ג'ורג' פורטר

ג'ורג' פורטר

ג'ורג' פורטר (George Porter), ברון פורטר מלדנהם (Baron Porter of Luddenham), חבר מסדר ההצטיינות (OM), עמית החברה המלכותית (FRS), עמית החברה המלכותית של אדינבורו (FRSE) (6 בדצמבר 1920 – 31 באוגוסט 2002) היה כימאי בריטי. הוא זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1967.

השכלה וחיים מוקדמים

פורטר נולד בסטיינפורת' (Stainforth), ליד תורן (Thorne), במה שהיה אז הווסט ריידינג של יורקשייר (West Riding of Yorkshire). הוא התחנך בבית הספר לדקדוק של תורן, ולאחר מכן זכה במלגה לאוניברסיטת לידס (University of Leeds) וקיבל את התואר הראשון שלו בכימיה. במהלך לימודיו, פורטר למד אצל מרדית' גווין אוונס (Meredith Gwynne Evans), שלדבריו היה הכימאי המבריק ביותר שפגש מעודו. הוא קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת קיימברידג' (University of Cambridge) בשנת 1949 עבור מחקר בנושא רדיקלים חופשיים שנוצרו באמצעים פוטוכימיים. מאוחר יותר הוא הפך לעמית בקולג' עמנואל (Emmanuel College), קיימברידג'.

קריירה ומחקר

במהלך מלחמת העולם השנייה שירת פורטר במילואים של הצי המלכותי (Royal Naval Volunteer Reserve). לאחר מכן המשיך למחקר בהנחייתו של רונלד ג'ורג' ורייפורד נוריש (Ronald George Wreyford Norrish) באוניברסיטת קיימברידג', שם החל את העבודה שהובילה בסופו של דבר לכך ששניהם הפכו לחתני פרס נובל.

מחקרו המקורי בפיתוח טכניקת הפוטוליזה בהבזק (flash photolysis) להשגת מידע על מינים מולקולריים קצרי-חיים סיפק את העדות הראשונה לרדיקלים חופשיים. מחקרו המאוחר השתמש בטכניקה זו כדי לחקור את ההיבטים המפורטים של התגובות התלויות באור של פוטוסינתזה, תוך התייחסות מיוחדת ליישומים אפשריים לכלכלת מימן, שפורטר היה תומך נלהב שלה.

בין השנים 1953 ל-1954 כיהן כעוזר מנהל של האגודה הבריטית למחקר רייון (British Rayon Research Association), שם חקר את הפוטו-פירוק של בדים תאיתיים צבועים באור השמש.

פורטר כיהן כפרופסור במחלקה לכימיה באוניברסיטת שפילד (University of Sheffield) בין השנים 1954 ל-1965. שם החל את עבודתו על פוטוליזה בהבזק עם ציוד שתוכנן ונבנה בסדנת המחלקה. במהלך תקופה זו השתתף בתוכנית טלוויזיה שתיארה את עבודתו בסדרה "עין על המחקר" (Eye on Research). פורטר הפך לפרופסור פולריאני לכימיה במוסד המלכותי (Royal Institution) בלונדון ולמנהל המוסד המלכותי בשנת 1966. במהלך כהונתו כמנהל המוסד המלכותי, פורטר סייע בהקמת חברת Applied Photophysics, חברה שהוקמה כדי לספק מכשור המבוסס על עבודת הקבוצה שלו. הוא זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1967 יחד עם מנפרד אייגן (Manfred Eigen) ורונלד ג'ורג' ורייפורד נוריש. באותה שנה הפך לפרופסור אורח ביוניברסיטי קולג' לונדון (University College London).

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

פורטר היה תורם מרכזי להבנה הציבורית של המדע, ודגל בקידום ה"מדע שטרם יושם". הוא הפך לנשיא האגודה הבריטית (British Association) בשנת 1985 והיה היושב ראש המייסד של הוועדה להבנה ציבורית של המדע (COPUS). הוא נשא את הרצאת רומנס (Romanes Lecture), שכותרתה "מדע והמטרה האנושית", באוניברסיטת אוקספורד בשנת 1978; ובשנת 1988 נשא את הרצאת דימבלבי (Dimbleby Lecture), "ידע הוא כוח". בין השנים 1990 ל-1993 העביר את הרצאות גרשם (Gresham lectures) באסטרונומיה.

### פרסים ותארים

פורטר נבחר לעמית החברה המלכותית (FRS) בשנת 1960, לחבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים בשנת 1979, לחבר בחברה הפילוסופית האמריקאית בשנת 1986, וכיהן כנשיא החברה המלכותית בין השנים 1985 ל-1990. הוא זכה גם במדליית דייווי (Davy Medal) בשנת 1971, במדליית רומפורד (Rumford Medal) בשנת 1978, במדליית אליסון-קליף (Ellison-Cliffe Medal) בשנת 1991 ובמדליית קופלי (Copley Medal) בשנת 1992.

פורטר קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הריוט-ואט (Heriot-Watt University) בשנת 1971.

הוא קיבל תואר אבירות בשנת 1972, מונה למסדר ההצטיינות בשנת 1989, והפך לעמית לכל החיים (life peer) כברון פורטר מלדנהם, מלדנהם שבמחוז קנט, בשנת 1990. בשנת 1995 הוענק לו תואר כבוד (דוקטור למשפטים) מאוניברסיטת באת' (University of Bath).

בשנת 1976 הוא נשא את הרצאת חג המולד של המוסד המלכותי בנושא "ההיסטוריה הטבעית של קרן שמש".

פורטר כיהן כנגיד אוניברסיטת לסטר (University of Leicester) בין השנים 1984 ל-1995. בשנת 2001, האוניברסיטה קראה לבניין הכימיה שלה על שמו, בניין ג'ורג' פורטר.

משפחה

בשנת 1949 נישא פורטר לסטלה ג'ין ברוק (Stella Jean Brooke).

פרסומים

- כימיה לעולם המודרני (Chemistry for the Modern World) (1962)