ג'ואι אלכסנדר (Joey Alexander): הילד ששמע את מונק
בגיל שש, על מקלדת אלקטרונית ממוזערת שאביו נתן לו, ילד בבאלי (Bali) החל לפענח לפי שמיעה את יצירותיו של תלוניוס מונק (Thelonious Monk). זוהי עובדה מוזרה מכפי שהיא נראית במבט ראשון. ההרמוניה של מונק היא מכוונת ומורכבת – בנויה ממרווחים שנועדו להתנגד ליד ולציפייה. ללמוד זאת ללא תווים, ללא מורה, מתוך תקליטים, אינה חיקוי. זהו ניתוח שמיעתי. וויントン מרסליס (Wynton Marsalis) ינסח זאת לימים בפשטות: "מעולם לא היה אדם שאפשר לחשוב עליו שיכול לנגן כך בגילו."
באלי, מקלדת צעצוע ואוסף תקליטים
ג'וזיה אלכסנדר סילה (Josiah Alexander Sila) נולד ב-25 ביוני 2003 בדנפסאר (Denpasar), באלי. הוריו – דני סילה (Denny Sila), מוזיקאי חובב, ופארָה לאונורה אורבאך (Farah Leonora Urbach) – ניהלו עסק לתיירות הרפתקאות והיו חובבי ג'אז מושבעים עם מסירות מיוחדת ללואי ארמסטרונג (Louis Armstrong). המוזיקה זרמה גם במשפחה המורחבת: הוא אחיינם של זמרת הרוק נפא אורבאך (Nafa Urbach) ושל המוזיקאי וכותב השירים עלאם אורבאך (Alam Urbach).
אביו סיפק לו את המקלדת ואת אוסף הג'אז, ולאחר מכן שימש לו כמורה. אולם השיטה הראשונית הייתה לימוד עצמי וכולה שמיעתית: הוא למד יצירות באמצעות האזנה. כאשר התברר שבאלי אינה יכולה לספק את ההוראה לה נזקק, עברה המשפחה לג'קרטה (Jakarta) כדי להגיע למוזיקאי הג'אז המובילים של אינדונזיה.
המפגש עם הנקוק
בגיל שמונה, הוא ניגן לפני הרבי הנקוק (Herbie Hancock), שביקר בגקרטה כשגריר רצון טוב של אונסק"ו (UNESCO). אלכסנדר תיאר זאת לימים כ"היום שבו החלטתי להקדיש את ילדותי לג'אז" – ניסוח מדויק להפליא לגבי העסקה המתבצעת. רוב הילדים אינם מחליטים במודעות להשקיע את ילדותם בדבר כלשהו.
בגיל תשע, בשנת 2013, הוא השתתף בפסטיבל מאסטר-ג'אם (Master-Jam Fest) באודסה (Odesa), אוקראינה, התחרה מול ארבעה עשרים מוזיקאים משבע עשרה מדינות, וזכה בפרס הגדול (Grand Prix).
מרסליס והבכורה בלינקולן סנטר
וויントン מרסליס (Wynton Marsalis) מצא אותו ביוטיוב (YouTube) וכינה אותו "הגיבור שלי" בפייסבוק (Facebook). לאחר מכן הוא עשה דבר משמעותי יותר משבח: הוא הזמין את הילד להופיע בגאלה של ג'אז בלינקולן סנטר (Jazz at Lincoln Center) במאי 2014. זו הייתה הופעת הבכורה האמריקאית של אלכסנדר, בגיל עשר, והניו יורק טיימס (The New York Times) דיווח שהוא הפך ל"תחושה בין לילה".
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →אלן מוריסון (Allen Morrison) מ-DownBeat כתב את המשפט שליווה אותו מאז ועד היום: "אם למילה 'גאון' עדיין יש משפעות כלשהי, היא חלה על עילוי זה."
המשפחה עברה לעיר ניו יורק ב-2014. בעקבות קונצרט ששודר ברחבי ארצות הברית בבית הספר ג'וליארד (Juilliard School), הוענקה לאלכסנדר ויזת O-1B – הקטגוריה השמורה ליחידים בעלי "יכולת יוצאת דופן". הוא גם הופיע בערב "A Great Night in Harlem" בתיאטרון אפולو (Apollo Theater), באירוע הוקרה להנקוק.
התקליטים
My Favorite Things יצא בחברת מוטמה (Motéma) ב-2015, הוקלט כשהיה בן אחת עשרה, והגיע למקום ה-59 במצעד הבילבורד 200 (Billboard 200) – מיקום מצעד בלתי סביר עבור תקליט של שלישיית פסנתר ג'אז אקוסטי. בטקס פרסי הגראמי לשנת 2016 הוא הפך למוזיקאי האינדונזי הראשון אי פעם שהיה מועמד, בשתי קטגוריות: אלבום האינסטרומנטלי של ג'אז הטוב ביותר עבור התקליט, וסולו הג'אז המאולתר הטוב ביותר עבור "Giant Steps". הוא הופיע בטקס מקדימה של הגראמי בפברואר אותה שנה, בגיל שתים עשרה.
Countdown יצא ב-2016, Joey.Monk.Live! ב-2017, Eclipse ב-2018, ו-Warna בחברת וורב (Verve) ב-2020. לאחר מכן, ב-2022, Origin בחברת מאק אבניو (Mack Avenue) – אלבומו הראשון המורכב כולו מיצירות מקוריות משלו. Continuance יצא ב-2023 ו-Celestial Keeper ב-2026.
הוא ניגן בפסטיבל הג'אז של קופנהגן וג'אז באלי ב-2014, מונטריאול וניופורט ב-2015, ניו אורלינס ג'אז אנד המורשת באפריל 2017, ובטקס הפתיחה של משחקי אסיה 2018 בג'קרטה. הוא מציין את קולטריין (Coltrane), ביל אוונס (Bill Evans), הנקוק והארי קוניק ג'וניור (Harry Connick Jr.) בין השפעותיו, ומביע הערצה מיוחדת לקליפורד בראון (Clifford Brown), מיילס דייוויס (Miles Davis), מרסליס, בראד מלדאו (Brad Mehldau), לי מורגן (Lee Morgan), הוראס סילבר (Horace Silver) ומקוי טיינר (McCoy Tyner).
מדוע ג'ואι מכונה גאון
לאלכסנדר יש את הטענה המתועדת החזקה ביותר של דורו, והמילה שימשה במפורש. אלן מוריסון כתב ב-DownBeat: "אם למילה 'גאון' עדיין יש משמעות כלשהי, היא חלה על עילוי זה." מרסליס כינה אותו "הגיבור שלי" ואמר שאיש בזיכרון לא יכול לנגן כך בגיל כזה.
האיכות הבסיסית היא קוגניטיבית, ולא רק מוטורית. ראשית, שחזור שמיעתי: פענוח של מונק מהקלטות בגיל שש, ללא תווי נגינה או הנחיות, דורש שמיעת מבנה הרמוני ולא רק מלודיה לבדה. שנית, ומשמעותי עוד יותר, אלתור. מועמדותו לגראמי עבור סולו הג'אז המאולתר הטוב ביותר הייתה עבור "Giant Steps" – המהלכים של קולטריין, האכזריות הסטנדרטית שבאמצעותה מוזיקאי ג'אז מודדים זה את זה, רצף שמתמודד במהירות רבה מדי מכדי שהתאמת דפוסים תוכל להציל אותך. הוא היה מועמד על אלתור מעליו בגיל שתים עשרה. זוהי חשיבה קומפוזיציונית בזמן אמת תחת עומס, ואי אפשר לחזר עליה עד שתיווצר.
המקרה הנגדי נוגע למה שההקדמה המוקדמת בג'אז מוכיחה באמת. שוטפות מוקדמת באידיום היא במידה רבה ספיגה של אוצר מילים קיים, ועילויים שולטים באופן שגרתי בשפתם של מוזיקאים אחרים הרבה לפני שיש ברשותם שפה משל עצמهم. ששת אלבומיו הראשונים בנויים ברובם על סטנדרטים; Origin, בשנת 2022, היה התקליט הראשון שלו שכולו חומר מקורי, והוא היה בן תשע עשרה. הפער הזה בין וירטואוזיות למחברות הוא המדד ההוגן למרחק שבין עילוי לאמן גדול.
מה שאינו מוטל בספק הוא האוזן. כל השאר נשאר, כראוי, בתהליך של התפתחות.
מורשת
הוא המוזיקאי האינדונזי הראשון המועמד לגראמי, והוא הגיע לג'אז האמריקאי ברגע שבו מוסדות המוזיקה היו מודאגים בנוגע להמשכיות של עצמם – וזו חלק מהסיבה לכך שאישורו של מרסליס נשא את המשקל שהוא נשא. ילד בן עשר שעלה לבמה בלינקולן סנטר היווה טיעון לכך שהמסורת עדיין יכולה לגייס. שני עשורים מאז אותה מקלדת צעצוע בבאלי, הוא אינו עוד עילוי אלא מלחין עובד, שהוא הדבר הקשה והקבוע יותר להיותו.