האטלס האנטומי שפרסם גוברט בידלו בשנת 1685, Anatomia Hvmani Corporis, הציג תצפיות מדעיות מוקדמות על הרכסים הפפילריים שעל העור. ממצאים אלו בנוגע לטביעות אצבע סיפקו תרומה יסודית לתחום הזיהוי הפלילי. בידלו עבד בתחומי דעת מרובים ברפובליקה ההולנדית, וניהל קריירה שהשתרעה על פני רפואה, כירורגיה, אנטומיה ואמנויות.
הכשרה מוקדמת וקריירה
בידלו נולד באמסטרדם בשנת 1649 למשפחה מנוניטית, והיה בנו של כובען. אחיו, הרוקח למברט בידלו (Lambert Bidloo), דאג לכך שיקבל השכלה פורמלית בלטינית. הוא התמחה בתחילה בכירורגיה ולמד תחת האנטומיסט פרדריק רויס (Frederik Ruysch) החל משנת 1670. מאוחר יותר למד באוניברסיטת פרנקר (University of Franeker), שם קיבל את תואר הדוקטור לרפואה בשנת 1682. עד שנת 1688 הוא החזיק במשרה של מרצה לניתוחים אנטומיים בהאג, ובהמשך ניהל את שירות בתי החולים הלאומי, תפקיד שמילא גם באנגליה החל משנת 1692.
תרומות אנטומיות ומחלוקות
האטלס של בידלו משנת 1685, Anatomia Hvmani Corporis, כלל 105 איורים מאת האמן ז'ראר דה לירס (Gerard de Lairesse). העבודה תיארה גופות מנותחות לצד דמויות בתנוחות חיות. מעבר למיפוי האנטומיה האנושית, בידלו זיהה את מחזור החיים של כבדן הכבד, Fasciola hepatica, על ידי תצפית על נוכחותו בדרכי המרה של בני אדם ושל בעלי חיים שונים. האטלס שלו הפך למוקד של סכסוך מקצועי כאשר הכירורג האנגלי ויליאם קופר (William Cowper) פרסם את Anatomy of the Humane Bodies בשנת 1698. קופר השתמש בלוחות מעבודתו של בידלו ללא מתן קרדיט, מה שעורר חילופי דברים פומביים של פמפלטים ביקורתיים.
שירות אקדמי ומלכותי
בשנת 1694 הצטרף בידלו לסגל אוניברסיטת ליידן (Leiden University) כפרופסור לאנטומיה ורפואה, תפקיד בו החזיק עד מותו ב-1713. במהלך כהונתו באוניברסיטה, הוא שימש כרקטור מפניפיקוס (rector magnificus). בשנת 1695, ויליאם השלישי מאוראנז'-נסאו (William III of Orange-Nassau), שהיה אז הסטאדהאודר ההולנדי ומלך אנגליה, סקוטלנד ואירלנד, מינה את בידלו לרופאו האישי. בידלו נותר עם המלך עד מותו של המונרך בשנת 1702. המוניטין המדעי שלו התרחב ללונדון, שם נבחר כחבר בחברה המלכותית (Royal Society) בשנת 1696.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עיסוקים ספרותיים
מעבר לקריירה הרפואית שלו, בידלו היה פעיל כמשורר, מחזאי וכותב ליברית לאופרות. הוא כתב את הליברית עבור Bacchus, Ceres en Venus בשנת 1686, המוכרת כאופרה ההולנדית הראשונה, עם מוזיקה שהולחנה על ידי יוהאן שנק (Johan Schenck). תפוקתו הספרותית הייתה נרחבת, ואוסף מכתביו קובץ לשלושה כרכים ופורסם לאחר מותו בשנת 1713. הוא הלך לעולמו בליידן בגיל 64.
עובדות מהירות
- נולד: 1649, אמסטרדם - נפטר: 1713, ליידן - השכלה: אוניברסיטת פרנקר - פרסום מרכזי: Anatomia Hvmani Corporis (1685) - חברות מקצועית: החברה המלכותית - תפקיד בולט: רופא אישי של ויליאם השלישי - שפות: לטינית, הולנדית - יורש באוניברסיטת ליידן: הרמן בורהאווה (Herman Boerhaave)
שאלות שקוראים שואלים
### איזו תגלית משמעותית ביצע בידלו בנוגע למדע הזיהוי הפלילי?
הוא היה בין הראשונים לתעד רכסים פפילריים על עור אנושי, ובכך הניח את התשתית המדעית המוקדמת לזיהוי באמצעות טביעות אצבע.
### האם לבידלו היו סטודנטים בולטים?
כן, אחיינו ניקולאס בידלו (Nicolaas Bidloo) למד תחתיו לפני שהפך לרופאו האישי של פיוטר הגדול ברוסיה.