גובינד באלאב פאנט: עורך הדין ששרטט מחדש את מפת הודו
בלקנאו בשנת 1928, התאספו מפגינים כדי לפגוש את ועדת סיימון (Simon Commission) – הגוף הבריטי כולו שנשלח לדווח על עתידה החוקתי של הודו ללא נציג הודי אחד. המשטרה הסתערה עם אלות. עורך דין בן 41 מגבעות קומאון (Kumaon) הוכה כה קשות עד שנותר כפוף לצמיתות; הוא מעולם לא עמד זקוף שוב. עשרים ושמונה שנים לאחר מכן, כשר הפנים של הודו העצמאית, פיקח אותו אדם כפוף על ארגון מחדש של גבולותיה הפנימיים של המדינה כולה – השרטוט מחדש הגדול ביותר של מפת אומה שנוסה אי פעם באמצעי שלום.
כפר קהונט
גובינד באלאב פאנט (Govind Ballabh Pant) נולד ב-10 בספטמבר 1887 בקהונט (Khoont), כפר ליד אלמורו (Almora) במחוזות הצפון-מערביים, למשפחת ברהמינים מראטהית מסוג קרהאדה (Karhade) שהיגרה מקרנאטקה לגבעות קומאון דורות קודם לכן. סבו מצד אמו, באדרי דאט ג'ושי (Badri Dutt Joshi), היה ההשפעה הפוליטית המכוננת עליו.
הוא למד באוניברסיטת אללהאבאד, הוסמך כעורך דין בשנת 1909, ופיתח קריירה משפטית בקאשיפור ובניאיניטאל. הוא היה, בראש ובראשונה, עורך דין, וזה ניכר בכל מה שעשה מאוחר יותר: הכלי שאליו פנה היה תמיד חקיקה.
קולי-בגאר
כניסתו לפוליטיקה האנטי-קולוניאלית התרחשה ב-1914, והייתה מעשית באופן אופייני ולא רטורית. הוא סייע למועצת כפר לקרוא תיגר על שיטת הקולי-בגאר (coolie-begar) – ההסדר הקולוניאלי שבו אנשים מקומיים אולצו לספק הובלה ושירותי סבלות בחינם עבור פקידים בריטים. זו הייתה עבודת כפייה, מאושרת בחוק, שנכפתה על קהילות ההרים. פאנט תקף אותה כפי שעורך דין תוקף חוק גרוע.
בשנת 1916 הקים את הקומאון פארישאד (Kumaon Parishad), ארגון לאזור ההררי. הוא נכנס לפוליטיקה הלאומית בשנת 1921, ובנה את שמו בחלקו על ידי הגנה על מהפכנים בפרשת הקנוניה של קאקורי (Kakori) – משפטם של האנשים ששדדו רכבת כדי לממן את המאבק המזוין. זהו תיק חושפני: חוקתי התומך בהגנה על אלו שנטשו את השיטות החוקתיות.
מוכה וכלוא
הפציעה מוועדת סיימון של 1928 הייתה קבועה. היא לא האטה אותו. הוא הצטרף למצעד המלח ב-1930 ונעצר ב-1930, 1933, 1940 ו-1942; הוא חתם על החלטת "צאו מהודו" ב-1942 ונשאר בכלא עד 1945. שלוש שנים בכלא קולוניאלי, במצב בריאותי לקוי, עם עמוד שדרה הרוס כבר, בסוף שנות החמישים לחייו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שלטון במחוזות המאוחדים
פאנט כיהן כראש הממשלה של המחוזות המאוחדים מ-1937 עד 1939 – הניסוי הקצר בשלטון עצמי פרובינציאלי תחת חוק 1935, שממשלות הקונגרס סיימו בהתפטרות על רקע המלחמה – ושוב מ-1946 עד 1950. לאחר מכן הפך לראש הממשלה הראשון של אוטר פרדש (Uttar Pradesh) מ-1950 עד 1954, כשהוא מושל במה שהיה ונשאר המדינה המאוכלסת ביותר בהודו.
הישגו המרכזי שם היה ביטול שיטת הזמינדארי (zamindari): רשת של בעלי קרקעות מתווכים, שהשתרשה על ידי מדיניות המיסוי הבריטית, אשר עמדו בין המעבד לבין המדינה וגבו שכר דירה משני הכיוונים. פאנט התנגד לשיטה באספה המכוננת במהלך הוויכוחים על זכויות קניין, ובתפקידו הוא פירק אותה. הוא גם בנה את מערכת הפאנצ'איאט (panchayat) של שלטון עצמי כפרי וייצב את כספי המדינה.
האספה המכוננת
כנציג המחוזות המאוחדים באספה שכתבה את חוקת הודו, פאנט נקט בשתי עמדות משמעותיות. הוא טען בתוקף נגד בחירות נפרדות לקהילות מיעוט – המכשיר הקולוניאלי שהקצה מושבים לפי דת ולפי השקפת מנהיגות הקונגרס, ייצר את הפוליטיקה הקהילתית שהובילה לחלוקה. והוא דגל באוטונומיה מדינתית חזקה יותר, בהתנגדות לריכוזיות יתר.
בעמדה השנייה הזו כדאי להחזיק, כי המעשה המפורסם ביותר שלו כשר לאומי נראה, על פניו, כהפך הגמור.
שר הפנים
נהרו (Nehru) מינה אותו לשר הפנים של האיחוד ב-1955, תפקיד בו החזיק עד מותו. הישגו העיקרי היה חוק ארגון המדינות מחדש של 1956, ששרטט מחדש את הגבולות הפנימיים של הודו לאורך קווים לשוניים. המפה שירש הייתה חפץ קולוניאלי – מחוזות שהורכבו על ידי כיבוש ונוחות מנהלתית, המכילים אוכלוסיות שלא יכלו לדבר זו עם זו. הארגון מחדש החליף אותה במדינות הבנויות סביב שפות.
ההחלטה הייתה שנויה במחלוקת אז והיא שנויה במחלוקת גם כעת. זו הייתה גם, בכל קנה מידה, פעולה מנהלתית יוצאת דופן, והיא בוצעה מבלי שהמדינה התפרקה – מה שלאור מספר הפדרציות הפוסט-קולוניאליות שהתפרקו בדיוק בקווי אלו, אינו דבר של מה בכך. פאנט גם דגל בלהינדית כשפה רשמית, עמדה שיצרה טינה מתמשכת בדרום דובר השפות שאינן הינדית.
הוא קיבל את הבהאראט ראטנה (Bharat Ratna), העיטור האזרחי הגבוה ביותר של הודו, בשנת 1957. הוא סבל מהתקף לב ב-1960 ומת משבץ מוחי ב-7 במרץ 1961, בעודו מכהן בתפקידו.
מדוע גובינד מכונה גאון
הטענה נשענת על יכולת ספציפית ולא זוהרת: היכולת להמיר דרישות פוליטיות לחוק בר-קיימא. הקריירה של פאנט היא רצף של שינויים מבניים שהחזיקו מעמד. ביטול הזמינדארי הסיר מעמד בעלי קרקעות שהשתרש במשך מאה וחצי, במדינה הגדולה ביותר בהודו, ללא מלחמת אזרחים. חוק ארגון המדינות מחדש בנה מחדש את האדריכלות הפנימית של אומה של מאות מיליונים והאומה שרדה. הבהאראט ראטנה ב-1957 הכיר בכך. זוהי אינטליגנציה חקיקתית ומנהלתית יותר מאשר מקוריות מחשבתית – היכולת לראות איזה מבנה נושא עומס, ולהחליפו מבלי להפיל את הבניין.
מקרה הנגד הוא משמעותי. פאנט לא ייצר פילוסופיה פוליטית ולא הותיר גוף משמעותי של כתיבה; המדיום שלו היה החוק והוועדה. שני הישגיו החתומים פתוחים שניהם לביקורת רצינית: ארגון מחדש לשוני מואשם על ידי פרשנים הודים רבים בהשרשת זהות לשונית-אזורית בדרכים שהעיקו מאוחר יותר על האיחוד, והתמיכה שלו בהינדית כשפה רשמית תרמה ישירות לאג'יטציות האנטי-הינדיות שבאו בעקבותיה בדרום, חלקן אלימות. ישנה גם חוסר עקביות: האיש שטען באספה המכוננת לאוטונומיה מדינתית נגד ריכוזיות, ניהל מאוחר יותר את משרד הפנים, המוסד המרכזי ביותר במדינה ההודית. התיאור הכנה הוא של מחוקק מעשי אדיר שרפורמות שלו היו משמעותיות, שהשיפוט שלו היה נכון לגבי קרקעות ומפוקפק לגבי שפה, ועבורו "גאון" היא מילה נדיבה במקום שבו "חיוני" היה מדויק.
מורשת
אוניברסיטאות, מכללות, בתי חולים ומכונים הנדסיים ברחבי צפון הודו נושאים את שמו של פאנט, שזו הדרך ההודית הרגילה לציין מייסד. המונומנטים המהותיים יותר פחות גלויים: תקופת כהונת הקרקעות של אוטר פרדש, ומפת הודו עצמה. שניהם נוצרו על ידי עורך דין מכפר הררי שהוכה עד כדי עקמומיות בגיל ארבעים ואחת ובילה את שלושת העשורים הבאים בבנייה מחדש של הרהיטים המשפטיים של מדינה מתנוחה כפופה.