פליקס זלטן: הסופר שדיסני מחק
ב-1933 מכר את זכויות הסרט על ספרו אודות צבי פרא תמורת אלף דולר. תשע שנים מאוחר יותר, גרסתו של וולט דיסני — תמפר, פלאואר, הנטורליזם המחוספס נחלק — הפכה לאחד מסרטי ההנפשה האהובים ביותר שנוצרו, והספר שהוביל לו נשכח. עד אז כבר אסרה גרמניה הנאצית על המקורי כאלגוריה פוליטית על יחס היהודים באירופה ושרפה אותו, ומחברו, שנולד בשם זיגמונד זלצמן בפשט, היה פליט בציריך.
זיגמונד זלצמן מפשט
נולד ב-6 בספטמבר 1869 בפשט, הונגריה, למשפחה יהודית: אביו פיליפ זלצמן היה פקיד טלגרף, ואמו מריה זינגר. כשהיה בן ארבעה שבועות עברה המשפחה לווינה — אחת מאלפים שעשו זאת לאחר שאוסטריה העניקה ליהודים זכויות אזרח מלאות ב-1867, ואחת מההגירות הגדולות שהפכו את וינה של סוף המאה ה-19 למה שהייתה.
לא הייתה זו קבלת פנים חמה. זלטן נתקל באנטישמיות מתמשכת מצד חבריו ללימודים ושכניו, וכנער החליף את שם משפחתו למשהו שנשמע פחות יהודי. לאחר מכן קרס עסק אביו. בגיל 16 עזב את בית הספר והחל לעבוד בסוכנות ביטוח. כל מה שידע מאוחר יותר על ספרות לימד את עצמו.
פקיד ביטוח בווינה הצעירה
העובדה המרשימה בשנות ה-20 של זלטן היא שפקיד משכיל עצמית הצליח להיכנס לחוג הספרותי המבריק ביותר באירופה. הוא הצטרף ל'יונג-וינה' — וינה הצעירה — והפך למבקר תיאטרון ואמנות שכתב לכמעט כל פרסום משמעותי בווינה. ב-1900 פרסם את אוסף הסיפורים הקצרים הראשון שלו; ב-1901 ייסד את הקברה הספרותי הראשון בעיר.
מה שבא אחריו היה תעשייתי. זלטן כתב בממוצע ספר אחד בשנה בז'אנרים של רומנים, מחזות, מאמרים, כתיבת מסעות ותסריטים, תוך שמירה על קריירה עיתונאית מלאה. ב-1906 בילה תקופה קצרה בברלין כעורך הראשי של 'ב.ז. אם מיטאג' וה'ברלינר מורגנפוסט' לפני ששב לווינה. הוא נישא לשחקנית אוטיליה מץ ב-1902; נולדו להם שני ילדים, פאול ואנה קתרינה. מ-1927 שימש כנשיא מועדון הפן האוסטרי.
עוקב הרצל
זלטן היה גם ציוני תקיף, שנמשך לתנועה על ידי תיאודור הרצל. הוא תרם באופן אנונימי לעיתון של הרצל 'די ולט', כתב דיוקן ביוגרפי עליו לאחר מותו ב-1904, והשתתף באירועי אגודת בר כוכבא על במות משותפות עם מרטין בובר. זה חשוב לקריאה בסיפוריו. האיש שכתב את הסיפור המפורסם בעולם על חיה נרדפת בילה את חייו הבוגרים חושב בפומבי על מה שפירושו להיות יהודי במרכז אירופה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הספר האנונימי
ב-1906 הופיע רומן ארוטי בשם 'יוזפין מוצנבכר' בווינה ללא שם מחבר. כיום זלטן נחשב לכותב הסביר שלו. מעולם לא הוכח, והוא מעולם לא טען לכך — אך הייחוס הצמיד לעצמו לסופר שהמוניטין הציבורי שלו נבנה על קלאסיקות לילדים, מה שהוא בעצמו אירוניה קטנה.
במבי
'במבי: סיפור חיים מהיער' פורסם בהמשכים ב'נויה פרייה פרסה' בין אוגוסט לאוקטובר 1922 ויצא לאור בברלין על ידי הוצאת אולשטיין ב-1923. הספר עוקב אחר צבי פרא מהלידה עד לבגרות: אמו מלמדת אותו את היער, ציידים מפחידים אותו, אמו נורית, הוא מתחרה על בנות זוג, מנצח את בת דודתו פאלין, ולומד מהנסיך הזקן שבני אדם אינם כל-יכולים. הוא מסתיים בבמבי בוגר המוכיח עופרות, המחזור נשלם.
זהו לא ספר ילדים במובן נוח כלשהו. מבקרים קראו אותו כאחד מרומני הסביבה הראשונים, וחוקרים קראו אותו כמשל על סכנות המאיימות על יהודים באירופה.
צ'מברס, גלסוורת'י ואמריקה
ה'במבי' האנגלי הגיע ב-1928 בתרגומו של ויטייקר צ'מברס — שהתפרסם מאוחר יותר בזכות סיבות שונות לחלוטין — שהוזמן על ידי מקס שוסטר מסיימון אנד שוסטר, עם הקדמה מאת ג'ון גלסוורת'י, שכינה אותו 'יצירת מופת קטנה' ותיאר איך קרא אותו בקול רם בזמן שחצה את תעלת למנש. 'הניו יורק טיימס' דירג אותו 'מתורגם בצורה מצוינת.' הוא הפך לבחירת מועדון הספר של החודש ומכר יותר מ-650,000 עותקים עד 1942; מאז הופיעו יותר מ-200 מהדורות ביותר משלושים שפות.
תרגום אינו אי-פעם נייטרלי. חוקרת אוסטריה טענה ב-2015 שצ'מברס הטה את הספר מרדיפה אנושית לכיוון שימור בעלי חיים. כשג'ק זייפס יצר גרסה חדשה עבור הוצאת אוניברסיטת פרינסטון ב-2022, הוא שאף לשחזר את האנתרופומורפיזם של זלטן ואת המרקם הספציפי של דיבור בעלי החיים — 'מזכיר גרמניה אוסטרית שהיית שומע בבתי קפה סביב וינה' — ולהדגיש את האלגוריה של אנטישמיות אירופית. מבקרים שמו לב שזייפס לפעמים דחף את האנתרופומורפיזם רחוק יותר מזלטן והשמיט קטעים משלו.
האיסור, הגלות ודיסני
גרמניה הנאצית אסרה על 'במבי' ב-1936 כאלגוריה פוליטית על יחס היהודים באירופה. עותקים נשרפו; לכן מהדורות ראשונות נדירות. לאחר האנשלוס של 1938 ברח זלטן עם אשתו לציריך.
בינתיים, יצירתו המפורסמת ביותר עברה שינוי מהותי. סידני פרנקלין קנה את זכויות הסרט ב-1933 תמורת אלף דולר, בכוונה לסרט לייב אקשן; דיסני רכש אותן ב-1937 והחל בהפקה ממשית ב-1939, והחליט שהרומן חשוך ועגום מדי לקהל צעיר. סרט ההנפשה מ-1942 הציג את תמפר ופלאואר, הקל את הנטורליזם, והפך לחלק קבוע מילדות — וכפי שמבקרים ציינו, הפך את הרומן המקורי למוכר פחות מכפי שהיה. זלטן כתב את 'פרי' (1938), שדיסני גם כן הפיק ב-1957, ואת 'ילדי במבי' (1939). הרומן שלו מ-1923 'הכלב מפירנזה' היווה השראה ל'הכלב השעיר' של דיסני ב-1959. הוא מת בציריך ב-8 באוקטובר 1945, בגיל שבעים ושש.
למה פליקס נקרא גאון
התיק מתבסס על ספר אחד, והוא חזק. 'במבי' פותר בו-זמנים שני בעיות שרוב הסופרים לא יכולים לפתור בנפרד. הוא מחזיק נקודת מבט של לא-אדם ללא קלילות — היסטוריה טבעית כפי שנכתבה כריאליזם פסיכולוגי, עולם הצבי מוצג מבפנים — ופועל בו-זמנית כמשל פוליטי על הנרדף. ההוכחה לשנייה יוצאת דופן: המדינה הנאציקראה את האלגוריה, הבינה אותה, אסרה על הספר ושרפה אותו ב-1936. מעט רומנים זכו לכבוד זה.
יש גם את אי ההסתברות של האיש: פקיד ביטוח בן 16 ללא לימודים נוספים שכתב את דרכו ל'יונג-וינה', פרסם ספר בשנה במשך עשורים, ויצר סיפור שהופיע ביותר משלושים שפות.
הטיעון הנגדי משמעותי. כמעט כל התפוקה שלו נשכחה; זלטן הוא סופר של ספר אחד, ואף זכרונו על כך דל, מכיוון שהעולם מכיר את 'במבי' דרך סרט שהסיר את פוליטיקה ואת שמו מהמבט הציבורי. הוא מכר את זכויות אלה תמורת אלף דולר, מה שאף אחד לא יקרא ערמומי. בתוך 'וינה הצעירה' הוא מעולם לא היה דמות ספרותית בדרגה ראשונה, ואף מבקר גדול לא מקדם אותו כזה. והקריאה האלגורית, עוצמתית ככל שהיא, ניתנה בחלקה על ידי קוראים מאוחרים יותר: התרגום של זייפס, שמדגיש אותה, עצמו נמתח לגנאי על כך שעבר את הטקסט. הגאון של זלטן היה אמיתי וצר: ספר אחד מושלם מכוון, שמשמעותו אישרו אויביו.
מורשת
זלטן כתב את רומן בעלי החיים המפורסם ביותר במאה ה-20 ואז צפה בכך שנלקח ממנו: נמכר בזול, הורך, ונבלע בילדות תאגידית שאין לה מה לומר על מיעוטים נרדפים באירופה. התרגום מחדש של 2022 הוא חלק מתיקון איטי. הספר שכתב בפועל הוא כהה, מוזר ופוליטי יותר מהעופר על המרצפות — ושמונים שנים לאחר מותו בגלות, רלוונטי יותר.