פרידריך גאורג וילהלם פון שטרובה
פרידריך גאורג וילהלם פון שטרובה (ברוסית: Василий Яковлевич Струве, בתעתיק: ואסילי יאקובלביץ' שטרובה; 15 באפריל 1793 – 23 בנובמבר [לפי הלוח היוליאני 11 בנובמבר] 1864) היה אסטרונום וגאודזיסט גרמני-בלטי. הוא ידוע בעיקר בזכות מחקריו על כוכבים כפולים ויוזמתו למדידות טריאנגולציה שנקראו לימים "קשת גאודזית של שטרובה" על שמו.
חיים
הוא נולד למשפחת האצולה שטרובה באלטונה, דוכסות הולשטיין (אז חלק מממלכות דנמרק-נורווגיה), בנו של יאקוב שטרובה (1755–1841). כדי להימנע משירות צבאי במהלך הכיבוש הצרפתי של הולשטיין, עברה משפחתו לאימפריה הרוסית, מצוידת בדרכונים דניים.
בשנת 1808 החל ללמוד באוניברסיטת דורפאט הקיסרית, שם למד בתחילה פילולוגיה, אך עד מהרה הפנה את תשומת לבו לאסטרונומיה. בין השנים 1813–1820 לימד באוניברסיטה ואסף נתונים במצפה הכוכבים של דורפאט, ובשנת 1820 הפך לפרופסור מן המניין ולמנהל מצפה הכוכבים. להוראתו הייתה השפעה המורגשת עד היום באוניברסיטה.
שטרובה היה עסוק במחקר על כוכבים כפולים וגאודזיה בדורפאט עד 1839, אז ייסד והפך למנהל מצפה הכוכבים פולקובו החדש ליד סנקט פטרבורג. בין יתר התארים, זכה במדליית הזהב של החברה האסטרונומית המלכותית בשנת 1826. הוא נבחר לעמית החברה המלכותית במרץ 1827 וזכה במדליה המלכותית שלה באותה שנה. שטרובה נבחר לחבר האקדמיה המלכותית השוודית למדעים בשנת 1833, ולחבר כבוד זר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים בשנת 1834. בשנת 1843 קיבל רשמית אזרחות רוסית. הוא פרש בשנת 1862 עקב הידרדרות בבריאותו.
האסטרואיד 768 Struveana נקרא במשותף לכבודו ולכבודם של אוטו וילהלם וקרל הרמן שטרובה, ומכתש ירחי נקרא על שם שלושה אסטרונומים נוספים ממשפחת שטרובה: פרידריך גאורג וילהלם, אוטו וילהלם ואוטו. בשנת 1969 הוקמה אנדרטת פרידריך גאורג וילהלם שטרובה על גבעת טומה בטרטו.
עבודות
שמו של שטרובה ידוע בעיקר בזכות תצפיותיו על כוכבים כפולים, אותן ביצע במשך שנים רבות. אף שחקר כוכבים כפולים נעשה קודם לכן על ידי ויליאם הרשל, ג'ון הרשל וסר ג'יימס סאות', שטרובה עלה על כל המאמצים הקודמים. במהלך שהותו בדורפאט, השיג ב-1824 טלסקופ שבירה עם צמצם של 23 ס"מ (כ-9 אינץ') שיוצר על ידי יוזף פון פראונהופר, הנחשב ליצירת מופת של איכות אופטית ומכנית. בעזרת טלסקופ זה גילה שטרובה מספר גדול מאוד של כוכבים כפולים. בשנת 1827 פרסם את קטלוג הכוכבים הכפולים שלו Catalogus novus stellarum duplicium. כוכבי הקטלוג שלו מסומנים לעיתים באות היוונית סיגמא, Σ. לפיכך, 61 בברבור (61 Cygni) מצוין גם כ-Σ2758.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מכיוון שרוב הכוכבים הכפולים הם כוכבים בינאריים אמיתיים ולא רק כפילים אופטיים (כפי שגילה לראשונה ויליאם הרשל), הם חגים סביב מרכז מסה משותף, ומשנים את מיקומם לאיטם לאורך השנים. לכן, שטרובה ביצע מדידות מיקרומטריות של 2714 כוכבים כפולים בין השנים 1824–1837, ופרסם אותן בעבודתו Stellarum duplicium et multiplicium mensurae micrometricae.
שטרובה מדד בקפידה את "קבוע האברציה" בשנת 1843. הוא היה גם הראשון למדוד את הפרלקסה של הכוכב וגה, אף שפרידריך בסל היה הראשון למדוד את הפרלקסה של כוכב כלשהו (61 בברבור).
בעבודה משנת 1847, Etudes d'Astronomie Stellaire: Sur la voie lactee et sur la distance des etoiles fixes, היה שטרובה אחד האסטרונומים הראשונים שזיהו את השפעות ההכחדה הבין-כוכבית (אם כי לא סיפק מנגנון להסבר התופעה). הערכתו לקצב הממוצע של הכחדה ויזואלית, 1 מג לקילופרסק, קרובה להפליא להערכות מודרניות (0.7–1.0 מג לקילופרסק).
הוא התעניין גם במדידות גאודזיות, ובשנת 1831 פרסם את Beschreibung der Breitengradmessung in den Ostseeprovinzen Russlands. הוא יזם את הקשת הגאודזית של שטרובה, שרשרת של טריאנגולציות שנמתחה מהמרפסט בנורווגיה ועד לים השחור, דרך עשר מדינות ולאורך מעל 2,820 ק"מ, כדי לקבוע את הגודל והצורה המדויקים של כדור הארץ. אונסק"ו רשם את השרשרת ברשימת אתרי המורשת העולמית באירופה בשנת 2005.
בשנת 1853 נבחר לחבר בחברה הפילוסופית האמריקאית.
משפחה
שטרובה היה השני בשושלת אסטרונומים שנמשכה חמישה דורות: הוא היה אביו של אוטו וילהלם פון שטרובה, סבו של הרמן פון שטרובה (אחיינו של אוטו שטרובה), וסבא-רבא של אוטו שטרובה.
בשנת 1815 נשא לאישה את אמילי וול (1796–1834) באלטונה, שילדה לו שנים-עשר ילדים, שמונה מהם שרדו את הילדות המוקדמת. בנוסף לאוטו וילהלם פון שטרובה, ילדים נוספים היו היינריך וילהלם פון שטרובה (1822–1908), כימאי בולט, וברנהרד וילהלם פון שטרובה (1827–1889), ששירת כפקיד ממשלתי בסיביר, ומאוחר יותר כמושל אסטרחן ופרם.
לאחר מות אשתו הראשונה, נישא בשנית ליוהאנה הנרייטה פרנסיסקה ברטלס (1807–1867), בתו של המתמטיקאי מרטין ברטלס, שילדה לו שישה ילדים נוספים. הידוע מביניהם היה קרל פון שטרובה (1835–1907), ששירת ברציפות כשגריר רוסיה ביפן, בארצות הברית ובהולנד.
בנו של ברנהרד וילהלם, פיוטר שטרובה (1870–1944), הוא כנראה החבר הידוע ביותר במשפחה ברוסיה גופא (צאצאיו האחרים התגוררו בעיקר באסטוניה ובלטביה, ובהמשך בגרמניה). הוא היה מהמרקסיסטים הרוסים הראשונים וכתב את המניפסט של מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית עם הקמתה בשנת 1898. עוד לפני שהמפלגה התפצלה לבולשביקים ומנשביקים, עזב אותה שטרובה לטובת המפלגה החוקתית-דמוקרטית, שקידמה רעיונות ליברליים. הוא ייצג מפלגה זו בכל הדוּמות הממלכתיות שלפני המהפכה. לאחר המהפכה הרוסית, פרסם מספר מאמרים בולטים על גורמיה והצטרף לתנועה הלבנה. הוא היה אחד השרים בממשלותיהם של פיוטר וראנגל ואנטון דניקין. במהלך שלושת העשורים הבאים, פיוטר חי בפריז, בעוד ילדיו בלטו בכנסייה האורתודוקסית הרוסית מחוץ לרוסיה.