מרשם מטופלים שהחל בתחילת דרכו הרפואית אפשר לאליוט פ. ג'וסלין לעקוב אחר נתונים מטבוליים זמן רב לפני שהסוכרת הוכרה כמשבר בריאות ציבורי מרכזי. הוא פעל ממסצ'וסטס לאורך המאה ה-20 והיה מחלוצי השיטות לחינוך מטופלים וניהול רמות הגלוקוז, אשר העבירו את נטל הטיפול מהרופא אל הפרט.
תשתית אקדמית
ג'וסלין, שנולד באוקספורד, מסצ'וסטס, בשנת 1869, היה בנו של בעל טחנה. השכלתו הפורמלית כללה לימודים באקדמיית לסטר (Leicester Academy), ביוניברסיטי קולג' ייל (Yale College) ובבית הספר לרפואה של הרווארד (Harvard Medical School). בעת לימודיו לתואר שני בכימיה פיזיולוגית בייל, אבחנה משפחתית של סוכרת עוררה את התמקדותו המקצועית במחלות מטבוליות. רקע אקדמי זה התגלה כקריטי כאשר מאוחר יותר הוא גיבש פרוטוקולים קליניים למצב שסבל באותה עת מהיעדר טיפול סטנדרטי.
חדשנות קלינית וחינוך
בשנת 1908 שיתף ג'וסלין פעולה עם הפיזיולוג פרנסיס ג. בנדיקט (Francis G. Benedict) במחקרים על איזון מטבולי שכללו צום והזנה. ממצאים אלו חיזקו את היעילות של תזונה דלת פחמימות. בשנת 1916 הוא חיבר את הספר 'הטיפול בסוכרת' (The Treatment of Diabetes Mellitus), ספר הלימוד הראשון באנגלית על המחלה. מעבר למדריכים קליניים, הוא ייסד בשנת 1918 את 'מדריך הסוכרת לרופא ולמטופל' (Diabetic Manual for the Doctor and Patient), אשר הדגיש את הצורך באוריינות רפואית של המטופל. הוא דגל בכך שאחיות מיומנות ומטופלים משכילים הם קו ההגנה העיקרי מפני סיבוכים כרוניים כמו חמצת.
עידן האינסולין וצמיחת המרפאה
החדרת האינסולין בשנת 1922 העבירה את מוקד פעילותו של ג'וסלין לעבר טיפול מובנה בצוות. הצוות הרפואי שלו התרחב לכדי 'מרפאת ג'וסלין' (Joslin Clinic), שפעלה בשיתוף עם בית החולים ניו אינגלנד דיקוניס (New England Deaconess Hospital) והרווארד. מוסד זה חנך שירותים מיוחדים, כולל טיפול בכף רגל לסיבוכים וסקולריים, מחנות לילדים וטיפול מיילדותי להריונות של סוכרתיות בהובלת פריסילה וייט (Priscilla White). בשנת 1952 הפך המוסד רשמית למרפאת ג'וסלין, ובשנת 1956 עבר למיקומו בוואן ג'וסלין פלייס (One Joslin Place) בבוסטון.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פעילות אפידמיולוגית
לאחר מלחמת העולם השנייה, ג'וסלין פעל מול משרד המנתח הכללי של שירות בריאות הציבור בארה"ב בנוגע לעלייה בשכיחות הסוכרת. הוא יזם מחקר בן עשרים שנה בעיר הולדתו אוקספורד, מסצ'וסטס, החל משנת 1946 כדי לכמת את שכיחות המחלה. הנתונים איששו בסופו של דבר את חששותיו לגבי מגפה מתקרבת. למרות התנגדות מקצועית מצד מבקרים כמו אדוארד טולסטוי (Edward Tolstoi), שערערו על הצורך בשליטה קפדנית בגלוקוז, ג'וסלין נותר מחויב לאסטרטגיות הניהול שבסופו של דבר הגדירו את הטיפול המודרני בסוכרת.
עובדות מהירות
- נולד: 1869, אוקספורד, מסצ'וסטס - נפטר: 1962, ברוקליין, מסצ'וסטס - השכלה: אוניברסיטת ייל, בית הספר לרפואה של הרווארד - מדליית ג'ורג' מ. קובר (George M. Kober Medal): 1932 - מדליית בנטינג (Banting Medal): 1941 - חברות מקצועית: האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים - חברות מקצועית: האקדמיה המלכותית לרפואה של בלגיה
שאלות נפוצות
### האם אליוט פ. ג'וסלין גילה את האינסולין?
לא, הוא לא גילה את האינסולין, אם כי הפך לדובר העולמי לטיפול בסוכרת לאחר גילויו על ידי הקבוצה מטורונטו בשנת 1921.
### מהו המורשת העיקרית של עבודתו?
ג'וסלין היה מחלוצי החינוך לניהול עצמי של סוכרת (DSME), וטען כי על המטופלים להבין ולנטר את רמות הגלוקוז של עצמם כדי למנוע סיבוכים בריאותיים ארוכי טווח.