ג'ון קיד (John Kidd): המייסד המהסס של הגאולוגיה באוקספורד
במרתף לח מתחת למוזיאון האשמולי (Ashmolean Museum), פרופסור לכימיה שלא הייתה לו כל חובה רשמית ללמד גאולוגיה, העביר את ערביו בהכשרת האנשים שעתידים להגדיר את המדע בבריטניה. ג'ון קיד מעולם לא כינה את עצמו גאולוג. הוא חתם על מודעות ההרצאות שלו כרופא וככימאי. עם זאת, עד לרגע שבו פרש בשקט מעיסוק בסלעים ובמינרלים בשנות ה-20 של המאה ה-19, הוא בנה, כמעט כפרויקט צדדי, את התשתית שממנה צמחה כל "אסכולת הגאולוגיה של אוקספורד".
מלומד רב-תחומי בלתי סביר
קיד נולד ב-10 בספטמבר 1775, בווסטמינסטר שבלונדון, והתחנך בכרייסט צ'רץ' (Christ Church), אוקספורד, המכללה שיוותה את הטון לכל חייו הבוגרים. הוא הגיע בתקופה שבה אוניברסיטאות אנגליות כמעט לא הציעו הכשרה מדעית רשמית; סטודנט שהתעניין בכימיה, במינרלוגיה או בגיל כדור הארץ היה צריך לחפש מרצה אוהד שהיה מוכן להרצות באופן לא רשמי, לעיתים קרובות ללא שכר, ולעיתים קרובות בחדרים מאולתרים. קיד הפך למרצה כזה. הוא מונה לקורא (Reader) בכימיה באוקספורד בשנת 1801, ובשנת 1803 הפך לפרופסור הראשון לכימיה על שם אלדריץ' (Aldrichian Professor of Chemistry) באוניברסיטה, תפקיד שהעניק לו במה רשמית לכימיה אך ללא כל מנדט ללמד גאולוגיה.
הרצאות מתחת לאשמולי
הוא לימד זאת בכל זאת. קיד העביר הרצאות וולונטריות במינרלוגיה ובגאולוגיה בחדרים מתחת למוזיאון האשמולי, ותרם למעשה מזמנו לנושא שאוקספורד טרם החליטה אם הוא ראוי לקתדרה. הסטודנטים שזרמו לחדרי המרתף ההם כללו את ויליאם באקלנד (William Buckland), ויליאם קוניבייר (William Conybeare) וצ'ארלס דוביני (Charles Daubeny) – אנשים שעתידים להפוך לדמויות המרכזיות של הגאולוגיה הבריטית בראשית המאה ה-19. באקלנד במיוחד יירש את התחום שקיד טיפח: תמיכתו של קיד במשרה גאולוגית ייעודית סייעה לדחוף את אוקספורד להקים קתדרה עצמאית בגאולוגיה בשנת 1818, ובאקלנד היה זה שאייש אותה. השפעתו של קיד על התחום הייתה אפוא כמעט עקיפה לחלוטין – הוא הכשיר את המורים במקום להפוך בעצמו לפנים הציבוריות של הדיסציפלינה, והשפעתו הגיעה אפילו לצ'ארלס לייל (Charles Lyell) דור אחד מאוחר יותר, דרך הסטודנטים שעיצב.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מתווה למינרלוגיה ומסה גאולוגית
קיד הוציא לאור את חומר ההוראה שלו בספר מתווה למינרלוגיה (Outlines of Mineralogy) ב-1809, יצירה בשני כרכים בולטת בשילוב של תיאורים טכניים של מינרלים עם דיווחים נרטיביים חיים על האופן שבו מינרלים ספציפיים התגלו ויושמו – בחירה סגנונית שהפכה נושא טקסונומי יבש לקריא עבור קהל רחב. בשנת 1815 פרסם את מסה גאולוגית על העדויות הלא מושלמות התומכות בתאוריה של כדור הארץ (A Geological Essay on the Imperfect Evidence in Support of a Theory of the Earth), כותרת שמשדרת את הלך מחשבתו: סקפטיות כלפי תאוריות כוללניות וגדולות על ההיסטוריה של כדור הארץ, בתקופה שבה תאוריות כאלה הוצעו בחופשיות והוגנו עם הרבה פחות ראיות ממה שמחבריהן טענו. הוא גילה אהדה לקריאות דתיות של הזמן הגאולוגי מבלי להיות דוגמטי לגביהן, והיה מסוגל לשיפוט מדעי עצמאי בשאלות שנויות במחלוקת – הוא צידד בתאוריה הוולקנית של ג'יימס האטון (James Hutton) בדבר היווצרות גרניט וציטט באהדה את ניסויי המעבדה של גרגורי ואט (Gregory Watt), שניסה ליצור מחדש היווצרות סלע דמוי גרניט באופן מלאכותי. השילוב הזה – סקרנות אמיתית, זהירות ממשית וסירוב להגזים בטענות – עבר כחוט השני בכל מה שקיד כתב.
מסלעים לרפואה
הקריירה של קיד לא נותרה מקובעת על גאולוגיה. כרופא בהכשרתו, הוא נבחר לעמית בקולג' המלכותי לרופאים (Royal College of Physicians) בשנת 1818, ובשנת 1822 הפך לפרופסור רגיוס (Regius Professor) לרפואה באוקספורד – הקתדרה הרפואית הבכירה ביותר באוניברסיטה. הוא נבחר לעמית בחברה המלכותית (Royal Society) באותה שנה, הכרה רשמית מהגוף המדעי המוביל במדינה. מאמצע שנות ה-20 של המאה ה-19 ואילך הוא פנה יותר ויותר לרפואה והתרחק מעבודה גאולוגית פעילה, שינוי התואם בצורה מסודרת את העלייה לדרגת פרופסור רגיוס ומציע דמות שנעתה בין דיסציפלינות כפי שדרשו אחריויותיה המוסדיות, במקום להישאר נעולה בהתמחות יחידה מתוך אמביציה. בשנת 1834 הוא מונה לשומר ספריית רדקליף (Radcliffe Library), והוסיף לתיק האחריות שלו את הטיפול באחד מאוספי הספרים המדעיים החשובים של אוקספורד, ובשנת 1836 נשא את נאום הארוויאני (Harveian Oration) בפני הקולג' המלכותי לרופאים, אחת ההרצאות הכבוד היוקרתיות ביותר ברפואה האנגלית.
קול בחיבורי ברידג'ווטר
הישגו המאוחר והגלוי ביותר של קיד הגיע בשנת 1830, כאשר מונה לאחד משמונה מחברים שהוזמנו לכתוב את חיבורי ברידג'ווטר (Bridgewater Treatises) – סדרה שמומנה על ידי ירושה מרוזן ברידג'ווטר והופקדה על הפגנת "כוחו, חכמתו וטובו של האל כפי שהם באים לידי ביטוי בבריאה". תרומתו של קיד, על ההתאמה של הטבע החיצוני למצב הפיזי של האדם (On the Adaptation of External Nature to the Physical Condition of Man) משנת 1833, הייתה הכרך השני בסדרה. החיבורים ניצבים בנקודת מפנה מוזרה בהיסטוריה של המדע: חוקרים רציניים המשתמשים בתצפיות אמפיריות כדי לטעון בזכות התאולוגיה הטבעית, בעשורים שקדמו בדיוק לזמן שבו דרווין יהפוך את הטיעון הזה לקשה בהרבה להצדקה. הכרך של קיד היה חלק מובהק מאותו רגע – מחקר מכובד שגויס לשירות מסקנה תאולוגית שהדור הבא של המדענים ימצא כמיותרת יותר ויותר.
מדוע ג'ון מכונה גאון
כינויו של קיד כגאון דורש כנות לגבי איזה סוג של גאונות מדובר. הוא לא הפיק אף תאוריה הנושאת את שמו, לא תגלית בודדת ששינתה תחום, ועל פי בחירותיו המאוחרות הוא התרחק מהמדע – הגאולוגיה – שבו השפעתו הייתה הגדולה ביותר. מה שהיה לו, לעומת זאת, הוא עין חדה באופן יוצא דופן לכישרון ומתנה ברורה להפיכת חומר קשה לניתן להוראה: שלושה סטודנטים שעברו דרך הרצאות המרתף הלא-רשמיות שלו ללא שכר, המשיכו להפוך לגאולוגים הבריטים המובילים של דורם. זוהי מתנה אינטלקטואלית ספציפית ולא זוהרת – פדגוגית יותר מאשר מונעת על ידי גילויים – וקל להגזים בה ולהפוך אותה למשהו שהיא לא הייתה. קיד לא זכה לשבחים מצד בני דורו כמוח מדעי מדרגה ראשונה באופן שבו באקלנד או לייל היו; התיעוד מראה חוקר מוכשר, מתודי וזהיר כראוי (הספקנות של המסה שלו מ-1815 כלפי "תאוריות של כדור הארץ" נראית, במבט לאחור, כשיקול דעת בריא ולא כפחדנות) שקרה לו להיות ממוקם היטב, ומתאים היטב, להכשרת האנשים שיעלו עליו. אם גאונות מתארת את קיד בכלל, היא מתארת את גאונותו של מאתר כישרונות ומורה, לא של מגלה.
מורשת
קיד מת באוקספורד ב-7 בספטמבר 1851, זמן קצר לפני יום הולדתו ה-76, לאחר שבילה חמישה עשורים במעבר בין כימיה, גאולוגיה ורפואה מבלי להשתקע אי פעם בזהות היחידה שהיסטוריונים מעדיפים. ספרי הלימוד שלו כבר אינם נקראים והתאוריות הגאולוגיות שלו הוחלפו עוד במהלך חייו. מה ששרד הוא מבני: קתדרת הגאולוגיה של אוקספורד, שבה החזיק לראשונה תלמידו באקלנד, עוקבת אחר שושלתה להתעקשותו של קיד שהנושא חשוב מספיק כדי ללמד אותו גם כשאיש לא שילם לו על כך.