ג'אקומו בארוצי דה ויניולה (Giacomo Barozzi da Vignola), שנולד בשנת 1507 ליד מודנה, ביסס את מעמדו כדמות מרכזית במנייריזם של המאה ה-16 באמצעות קריירה מגוונת שפרשה על פני איטליה וצרפת. מיומנותו הטכנית כאדריכל וככותב עיצבה את שיטות הבנייה האירופיות, והשפיעה בסופו של דבר על מסלול העיצוב הבארוקי באמצעות חידושיו המבניים וספריו האדריכליים הרשמיים.
קריירה מוקדמת ונסיעות בינלאומיות
ויניולה החל את חייו המקצועיים בבולוניה, וקיים את עבודתו על ידי יצירת ציורים ותבניות פרספקטיבה לאומנים שעסקו בשיבוץ. מעורבותו בצורות קלאסיות התגברה במהלך ביקור ברומא בשנת 1536, שם התמקד ביצירת שרטוטים מדודים של מקדשים עתיקים. תקופת לימודים זו קדמה לזמנו בפונטנבלו בין השנים 1541 ו-1543, שם פעל תחת חסותו של המלך פרנסואה הראשון (François I) ושיתף פעולה עם בני דורו, בהם סבסטיאנו סרליו (Sebastiano Serlio) ופרימטיצ'ו (Primaticcio).
פרויקטים ברומא וחסות משפחת פארנזה
עם שובו לאיטליה, העביר ויניולה את בסיס פעילותו לרומא והחל לעבוד עבור האפיפיור יוליוס השלישי. מעמדו המקצועי התחזק באמצעות הקשר שלו עם משפחת פארנזה (Farnese) רבת העוצמה, מה שהוביל להזמנות משמעותיות כגון וילה פארנזה (Villa Farnese) בקפרולה ווילה לאנטה (Villa Lante) בבניאיה. הוא אף תרם לתכנון פאלאצו פארנזה בפיאצ'נצה, עיצוב שאפתני שנועד להתחרות בקנה המידה של הוותיקן. סגנונו במהלך שנים אלו שאב השראה רבה משיתוף הפעולה שלו עם מיכלאנג'לו (Michelangelo).
תרומות כנסייתיות ומורשת תאורטית
כנסיית ג'זו (Church of the Gesù) ברומא נותרה אחת מיצירותיו המשפיעות ביותר, כשהיא משמשת ככנסיית האם של המסדר הישועי ומספקת תבנית מבנית לחזיתות כנסיות בארוקיות מהמאה ה-17. ניסוייו בצורות מרחביות הורחבו לכנסיית סנט אנדראה בוויה פלאמיניה (Church of Sant'Andrea in Via Flaminia), המוכרת כראשונה שהשתמשה בכיפה סגלגלה. מעבר לבנייה הפיזית, הוא קודיפיקציה של פרקטיקות אדריכליות בפרסום שלו משנת 1562, Regola delli cinque ordini d'architettura (כללי חמשת הסדרים האדריכליים), אשר הקימה מערכת מעשית לבניית עמודים.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים אחרונות והמשכיות אדריכלית
לאחר מותו של מיכלאנג'לו בשנת 1564, נטל ויניולה את תפקיד האדריכל הראשי של בזיליקת פטרוס הקדוש (St. Peter's Basilica), שם פיקח על בניית שתי כיפות משניות המבוססות על תוכניות מקוריות. הוא המשיך לעבוד עד מותו ברומא בשנת 1573. בשנת 1973, שרידיו הועברו לפנתאון ברומא, ובכך התקבע מקומו בתיעוד ההיסטורי של האדריכלות האיטלקית.
עובדות מהירות
- נולד: 1507, ויניולה, איטליה - נפטר: 1573, רומא - סגנון: מנייריזם - יצירה בולטת: כנסיית ג'זו - אזרחות: מדינת האפיפיור - מקצועות: אדריכל, סופר - אתר בולט לאחר המוות: פנתאון, רומא
שאלות נפוצות
### מהי החשיבות העיקרית של כנסיית ג'זו?
היא שימשה ככנסיית האם של המסדר הישועי וסיפקה את השרטוט האדריכלי עבור חזיתות רבות של כנסיות בארוקיות במאה ה-17.
### האם ויניולה עבד על בזיליקת פטרוס הקדוש?
כן, הוא הפך לאדריכל הראשי לאחר מותו של מיכלאנג'לו ובנה שתי כיפות משניות בהתאם לעיצובים של מיכלאנג'לו.