פרס נובל לכימיה לשנת 1985 הוענק להרברט א. האופטמן (Herbert A. Hauptman) עבור פיתוח שיטות ישירות המשמשות לקביעת מבנים מולקולריים מנתוני עקיפת קרני רנטגן. המסגרת המתמטית שלו פתרה את בעיית הפאזה בקריסטלוגרפיה, משימה שנחשבה בעבר לבלתי אפשרית על ידי הקהילה המדעית, ובכך חוללה מהפכה בחקר מבנים כימיים ברמה האטומית.
יסודות אקדמיים
האופטמן נולד בעיר ניו יורק בשנת 1917, והפגין כישרון מוקדם למתמטיקה ולמדעים. הוא למד בבית הספר התיכון טאונסנד האריס (Townsend Harris High School) לפני שסיים את לימודיו בסיטי קולג' של ניו יורק (City College of New York) בשנת 1937. הוא המשיך את לימודיו באוניברסיטת קולומביה (Columbia University), שם קיבל תואר שני במתמטיקה בשנת 1939. השכלתו הפורמלית הסתיימה באוניברסיטת מרילנד, קולג' פארק (University of Maryland, College Park), שם השלים את לימודי הדוקטורט שלו בשנת 1955, תוך התמקדות בתורת המספרים.
מחקר משותף במעבדת המחקר של הצי
החל משנת 1947, עבד האופטמן כמתמטיקאי ומפקח במעבדת המחקר של הצי (Naval Research Laboratory) בוושינגטון די.סי. במהלך תקופה זו, הוא החל בשיתוף פעולה מקצועי עם ג'רום קרל (Jerome Karle). יחד, הם יישמו עקרונות מתמטיים כדי לטפל בבעיית הפאזה בקריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. התקדמותם תועדה במונוגרפיה שלהם משנת 1953, "Solution of the Phase Problem I. The Centrosymmetric Crystal", שהציגה שיטות הסתברותיות ושימוש במשוואת סייר (Sayre equation) לחיזוי המבנה המרחבי של אטומים.
התקדמות בבאפלו
בשנת 1970 עבר האופטמן לקרן הרפואית של באפלו (Medical Foundation of Buffalo), ששמה שונה מאוחר יותר למכון המחקר הרפואי האופטמן-וודוורד (Hauptman-Woodward Medical Research Institute), שם כיהן כמנהל מחקר החל משנת 1972 ובהמשך כנשיא. במהלך תקופתו בבאפלו, הוא שכלל את השיטות הישירות שלו על ידי ניסוח עיקרון השכנות ומושג ההרחבה. הוא גם שמר על נוכחות אקדמית כפרופסור למחקר במחלקה למדעים ביופיזיקליים ופרופסור נלווה במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת באפלו (University at Buffalo).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פילוסופיה וחילוניות
לאורך כל חייו, האופטמן הגדיר את עצמו כאתאיסט והומניסט חילוני. בשנת 2003, הוא חתם על המניפסט ההומניסטי לצד חתני פרס נובל אחרים. מחויבותו לפילוסופיה חילונית זכתה להכרה נוספת בשנת 2006 כאשר קיבל את פרס המדע על שם אייזק אסימוב מהאיגוד ההומניסטי האמריקאי (American Humanist Association). הוא נותר פעיל בארגונים מדעיים ומקצועיים, כולל האקדמיה הלאומית למדעים (National Academy of Sciences) והאקדמיה הפולנית למדעים, עד למותו בבאפלו בשנת 2011.
עובדות מהירות
- לידה: 1917, ניו יורק - פטירה: 2011, באפלו - פרס נובל לכימיה: 1985 - דוקטורט: אוניברסיטת מרילנד, 1955 - תואר ראשון: סיטי קולג' של ניו יורק, 1937 - קריירה: מתמטיקאי, קריסטלוגרף - פרסום מרכזי: Solution of the Phase Problem I (1953)
שאלות שקוראים שואלים
### מהי בעיית הפאזה בקריסטלוגרפיה?
זהו האתגר של קביעת מבנה המולקולה מנתוני עקיפת קרני רנטגן, ובאופן ספציפי הקושי למדוד את הפאזה של הגלים המוחזרים מתוך גביש.
### מה היו השיטות הישירות של האופטמן?
אלו היו טכניקות מתמטיות שאיפשרו למדענים לחשב מידע מבני ישירות מעוצמות עקיפת קרני רנטגן באמצעות תורת ההסתברות.