פרדריק ג'ון קיסלר, איש אשכולות יליד אוסטריה, הגדיר מחדש את תפיסת המרחב באמצעות עבודתו הרב-תחומית כאדריכל, פסל ומעצב. לאחר שעבר לניו יורק בשנת 1926, הוא שילב טכניקות תצוגה רדיקליות עם חדשנות תיאטרלית, ואתגר את הגבולות המסורתיים בין אמנות, אדריכלות ועיצוב סביבתי במהלך קריירה שנפרסה על פני למעלה מחמישה עשורים ברחבי אירופה וארצות הברית.
קריירה מוקדמת והשפעה אירופית
קיסלר נולד בשנת 1890 בצ'רנוביץ (Czernowitz), ולמד בבית הספר הטכני הגבוה בווינה (Technische Hochschule) בין השנים 1908–1909 לפני שעבר לאקדמיה לאמנויות יפות בווינה. הוא עזב את לימודיו ב-1913 ללא תעודה. במהלך שנות ה-20, עבודתו בווינה ובברלין ביססה אותו כדמות מפתח בחוגי האוונגרד. הוא שיתף פעולה עם אדולף לוס (Adolf Loos) והצטרף לתנועת דה סטייל (De Stijl) בשנת 1923. בשנת 1922, הוא הציג עיצוב במה מולטימדיה להפקה בברלין של המחזה "רוסום יוניברסל רובוטס" מאת קארל צ'אפק, שכלל מסכים נעים, הקרנות סרטים ומים זורמים.
חיים מקצועיים בניו יורק
עם הגעתו לארצות הברית בשנת 1926, קיסלר הפך בסופו של דבר לאזרח אמריקאי. בין השנים 1937–1943, הוא כיהן כמנהל המעבדה לקורלציה עיצובית באוניברסיטת קולומביה. עבודתו המקצועית הייתה מגוונת וכללה עיצוב חלונות ראווה עבור סאקס פיפת' אווניו (Saks Fifth Avenue) ועיצוב קולנוע פילם גילד (Film Guild Cinema) בשנת 1929. הוא היה ממייסדי האיגוד האמריקאי של אמני ואומני דקורציה בשנת 1930 ושמר על קשרים מקצועיים עם דמויות בולטות כמו מרסל דושאן (Marcel Duchamp).
תיאוריות של קורליזם והמשכיות
קיסלר דחה פונקציונליזם נוקשה, והעדיף לחקור מושגים שכינה "קורליזם" (correalism) ו"המשכיות". תיאוריות אלו עסקו במערכת היחסים הדינמית בין בני אדם, מרחב וחפצים. עיצובי הרהיטים הפיסוליים שלו, כולל היצירות הביומורפיות עבור גלריית "אמנות המאה הזו" של פגי גוגנהיים, ביקשו למוסס את המחסום בין הצופה לסביבה. פרויקט "הבית האינסופי" (Endless House) שלו, שהוצג במוזיאון לאמנות מודרנית (MoMA) בשנים 1958–1959, הדגים עוד יותר את מחויבותו למרחבי מגורים זורמים ומקושרים.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הגלקסיות ועבודות מאוחרות
בשנות ה-50 פיתח קיסלר את "הגלקסיות", סדרה של ציורים מרובי-לוחות שהתרחבו אל תוך החדר וטשטשו את הגבולות בין פיסול, אדריכלות וציור. יחידות אלו תוכננו כמבנים מגובשים שנועדו לשלב אמנות בחיי היומיום. לקראת סוף חייו, הוא תכנן יחד עם ארמנד פיליפ ברטוס (Armand Phillip Bartos) את היכל הספר בירושלים. מבנה זה, שהושלם בשנת 1965, סימן את אחד מהישגיו האדריכליים האחרונים לפני מותו בניו יורק מאוחר יותר באותה שנה.
עובדות מהירות
- נולד: 1890, צ'רנוביץ - נפטר: 1965, ניו יורק - אזרחות: אוסטריה; ארצות הברית - השכלה: האוניברסיטה הטכנית בווינה; האקדמיה לאמנויות יפות בווינה - משתף פעולה מרכזי: מרסל דושאן - פרויקט חתימה: היכל הספר, ירושלים - תפקיד: מנהל, המעבדה לקורלציה עיצובית, אוניברסיטת קולומביה
שאלות נפוצות
### מה הייתה המעבדה לקורלציה עיצובית?
זו הייתה תוכנית מחקר באוניברסיטת קולומביה שנוהלה על ידי קיסלר בין השנים 1937–1943, והתמקדה בתיאוריות שלו על קורליזם.
### האם קיסלר המציא אי פעם מערכות תצוגה טכניות?
כן, בשנת 1924 הוא יצר את מערכת התלייה הרדיקלית L+T (Leger und Trager) עבור גלריות ומוזיאונים.