ג'רמי איירונס (Jeremy Irons): קולו של הריקבון האלגנטי
הוא זכה בפרס אוסקר על גילומו של אדם שהציבור כבר הרשיע, ועשה זאת בכך שסירב לומר לצופים האם קלאוס פון בילוב (Claus von Bülow) אשם. אותה הסתרה — התחושה של תודעה הפועלת ממש מחוץ להישג יד — הייתה סימן ההיכר של ג'רמי איירונס במשך חמישה עשורים, המופעלת על נער מקהלה, אריסטוקרטים, רוצחים ונבלים מצוירים באותה איטיות שקולה ובעלת עירנות מהולה בשעשוע קל.
קואוס עד בריסטול
ג'רמי ג'ון איירונס (Jeremy John Irons) נולד ב-19 בספטמבר 1948 בקואוס (Cowes) שאי וייט (Isle of Wight). הוא היה תלמיד פנימייה בבית הספר שרבורן (Sherborne School) בדורסט (Dorset) מ-1962, שם ניגן בתופים ובמפוחית פה בלהקה שנקראה בחוצפה ארבעת עמודי התווך של החוכמה, לפני שהכשיר את עצמו כשחקן בבית הספר למשחק בריסטול אולד ויק (Bristol Old Vic Theatre School), שאליו חזר מאוחר יותר כדמות מפתח לגיוס כספים. הופעת הבכורה שלו בבמה התרחשה ב-1973 בהפקה לונדונית של גודספל (Godspell); הוא בילה את יתר העשור בבניית מוניטין בתיאטרון רפרטוארי ועם הלהקה RSC (Royal Shakespeare Company), כשהוא מופיע בהפקות של אגדת חורף (The Winter's Tale), מקבת' (Macbeth), מהומה רבה על לא דבר (Much Ado About Nothing) וריצ'רד השני (Richard II) לאורך שלוש תקופות נפרדות ב-RSC.
ב라이דסהד והדבר האמיתי
הטלוויזיה הפכה אותו לכוכב: דמותו כצ'ארלס ריידר בעיבוד משנת 1981 של בחזרה לבرايدסהד (Brideshead Revisited), הופעה של כמיהה כואבת ומודחקת, זיכתה אותו במועמדויות לפרסי באפט"א (BAFTA), אמי וגלובוס הזהב ונותרה התפקיד המזוהה ביותר עמו בבריטניה. הוא לקח את אותה שנה אל הקולנוע עם אשת הקצין הצרפתי (The French Lieutenant's Woman), תפקיד ראשי ראשון וגדול שלו על המסך. שלוש שנים לאחר מכן הוא עבר לברודוויי במחזה של טום סטופארד (Tom Stoppard) הדבר האמיתי (The Real Thing), וזכה בפרס טוני לשחקן הטוב ביותר; מבקר הניו יורק טיימס פרנק ריץ' (Frank Rich) כתב שאיירונס "מעולם לא היה טוב יותר: הוא לוכד את הקסם הציבורי המגנטי של הנרי, ואז ממשיך לחשוף את הסבל והכמיהה שבפנים" – תיאור שיכול לשמש כסיכום של כל הקריירה שלו, הברק הציבורי מעל הכאב הפרטי.
פון בילוב, קרוננברג ופרס האקדמיה
ב-1988 הוא קיבל על עצמו תפקידים כפולים עבור דייוויד קרוננברג (David Cronenberg) בסרט תאומים (Dead Ringers), כשהוא מגלם תאומים גינקולוגים זהים הנקלעים לפסיכוזה משותפת, הופעה שחוג מבקרי הקולנוע של ניו יורק קבע כי היא הטובה ביותר של השנה. שנתיים לאחר מכן הגיע מהפך של מזל (Reversal of Fortune) משנת 1990, שבו גילם את קלאוס פון בילוב, האריסטוקרט הדני שהורשע ולאחר מכן זוכה מניסיון לרצוח את אשתו סאני (Sunny). איירונס גילם אותו באופן מסתורי וקריר ולא מתנצל, ונתן לצופים לספק את פסק הדין שלהם, וזכה על כך בפרס האקדמיה לשחקן הטוב ביותר. הבמאי מייקל רדפורד (Michael Radford), שעבד עם איירונס סביב תקופה זו, אמר שיש לו "איכות מגנטית כל כך על המסך, ויש בו סוג של מלנכוליה" – המבקר וינסנט קנבי (Vincent Canby) הרחיק לכת והשווה אותו ללורנס אוליבייה (Laurence Olivier) הצעיר.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →קולו של הנבל
ההופעה המושמעת ביותר של איירונס עשויה להיות כזו שבה פניו לעולם אינם מופיעים: סקאר (Scar), האריה רוצח אחיו בסרט של דיסני (Disney) מלך האריות (The Lion King) משנת 1994, תפקיד שנבנה כמעט לחלוטין על אותה איומים משייניים שהביא לפون בילוב, רק מואטים וחדים יותר עבור ילדים. בהמשך הוא דיבב את אלפד פניוורת' (Alfred Pennyworth) ביקום הקולנועי של DC (DC Extended Universe) בין השנים 2016 ל-2023 וקריין רבות עבור ה-BBC ונשיונל ג'יאוגרפיק (National Geographic), כולל הקנון המלא של ת.ס. אליוט (T.S. Eliot) עבור רדיו 4 של ה-BBC ב-2017 ואת מתקן ספייסשיפ ארת' (Spaceship Earth) באפקוט (Epcot) במשך שלוש עשרה שנים. עבודתו הקולנועית לאורך שנות ה-2000 השתרעה על פני תחומים רבים – לוליטה (Lolita) ב-1997, ממלכת גן עדן (Kingdom of Heaven) ב-2005, התרסקות (Margin Call) ב-2011, בית גוצ'י (House of Gucci) ב-2021 – בעוד הטלוויזיה החזירה אותו לרשעות ולהיסטוריה, כאפיפיור אלכסנדר השישי בסדרה המורגים (The Borgias) בשנים 2011–2013 וכאיל ההון אדריאן וייד (Adrian Veidt) בסדרה השומרים (Watchmen) ב-2019, מה שזיכה אותו במועמדות לפרס אמי.
כתר משולש
לאורך זכיות באוסקר, טוני ושלושה פרסי אמי לזמן צפייה שיא – כולל אחד על גילומו של רוברט דודלי, הרוזן מלקסטר, באליזבת הראשונה (Elizabeth I) משנת 2005 – איירונס השיג את מה שמכונה באופן לא רשמי הכתר המשולש של המשחק, הישג המוחזק בידי קומץ אמנים בלבד. מחקר בלשוני תשלום משנת 2008, שבחן איכויות קוליות שהקהל מוצא כמשכנעות ביותר, בחר את קולו לצד זה של אלן ריקמן (Alan Rickman) כדוגמה מובהקת למה שהחוקרים כינו הקול הגברי "המושלם" – פיסת ראיות קונקרטית באופן יוצא דופן עבור כלי ששחקנים בדרך כלל משבחים רק באופן אימפרסיוניסטי.
מחוץ לבמה
איירונס התחתן עם השחקנית שינייד קיוזאק (Sinéad Cusack) ב-1978, לאחר נישואים ראשונים קצרים לג'ולי האלאם (Julie Hallam); לו ולקיזאק יש שני בנים, סמואל ומקסימיליאן, שניהם הפכו לשחקנים והופיעו לצד אביהם על המסך. הוא הבעלים של טירת קילקו (Kilcoe Castle), בית מגדל מהמאה ה-15 ליד באלידהוב (Ballydehob) במחוז קורק (County Cork) הצבוע בצבע אוקרה מסורתי שלעתים קרובות מדווח בטעות בתקשורת, להתרגזותו, כוורוד. הוא היה פעיל מוקדם ובולט למודעות לאיידס, וענד את הסרט האדום בטקס פרסי טוני ב-1991 בין הידוענים הראשונים שעשו זאת בשידור, וניהל קמפיין נגד עונש מוות באמצעות ארגון אמנסטי אינטרנשיונל בריטניה (Amnesty International UK). הוא מתאר את יחסו לתארים מוסדיים ולממסד המשחק בציניות אופיינית: "הפכתי לשחקן כדי להיות נוכל ונודד כך שאני לא חושב שזה יהיה מתאים שהממסד ימשוך אותי פנימה כאחד משלהם, כי אני לא כזה".
מדוע ג'רמי נקרא גאון
המילה נדבקת לאיירונס פחות בשל טווח גולמי ויותר בשל שליטה: היכולת לתת לאכזריות, לצער או לתשוקה של דמות להשתקף דרך ההתאמה הקטנה ביותר של טון, כך שהכמיהה של צ'ארלס ריידר ועמימותו של קלאוס פון בילוב והבוז של סקאר נקראים כולם כווריאציות על כלי קולי ופיזי משמעת יוצא דופן. מבקרים פנו להשוואות לאוליבייה ושיבחו מלנכוליה "מגנטית" שנראה כי היא פועלת מתחת لشליטה המודעת, ומחקר הקול משנת 2008 העניק לרושם זה גיבוי אמפירי נדיר. אבל זוהי מלאכה מנומנת, לא מקוריות אינטלקтуаלית – איירונס אינו סופר, תיאורטיקן או חדשן של צורה; הוא טכנאי של ריסון שבילה עשור בתיאטרון רפרטוארי בלמידה לעשות פחות עם יותר, והיה כן בכך שאף אחד לא יודע במלואו כיצד השפעותיו נוחתות, כולל הוא עצמו. המקרה הכנה הוא שהוא אחד השחקנים הקוליים והפיזיים המוכשרים ביותר של דורו, ולא גאון של רעיונות.
מורשת
איירונס נותר נדיר בקרב בני דורו בכך שכבש את הבמה, הקולנוע והטלוויזיה ברמה הגבוהה ביותר, ונדיר עוד יותר בכך שעשה זאת לעתים קרובות באמצעות נבלים וגברים שאינם קריאים מבחינה מוסרית כמו דרך תפקידים רומנטיים – סקאר, אוזימנדיאס (Ozymandias) ופון בילוב מדברים באותו קול כמו צ'ארלס ריידר מפני שאיירונס בונה את כולם מאותו מעיין של רגש עצור. אותו קול, המתקרב כעת لشמונה עשורים ועדיין מקרין, עדיין מעניק איומים לשוברי קופות, צפוי להאריך ימים מעבר לתפקידים הספציפיים שהפכו אותו למפורסם.