בית החולים הפסיכופתי של בוסטון (Boston Psychopathic Hospital) פתח את שעריו בשנת 1912 תחת הנהגתו של אלמר ארנסט סאות'ארד (Elmer Ernest Southard), דמות שגישרה על הפער בין פתולוגיה ביולוגית לבין פסיכולוגיה התנהגותית. לאורך חייו המקצועיים, הוא החזיק במשרה אקדמית באוניברסיטת הרווארד (Harvard University) תוך שהוא תורם להבנה הקלינית של הנוירופסיכיאטריה בארצות הברית בראשית המאה ה-20.
תשתית אקדמית
סאות'ארד נולד ב-1876 בבוסטון ורכש השכלה קפדנית בבית הספר לטינית של בוסטון (Boston Latin School) לפני שנכנס למכללת הרווארד (Harvard College). במהלך שנות לימודיו לתואר הראשון, הוא למד אצל דמויות כגון ויליאם ג'יימס (William James) וג'וסיה רויס (Josiah Royce), וסיים עם תואר בפילוסופיה. התעניינותו במערכות מורכבות התרחבה גם לשחמט, שבו הגיע להישגים כמתחרה ברמה הקולגיאלית. מאוחר יותר הוא קיבל תואר דוקטור לרפואה מבית הספר לרפואה של הרווארד (Harvard Medical School) ב-1901 והמשיך ללימודי רפואה נוספים בגרמניה במכון זנקנברג (Senckenberg Institute) ובאוניברסיטת היידלברג (Heidelberg University).
תפקידים מוסדיים ומחקר
סאות'ארד כיהן כמדריך בבית הספר לרפואה של הרווארד החל מ-1904, ובהמשך מונה לפרופסור בולארד לנוירופתולוגיה ב-1909. הקריירה הקלינית שלו כללה תקופת כהונה כפתולוג עוזר בבית החולים המדינתי דנוורס (Danvers State Hospital). עם כניסתו לתפקיד ראש בית החולים הפסיכופתי של בוסטון ב-1912, הוא העביר את המיקוד שלו למיפוי המקורות האורגניים של מצבים פסיכיאטריים, כולל סכיזופרניה והלם קרב. מחקריו הניבו ספרות משמעותית, ובראשה לקט של כמעט 1,000 היסטוריות מקרים.
השפעה מקצועית וארגונים
מעבר לתפקידיו הקליניים, סאות'ארד היה מעורב בארגונים מקצועיים שונים, וכיהן כנשיא האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי (American Psychiatric Association) בין השנים 1918 ל-1919 וכנשיא החברה לפסיכיאטריה ונוירולוגיה של בוסטון. במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוא פעל כיועץ לשירות הלוחמה הכימית של ארצות הברית והחזיק בדרגת רב-סרן. הוא גם החזיק במשרה במועצת המנהלים המדעיים של המשרד לתיעוד אאוגניקה (Eugenics Record Office), שם טבע את המונח 'קקוגניקה' (cacogenics) כדי לתאר את חקר ההידרדרות הגזעית.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים אחרונות
בפברואר 1920, בעת שנסע לניו יורק כדי להרצות לפני שתי אגודות רפואיות, חלה סאות'ארד בדלקת ריאות. הוא נפטר במהלך הנסיעה בגיל 43. מורשתו בתחום התאפיינה בחניכתו של דמויות כגון קארל מנינגר (Karl Menninger) ובתפקידו בקידום המחקר הנוירופתולוגי של מחלות הנפש.
עובדות מהירות
- נולד: 1876, בוסטון - נפטר: 1920, ניו יורק - השכלה: מכללת הרווארד; בית הספר לרפואה של הרווארד - תחום עיקרי: נוירופסיכיאטריה - נשיא, האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי: 1918-1919 - תפקיד בולט: ראש בית החולים הפסיכופתי של בוסטון - אזרחות: ארצות הברית
שאלות שקוראים שואלים
### מה היה המיקוד האקדמי של סאות'ארד בהרווארד?
הוא למד פילוסופיה כסטודנט לתואר ראשון, ומאוחר יותר עבר לעסוק ברפואה ובפתולוגיה.
### מהי תרומתו המצוטטת ביותר לספרות הקלינית?
הוא פרסם את 'הלם קרב ובעיות נוירופסיכיאטריות אחרות' (Shell Shock and Other Neuropsychiatric Problems), אשר הכיל כמעט 1,000 היסטוריות מקרים.