הקונסרבטוריון של וינה קיבל את ג'ורג' אנסקו (George Enescu) בן השבע בשנת 1888, והעניק לילד הפלא אישור חריג בשל גילו הצעיר. במהלך העשורים הבאים, הוא ביסס קריירה רב-תחומית ברחבי אירופה וארצות הברית, ועבד כמלחין, כנר, פסנתרן ומנצח, תוך שהוא מחזיק בתפקידים משמעותיים בתחומים האקדמיים והפוליטיים ברומניה מולדתו ובצרפת, ביתו המאומץ.
חינוך מוקדם והתפתחות מופלאה
הוא נולד בשנת 1881 בכפר ליבני (Liveni), ששמו שונה לימים לג'ורג' אנסקו לכבודו, וקיבל הכשרה מוזיקלית מוקדמת לפני שנרשם לאוניברסיטה למוזיקה ולאמנויות הבמה בווינה (University of Music and Performing Arts Vienna). הוא למד אצל דמויות כמו יוזף הלמסברגר הבן (Joseph Hellmesberger Jr.) ורוברט פוקס (Robert Fuchs), וסיים את לימודיו בגיל 12. בשנת 1895 עבר לפריז כדי ללמוד בקונסרבטוריון של פריז (Conservatoire de Paris), שם שכלל את טכניקת הנגינה בכינור ואת מלאכת ההלחנה תחת מורים כגון מרטן פייר מרסיק (Martin Pierre Marsick) וגבריאל פורה (Gabriel Fauré). בגיל 16, יצירתו הבוגרת 'פואמה רומנית' (Poeme roumain) הושמעה בבכורה בפריז בניצוחו של אדואר קולון (Édouard Colonne).
עבודה תזמורתית ופדגוגית מקצועית
לאורך חייו, הוא גישר על הפער שבין ביצוע לבין פדגוגיה. הוא ניצח על הרכבים גדולים, כולל הפילהרמונית של ניו יורק ותזמורת ה-BBC. קריירת ההוראה שלו הייתה פורייה באותה מידה, עם משרות בבית הספר הנורמלי למוזיקה של פריז על שם אלפרד קורטו (École Normale de Musique de Paris Alfred Cortot), באקדמיה המוזיקלית קיג'יאנה (Accademia Musicale Chigiana) ובבית הספר למוזיקה מאנס (Mannes School of Music). בין תלמידיו הבולטים היו יהודי מנוחין (Yehudi Menuhin), כריסטיאן פראס (Christian Ferras) ואידה הנדל (Ida Haendel). הוא גם אצר גישות פדגוגיות לרפרטואר מורכב, ותיעד באופן מפורסם את פרשנויותיו הטכניות לסונאטות לכינור של באך.
מעורבות פוליטית וחיים מאוחרים
השפעתו התרחבה אל הנוף הפוליטי הרומני במהלך אמצע המאה ה-20. הוא כיהן כחבר בסנאט הרומני בין השנים 1939 ו-1940 לאחר מינוי על ידי המלך קרול השני (Carol II), ובהמשך ישב בבית הנבחרים של רומניה מ-1946 עד 1948. בשנת 1939 נשא לאישה את מריה טסקאנו רוסטי (Maria Tescanu Rosetti). הוא נבחר לחבר מן המניין באקדמיה הרומנית בשנת 1932 וקיבל את תואר אביר לגיון הכבוד בשנת 1924. הוא נפטר בשנת 1955 ברובע ה-8 של פריז ונקבר בבית הקברות פר לשז (Père Lachaise Cemetery).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מורשת מוזיקלית ויצירות בולטות
היצירה שלו מקיפה ז'אנרים תזמורתיים, קאמריים ואופראיים, ולעיתים קרובות משלבת אלמנטים של מוזיקת עם רומנית. יצירותיו העיקריות כוללות את שתי הרפסודיות הרומניות שלו, האופרה 'אדיפוס' (Œdipe) והאוקטט לכלי קשת. מוזיקה קאמרית שלו כוללת סונאטות לכינור ופסנתר, רביעיות מיתרים וסימפוניה קאמרית לשנים-עשר כלי סולו. הוא נותר פעיל בקידום יצירות עכשוויות של מלחינים רומנים כגון מיכאיל ז'ורה (Mihail Jora) וקונסטנטין סילבסטרי (Constantin Silvestri) עד סוף ימיו.
עובדות מהירות
- נולד: 1881, ליבני - נפטר: 1955, פריז - אזרחות: רומניה, צרפת - יצירה בולטת: רפסודיה רומנית מס' 1 - בכורת אופרה: 'אדיפוס' - פרס: אביר לגיון הכבוד (1924) - שירות פוליטי: הסנאט הרומני (1939-1940) - מקום קבורה: בית הקברות פר לשז
שאלות שקוראים שואלים
### מה היו התפקידים המקצועיים העיקריים של אנסקו?
הוא עבד כמלחין, מנצח, כנר, פסנתרן, מוזיקולוג, מרצה באוניברסיטה ומדינאי.
### על אילו תזמורות גדולות הוא ניצח?
הוא ניצח על הפילהרמונית של ניו יורק, תזמורת ה-BBC והפילהרמונית ג'ורג' אנסקו, בין היתר.