושה בין 2004 ל-2009, ועד סוף אותה תקופה סיפקו האנרגיות המתחדשות כ-36 אחוזים מצריכת החשמל של פורטוגל, מה שמיקם את המדינה במקום הרביעי באירופה במדד זה. הוא שילב את הדחיפה האנרגטית עם "תוכנית טכנולוגית" רחבה יותר שמטרתה הייתה מודרניזציה של הבירוקרטיה והתשתית הפורטוגלית, כולל הצעה לרכבת מהירה לאומית. אך ההוצאות שעמדו בבסיס מסע המודרניזציה הזה חפפו לגירעון ציבורי מתרحب, ופורטוגל נכנסה למשבר החוב הריבוני באירופה כאחת החברות הפגיעות ביותר בו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →חילוץ, ואז התפטרות
בראשית 2011, ממשלתו של סוקרטש הייתה בעיצומה של חבילת הצנע הרביעית שלה בתוך שנה אחת, כשהיא מציעה קיצוצי הוצאות חדשים והעלאות מיסים כדי למנוע חילוץ מלא. הפרלמנט דחה זאת. תבוסה זו אילצה את התפטרותו כראש ממשלה במרץ 2011, ובתוך שבועות ספורים ביקשה פורטוגל רשמית חבילת הצלה מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע הבינלאומית, אחד משלושה חילוצי גוש האירו באותה תקופה לצד יוון ואירלנד. הוא עזב את תפקידו כמנהיג שהבטיח פורטוגל מודרנית וירוקה, ובמקום זאת הסתלק תחת כובד משבר החוב שהגדיר את שנתו האחרונה.
מעצר בנמל התעופה
תקופתו של סוקרטש לאחר כהונתו כראש ממשלה הייתה קצרה. ב-22 בנובמבר 2014, הוא נעצר על ידי הרשויות הפורטוגליות בנמל התעופה של ליסבון עם הגעתו מפריז, כאחד מכמה חשודים שנעצרו בחקירה רחבת היקף – "מבצע מרקיז" (Operation Marquis) – שכללה פשיטות משטרתיות שגעו ביותר שישים איש, כולל קריסת בנק אספיריטו סנטו ושערוריית "ויזה זהב" נפרדת שגרפה גם היא שר ממשלתי. הצהרות משרד היועץ המשפטי לממשלה באותה עת ציינו חשד להון והלבנת הון הקשורים להעברות ממקורות לא ידועים. הוא בילה חודשים במעצר מונע, מצב יוצא דופן עבור ראש ממשלה לשעבר במדינת איחוד אירופי.
עשור של אישומים "פנטסטיים"
החקירה שבאה לאחר מכן הייתה עצומה: התובעים אספו לבסוף יותר מ-140 כרכים ו-56,000 עמודים של חומר, לצד אלפי שעות של חקירות, והאשימו רשמית את סוקרטש ב-31 עבירות המשתרעות על פני שחיתות, עבירות מס, הלבנת הון וזיוף, והתמקדו בסכום של לכאורה 34 מיליון אירו בהכנסות אסורות, כאשר יותר מ-25 מיליון מהן הועברו לכאורה מהמנכ"ל של בנק אספיריטו סנטו, ריקרדו סלגדו. באפריל 2021, שופט דחה את רובם המוחלט של אישומים אלו, ושלח את סוקרטש למשפט על שישה סעיפים בלבד – שלושה של הלבנת הון, שלושה של זיוף – ותיאר חלק ניכר מתיק התביעה בסעיפים הנדחים כ"לא קפדני", "פנטסטי", "לא עקבי" ו"ספקולציה גרידא". הפסיקה עצמה הפכה למוקד פוליטי נפיץ: כ-200,000 איש חתמו על עצומה שדרשה את הדחת השופט, והתפיסה שראש ממשלה לשעבר מקושר היטב התחמק מאחריות רצינית סייעה להזין את עלייתה של מפלגת צ'גה (Chega) הפופولסטית. משפטו על האישומים ששרדו החל לבסוף ביולי 2025, יותר עשור לאחר מעצרו.
מדוע ז'וזה מכונה גאון
שום מקור רציני אינו מכנה את ז'וזה סוקרטש גאון, והתווית אינה מתאימה למה שהבחין בו בפועל. הכישרון שלו היה רטורי וטקטי: מתנה בניסוח אג'נדת מודרניזציה טכנוקרטית ושאפתנית – חוות רוח, רשת פס רחב, רכבת מהירה, בירוקרטיה רזה יותר – בשפה שגרמה למדינה קטנה וממונגת להישמע כאילו היא עוקפת את שכנותיה, ומתנה מקבילה לטיפוס בסולם הדרגות המפלגתי מתפקיד הנדסה במועצת עירייה ועד לראשות הממשלה בפחות משני עשורים. זו מיומנות פוליטית ותקשורתית, ולא מקוריות אינטלקтуаלית; התביעה שלו עצמו לתואר ההנדסי שהעניק לו את זהותו המקצועית לא שרדה בדיקה של הגוף שאמור היה להסמיך אותו. החשבון ההגון כולל את משבר החוב שהתפתח במשמרת שלו, חילוץ שהתפטרותו הפעילה, ותיק פלילי שיהא תוצאתו הסופית אשר יהא, נגרר למעלה מעשור דרך טענות ששופטת עצמה כינתה פנטסטיות ברובן הגדול. סוקרטש היה פעיל קמפיין מיומן ומאמין אמיתי בחזון מודרניזציה לפורטוגל; הרקורד אינו תומך בהתייחסות אליהו כאל גאון במובן כלשהו של המילה.
מורשת
סוקרטש הותיר שני סימנים מתמשכים וסותרים על פורטוגל: האצה אמיתית של תשתית האנרגיה המתחדשת של המדינה שהאריכה ימים יותר מכהונתו כראש ממשלה, וסגת שחיתות בת עשור שההתרה האיטית והלא חד-משמעית שלה שחקה את אמון הפורטוגלים הן במעמד הפוליטי שלהם והן בבתי המשפט שלהם. המשפט שנפתח לבסוף ב-2025 יסדיר את אחריותו הפלילית הספציפית; הוא לא יסדיר איזו משתי המורשת הללו הבוחרים הפורטוגלים החליטו בסופו של דבר הגדירה אותו.