ג'יימס הרולד וילسون (James Harold Wilson) הגיע להישג אלקטורלי נדיר כמנהיג הלייבור היחיד שהבטיח ניצחונות ממשלתיים בארבע מערכות בחירות כלליות נפרדות. במהלך כהונתו כראש ממשלה, הוא ניווט בנוף שהוגדר על ידי תמורות חברתיות משמעותיות, חוסר יציבות כלכלית והמציאות המורכבת של ניהול מדינות המתמודדות עם מסלולן הפוסט-אימפריאלי ועם השפעתן הגלובלית המתפתחת.
בסיס אקדמי ומקצועי מוקדם
נולד בהאדרספילד (Huddersfield) בשנת 1916, וילسون פיתח עניין מוקדם בפפוליטיקה, ובאופן מפורסם נדר להגיע לדאונינג סטריט (Downing Street) בעודו ילד. הוא למד בבית הספר התיכון ויראל (Wirral Grammar School for Boys) בטרם הבטיח מלגה (exhibition) לג'יזס קולג' (Jesus College), אוקספורד (Oxford). הישגיו האקדמיים היו יוצאי דופן, והוא זכה בתואר ראשון מצטיין ברמה הראשונה בפילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה. לאחר סיום לימודיו, עבד כעוזר מחקר של וויליאם בוורידג' (William Beveridge) והרצה באוניברסיטת אוקספורד. במהלך מלחמת העולם השנייה, שימש כסטטיסטיקאי וכלכלן עבור תעשיית הפחם במקום להיכנס לקרב צבאי פעיל, כשהוא מנצל את הרקע האנליטי שלו כדי לטפל באבטלה הלאומית ובבעיות מחזור המסחר.
עלייה למנהיגות
וילسون נכנס לפרלמנט בשנת 1945, ועלה במהירות בסולם הדרגות של ממשלת אטלי (Attlee). הוא שימש כמזכיר פרלמנטרי בטרם הפך למזכיר מסחר חוץ ולבסוף לנשיא מועצת המסחר. בעקבות תבוסת הלייבור בשנת 1955, פעל במסגרת הקבינט הצללים כשר האוצר בצללים ובהמשך כשר חוץ בצללים. עם מותו של יו גייטסקיל (Hugh Gaitskell) בשנת 1963, נבחר וילسون למנהיג מפלגת הלייבור (Labour Party), ובכך מיצב את עצמו לאתגר את ממשלת השמרנים.
רפורמות מחוקקות וממשל
כראש ממשלה, ממשלותיו של וילسون פיקחו על שינויים חברתיים עמוקים, כולל ביטול עונש המוות וצנזורה בתיאטרון, לצד ליברליזציה של חוקי ההפלות ובקרת הילודה. ממשלתו פעלה גם להוצאת אפליה גזعية אל החוק ולחוקק דקרימינליזציה חלקית של הומוסקסואליות גברית. מבחינה כלכלית, הוא פעל להלאמה מחדש של הפלדה והקים את משרד הטכנולוגיה כדי לחדש את התעשייה הבריטית. למרות הצלחותיו האלקטורליות, הוא התמודד עם גירעון מתמשך במאזן התשלומים, אשר חייב את פיחות הלירה שטרלינג בשנת 1967.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פרישה וחיים מאוחרים
כהונתו השנייה של וילسون כראש ממשלה, אשר החלה בשנת 1974, התמקדה בניהול חברותה של בריטניה בקהילות האירופיות ובניווט הצרות המתגברות בצפון אירלנד. ב-5 באפריל 1976, הוא התפטר מתפקידו, כשהוא מציין את הידרדרות בריאותו הנפשית והפיזית. הוא נותר חבר פרלמנט עד שנת 1983, אז הועלה לבית הלורדים (House of Lords). בעקבות אבחנה מאחרת של מחלת אלצהיימר, חי בפרטיות עד מותו לונדון בשנת 1995.
עובדות מהירות
- נולד: 1916, האדרספילד (Huddersfield) - נפטר: 1995, לונדון - השכלה: בית הספר התיכון ויראל (Wirral Grammar School for Boys), ג'יזס קולג' (Jesus College), אוקספורד (Oxford) - תקופות כהונה כראש ממשלה: 1964–1970, 1974–1976 - שפות: אנגלית, אספרנטו - פרסים: קצין מסדר האימפריה הבריטית, מסדר הבירית - שייכות פוליטית: מפלגת הלייבור (Labour Party) - תחומים עיקריים: פוליטיקה, סטטיסטיקה
שאלות שקוראים שואלים
### כמה פעמים נבחר הרולד וילسون לראש ממשלה?
הוא הקים ממשלה לאחר בחירות כלליות ארבע פעמים נפרדות, וכיהן כראש ממשלה מ-1964 עד 1970 ומ-1974 עד 1976.
### מדוע התפטר וילسون בשנת 1976?
הוא פרש ב-5 באפריל 1976, כשהוא מציין את הידרדרותו המתמדת בבריאות הפיזית והנפשית.