אריק באנה

אריק באנה: הקומיקאי שהפך למסוכן

כדי לגלם את מארק "צ'ופר" ריד (Mark "Chopper" Read), הפושע המפורסם והידוע לשמצה ביותר באוסטרליה, אריק באנה גילח את ראשו, העלה שלושים פאונד במשקלו ובילה זמן בחברתו של האיש עצמו. עד אז, המוניטין הלאומי שלו התבסס על חיקויים בתוכנית מערכונים. רוג'ר איברט (Roger Ebert) צפה בתוצאה וכתב כי "בקומיקאי בשם אריק באנה, יוצרי הסרט מצאו, לדעתי, כוכב לעתיד". זוהי אחת התחזיות המילוליות ביותר בביקורת הקולנוע.

ברודמדואוז וטולמרין

אריק באנאדינוביץ' (Eric Banadinovich) נולד ב-9 באוגוסט 1968 במלבורן. אביו, איוון, היה קרואטי מזאגרב שעבד כמנהל לוגיסטי ב-קטרפילר (Caterpillar); אמו, אלינור, הייתה גרמנית מקרבת מנהיים ועבדה כספרית. יש לו אח מבוגר בשם אנתוני, והוא גדל כקתולי בפרברים המעמדיים ברודמדואוז וטולמרין הסמוכים לשדה התעופה במלבורן. הוא למד בבית הספר פנליי ואסנדון (Penleigh and Essendon Grammar School).

הוא עסק בחיקויים כבר בגיל שש או שבע, מה שהיה בבית משפחה של מהגרים בפרברים הצפוניים כישורד הישרדות לא פחות מאשר תעלול חברתי. כנער, הוא צפה במל גיבסון (Mel Gibson) ב-מקס הלוחם בדרכים (Mad Max) והחליט שהוא רוצה לשחק, מה שמהווה סיפור מוצא מאוד אופייני למלבורן.

הברמן

בשנת 1991, כשעבד מאחורי הבר בבית המלון קאסל במלבורן, שוכנע לנסות סטנד-אפ. הופעת הבכורה שלו בטלוויזיה הגיעה בשנת 1993 בתוכנית Tonight Live, והובילה ישירות לסדרת המערכונים Full Frontal, שבה נשאר מ-1993 עד 1996, כשהוא כותב לעצמו חומרים ומחקה מפורסמים. הוא הקליט אלבום קומדיה בשם Out of Bounds ב-1994 והנחה את התוכנית Eric ב-1996. תוכניתו האישית, The Eric Bana Show, בוטלה לאחר שמונה פרקים בשל רייטינג נמוך, והוא זכה בפרס לוגי (Logie) ב-1997 בקטגוריית אישיות הקומדיה הפופולרית ביותר, פרס וביטול שהגיעו כמעט באותה נשימה.

צ'ופר

הופעת הבכורה שלו בקולנוע הגיעה בשנת 1997 בסרט הטירה (The Castle), אך נקודת המפנה הייתה הסרט צ'ופר (Chopper) של אנדרו דומיניק (Andrew Dominik) בשנת 2000. התפקיד דרש ממנו לנטוש את כל מה שהפך אותו לניתן להעסקה: החביבות, החיקויים, והתזמון המכוון לצחוק. מה שהוא הפיק במקום זאת היה דיוקן של אדם שהקסם שלו אינו ניתן להבחנה מהאלימות שבו. הוא זכה בפרס מכון הקולנוע האוסטרלי לשחקן הטוב ביותר, ושבע שנים לאחר מכן זכה בפרס שני עבור רומולוס, אבי (Romulus, My Father) ב-2007.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

העשור בהוליווד

רידלי סקוט (Ridley Scott) ליהק אותו לסרט בלק הוק דאון (Black Hawk Down) בשנת 2001 ללא אודישן, בהמלצתו של ראסל קרואו (Russell Crowe). ב-2003 הוא גילם את ברוס באנר ב-הענק (Hulk); הסרט זכה לביקורות מעורבות והופעתו זכתה לשבחים על שכנוע, אבחנה שתחזור על עצמה. ב-2004 הוא היה הנסיך הקטור בסרט טרויה (Troy) לצד בראד פיט (Brad Pitt) ואורלנדו בלום (Orlando Bloom), כשהוא מתאמן בסיף ורכיבה על סוסים ומושך תשומת לב בזכות הופעה שתוארה כמגנטית ונוגעת ללב. הקטור הוא המרכז המוסרי של הסרט, ובאנה גילם אותו כאדם שיודע שהוא עומד להפסיד.

שיא הקריירה היה בסרט מינכן (Munich) של סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) ב-2005, שבו גילם את אבנר, סוכן המוסד שהוביל את יחידת החיסול לאחר אולימפיאדת 1972. הלוס אנג'לס טיימס כתב כי הוא "מקרין שילוב של רגישות וחסר רחמים". הסרט קיבל חמש מועמדויות לפרס האוסקר. ב-2009 הוא גילח שוב את ראשו, הפעם עבור קעקועי פנים, בתפקיד הנבל נירון בסרט מסע בין כוכבים (Star Trek) של ג'יי ג'יי אברהמס (J. J. Abrams), שהכניס יותר מ-380 מיליון דולר ברחבי העולם. "זו הייתה חוויה לא ייאמנת, וזו קבוצה נהדרת של שחקנים," הוא אמר, ולאחר מכן סירב לחזור.

שאר התקופה ההיא מראה על אותה חוסר מנוחה: הרומנטיקה בסרט אשת הנוסע בזמן (The Time Traveler's Wife) עם רייצ'ל מקאדמס (Rachel McAdams) והקומדיה אנשים מצחיקים (Funny People), שניהם ב-2009; סרט המלחמה השורד האחרון (Lone Survivor) ב-2013, שהכניס 154.8 מיליון דולר; וסרט האימה הפרוצדורלי תציל אותנו מן הרע (Deliver Us from Evil) ב-2014 בתפקיד הסמל ראלף סארצ'י, שהכניס 87.9 מיליון דולר.

החיה

גם ב-2009 הוא ביים סרט תיעודי, Love the Beast, על מכונית. ליתר דיוק, על מכונית ה-XB פורד פלקון קופה משנת 1974 שקנה בגיל חמש עשרה ב-1,100 דולר אוסטרלי ומעולם לא מכר, עם השתתפות של ג'יי לנו (Jay Leno), ג'רמי קלארקסון (Jeremy Clarkson) וד"ר פיל (Dr. Phil). זה לא היה פרויקט של יהירות אלא יותר של הודאה: באנה הוא נהג מרוצים חובב רציני. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-Targa Tasmania ב-1996, סיים בעשירייה הראשונה באתגר הפורשה של אוסטרליה ב-2004 עם מקום רביעי בסנדאון באותו נובמבר, והתרסק עם הפלקון ב-Targa Tasmania ב-2007, כשהוא יוצא ללא פגע. הוא אוהד כל חייו של קבוצת סנט קילדה (St Kilda) ומונה למחזיק המנוי מספר 1 של המועדון ב-2010.

הוא המשיך לחזור הביתה. ב-2018 הוא שיחק בתפקיד הראשי ב-ג'ון המלוכלך (Dirty John), שיוצרת הסדרה אלכסנדרה קנינגהם (Alexandra Cunningham) אמרה שהיה הבחירה הראשונה שלה; דייוויד סקסטון מהאיבנינג סטנדרד כתב ש"באנה מדהים בתור ג'ון המלוכלך, כל כך סקסי ומושך ובכל זאת גם מצמרר". ב-2021 הוא הוביל את הסרט היבש (The Dry), מותחן מהאאוטבק האוסטרלי. הוא מונה לחבר במסדר אוסטרליה (Member of the Order of Australia) בשנת 2019 עבור שירותים לדרמה.

מדוע אריק מכונה גאון

אף אחד ברשומות לא מכנה את אריק באנה גאון, והטענה, אם היא אמורה להישמע בכנות, היא טענה על אומנות עם מנגנון ספציפי מאחוריה. המנגנון הוא חיקוי. הוא בילה את ילדותו ואז את שנות העשרים המקצועיות שלו בשחזור קולותיהם, תנוחותיהם ומקצבם של אנשים אחרים ברמת דיוק מספקת כדי למכור כרטיסים, ועבודת חיקוי באיכות כזו היא כישור קוגניטיבי אמיתי: היא דורשת לשמוע אדם כדפוס ולא כאישיות, ואז לבנות מחדש את הדפוס מבפנים. כמעט כל שחקן רציני מנסה להגיע למקום הזה דרך פסיכולוגיה. באנה הגיע מהכיוון הטכני.

מה שהופך את המקרה שלו ליוצא דופן הוא שההעברה עבדה. קומיקאים שעוברים לדרמה בדרך כלל מביאים איתם את חיבת הקהל ולא יכולים להשיל אותה; צ'ופר דרש את ההפך, והוא עשה זאת על ידי לקיחת אותו מנגנון התבוננות והפנייתו כלפי אדם אלים. זו הסיבה שהתיאורים של עבודתו הטובה ביותר תמיד נוחתים על כפילות: רגישות וחסר רחמים במינכן, מושך ובכל זאת מצמרר בג'ון המלוכלך.

מקרה הנגד הוא פשוט ויש לציינו. הוא לא מקורי. הענק היה סרט מעורב עם מרכז משוחק היטב; כמה מתפקידי הוליווד דרשו נוכחות ולא המצאה; הדבר היחיד שביים הוא סרט תיעודי על המכונית שלו. המילה שמתאימה לקריירה יותר מאשר גאון היא כלי, וההישג הוא שהוא בנה את הכלי שלו מתוך תעלול מסיבות בבר.

מורשת

באנה התחתן עם רבקה גליסון (Rebecca Gleeson) בשנת 1997; ילדיהם, קלאוס וסופיה, נולדו ב-1999 וב-2002. הוא מעולם לא עבר להתגורר בלוס אנג'לס באופן קבוע ומעולם לא הפסיק ליצור סרטים אוסטרליים, וזו הסיבה שדור של שחקנים אוסטרלים מתייחס אליו כאל הוכחה לכך ששני הדברים הללו תואמים. התחזית של איברט הייתה נכונה, אך מעט שגויה בדגש: מה שיוצרי הסרטים מצאו בשנת 2000 לא היה כוכב עתידי כמו קומיקאי שמוכן להרוס את החביבות שלו מול המצלמה.