משלחת ייל (Yale) לפלשתינה בשנת 1909 ביקשה לחשוף כיצד מבנים גיאולוגיים ותנאי אקלים מהעבר עיצבו את ההתקדמות ואת ההיסטוריה של הציוויליזציה האנושית. הפרויקט, שהונהג על ידי אלסוורת' הנטינגטון, שיקף את מחויבותו הרחבה יותר לדטרמיניזם סביבתי, מסגרת המקשרת משתנים גיאוגרפיים ישירות להתפתחותן של חברות אנושיות, צמיחה כלכלית ואבולוציה של מבני כוח פוליטיים.
יסודות אקדמיים ומסעות מוקדמים
הנטינגטון, שנולד בגלסבורג (Galesburg) בשנת 1876, למד במכללת בלויט (Beloit College) לפני שהמשיך את השכלתו באוניברסיטת הרווארד (Harvard) ובאוניברסיטת ייל. הקריירה המוקדמת שלו כללה הוראה במכללת פרת (Euphrates College) בטורקיה בין השנים 1897 ו-1901. לאחר מכן הוא הצטרף למשלחות למרכז אסיה, כולל אלו שהובלו על ידי רפאל פמפלי (Raphael Pumpelly) בשנת 1903 ועל ידי בארט (Barrett) בין השנים 1905 ו-1906. ניסיונות שטח אלו סיפקו את מחקרי היסוד לפרסומיו המוקדמים, כולל 'מחקרים בטורקסטן' (Explorations in Turkestan) ו'דופק אסיה' (The Pulse of Asia), ששניהם הדגישו את השפעת האקלים על אירועים היסטוריים.
קריירה באוניברסיטת ייל
הנטינגטון שמר על קשר ארוך עם אוניברסיטת ייל, ולימד בה גיאוגרפיה מ-1907 ועד 1915. בשנת 1917 הוא עבר לתפקיד עמית מחקר, תפקיד שאפשר לו להתרכז במחקרים אקלימיים ואנתרופוגיאוגרפיים. במהלך כהונתו, הוא שימש כיושב ראש בשנת 1917 והחזיק בתפקידי מנהיגות במספר ארגונים מקצועיים, כולל האגודה האקולוגית של אמריקה (Ecological Society of America), אותה הוביל כנשיא בשנת 1917, והאגודה של הגיאוגרפים האמריקאים (Association of American Geographers), אותה עמד בראש בשנת 1923.
הכרה מקצועית ומוקד מחקרי
לאורך הקריירה שלו, תיעד הנטינגטון את ממצאיו בספרים ובמאמרי כתבי עת רבים. בשנת 1916 הוא קיבל את מדליית הזהב על שם אלישה קנט קיין (Elisha Kent Kane Gold Medal) מהחברה הגיאוגרפית של פילדלפיה. תחומי העניין המחקריים שלו התרחבו לחקר מחזורים, מה שהוביל אותו לכהן בוועדה הקבועה המקורית של הקרן לחקר מחזורים (Foundation for the Study of Cycles) החל משנת 1941. עבודתו המאוחרת, כולל 'מעיינות הציוויליזציה' (Mainsprings of Civilization), שיקפה את העניין המתמשך שלו בפריון אנושי ובדפוסים כלכליים גלובליים. בשנת 1946 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קלארק (Clark University).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →השקפות חברתיות ופוליטיות
במהלך התקופה הפרוגרסיבית, הנטינגטון היה מעורב בשיח ציבורי בנוגע להגירה ולשינויים דמוגרפיים. הוא דגל במדיניות מגבילה, בטענה שהגירה ליברלית עלולה להשפיע לרעה על מה שתיאר כערכים גזעיים עליונים. עבודתו האידיאולוגית התרחבה למנהיגות ארגונית, כאשר שימש כנשיא מועצת המנהלים של החברה האמריקאית לאאוגניקה (American Eugenics Society) בין השנים 1934 ו-1938. הוא נותר חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (American Academy of Arts and Sciences) עד למותו בשנת 1947 בניו הייבן.
עובדות מהירות
- נולד: 1876, גלסבורג - נפטר: 1947, ניו הייבן - השכלה: מכללת בלויט, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת ייל - נשיא האגודה של הגיאוגרפים האמריקאים: 1923 - נשיא החברה האמריקאית לאאוגניקה: 1934-1938 - תחום עיקרי: גיאוגרפיה כלכלית ודטרמיניזם סביבתי - אות כבוד בולט: מדליית הזהב על שם אלישה קנט קיין (1916)
שאלות שקוראים שואלים
### מה היה הנושא המרכזי במחקרו של הנטינגטון?
הוא התמקד בדטרמיניזם סביבתי, ובאופן ספציפי בחקירת האופן שבו האקלים והגיאוגרפיה משפיעים על התקדמות אנושית, התפתחות היסטורית ופריון כלכלי.
### היכן ביצע הנטינגטון את מחקרי השדה המוקדמים שלו?
הוא ביצע עבודת שטח מוקדמת בזמן שלימד במכללת פרת בטורקיה והשתתף במשלחות למרכז אסיה ולפלשתינה.