אליזבת פהץ: הראשונה של גרמניה, אחרי עשרים שנה
התואר לקח אחת-עשרה שנים להגיע והגיע במכתב של פקיד. אליזבת פהץ (Elisabeth Pähtz) השיגה את נורמת רב-האמן הראשונה שלה ב-2011 ואת השלישית ב-2021, וביניהן ועדת התארים של פיד"ה דחתה אחת מהן על סעיף טכני לגבי איכות יריביה. בדצמבר 2022, לאחר ששקלה מחדש את הנורמה השנויה במחלוקת, הגוף המנהל של השחמט העניק לה סוף סוף את תואר רב-האמן — מה שהפך בת שלושים ושבע מארפורט לאישה הגרמנייה הראשונה אי פעם שמחזיקה בו. כמעט שום דבר בקריירה שלה לא היה מהיר, וכמעט כולו היה ראשוני.
ארפורט, ואב רב-אמן
פהץ נולדה ב-8 בינואר 1985 בארפורט, במה שהיה אז מזרח גרמניה, והמשחק הגיע מתוך הבית. אביה, תומאס פהץ, הוא רב-אמן בשחמט, והוא הציג לה אותו בילדותה — יתרון שהוא אמיתי וגם נטל, שכן הורה רב-אמן יודע בדיוק כמה את לא טובה.
התוצאות הגיעו מוקדם. בגיל תשע היא זכתה באליפות גרמניה הראשונה שלה, בקטגוריית מתחת לגיל 11, ובגיל ארבע-עשרה היא הייתה אלופת השחמט לנשים של גרמניה באופן מוחלט, כשהיא מנצחת מבוגרים בתואר לאומי. באותה שנה, 1999, היא שימשה כיועצת לנבחרת העולם במשחק "קספרוב נגד העולם" — משחק האינטרנט שבו גארי קספרוב, אז השחקן החזק ביותר בחיים, התמודד מול עשרות אלפי יריבים מקוונים שמהלכיהם הונחו על ידי קומץ מומחים צעירים. פהץ הייתה אחת היועצות. היא הייתה בת ארבע-עשרה.
מחונכת ללוח
השכלתה אורגנה סביב המשחק ולא למרותו. היא למדה בתיכון הספורט בדרזדן עד 2004 וקיבלה את תעודת הבגרות שלה, ה-Abitur, ב-2005. לאחר מכן התגייסה לקבוצת קידום הספורט של הבונדסוור, התוכנית של הכוחות המזוינים הגרמניים לתמיכה בספורטאי עילית — מסלול שמספק את הדבר היחיד ששחמט מקצועני בולט בחסרונו, וזה שכר.
תוארי הנוער הגיעו לפי לוח הזמנים. ב-2002 היא הפכה לאלופת העולם לנוער בחטיבת הבנות מתחת לגיל 18. ב-2005 היא זכתה באליפות העולם לנערות, התואר היוקרתי ביותר הזמין לשחקנית בגילה, ועשתה זאת באותה שנה שסיימה את בית הספר.
לוח ראשון במשך עשור
מה שבא לאחר מכן לא היה עלייה מטאורית אלא שני עשורים של שירות ברמה הגבוהה ביותר. פהץ שיחקה עבור גרמניה בעשר אולימפיאדות שחמט לנשים בין 1998 ל-2016 ובתשע אליפויות אירופה לקבוצות בין 1999 ל-2015 — תקופה שבה היא הייתה, ברוב השנים, הלוח הראשון של מדינתה ותקוות המדליה הריאלית היחידה שלה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →ההצטיינות האישית הצטברה בהתמדה ולא בצורה מרהיבה. היא זכתה במדליית ארד אישית בלוח הראשון באליפות העולם לנשים לקבוצות ב-2007. היא זכתה בארד באליפות העולם בשחמט מהיר לנשים בריאד ב-2017, ובשנה שלאחר מכן הפכה לאלופת אירופה בשחמט מהיר לנשים. בספטמבר 2018 היא נכנסה לעשירייה הראשונה של דירוג הנשים של פיד"ה. ב-2019 היא זכתה במדליית ארד באליפות אירופה בשחמט אישי, וב-2021 היא סיימה כסגנית בטורניר ה-Grand Swiss לנשים של פיד"ה — התוצאה שהפיקה את נורמת רב-האמן השלישית שלה ואילצה את העניין.
היא שיחקה שחמט מועדונים בשתי הליגות הגרמניות שקיבלו אותה: עבור מועדון הספורט דרזדנר 1898 בתחרות הנשים ועבור SC קרויצברג בגברים.
הנורמה שנדחתה
העיכוב הוא החלק המאלף ביותר בסיפור. פהץ השיגה את נורמת רב-האמן הראשונה שלה ב-2011. ב-2016 היא ערערה על שנייה, וועדת התארים של פיד"ה דחתה אותה בתחילה בנימוק שהטורניר לא הכיל מספיק יריבים ברמת רב-אמן — חוק שנועד למנוע אינפלציית נורמות, שהוחל על שחקנית שהזדמנויותיה להתמודד מול רבי-אמנים הוגבלו מבנית על ידי העובדה שתחרויות שחמט לנשים לרוב אינן מכילות אותם.
הדחייה עלתה לה בשש שנים. כשהוועדה שקלה מחדש את המקרה שלה בדצמבר 2022, הנורמה התקבלה והתואר הוענק. היא כבר השיגה נורמה שלישית בכל מקרה. המילה "ראשונה" ב"אישה הגרמנייה הראשונה שהפכה לרב-אמן" נושאת אפוא כוכבית שקשורה כולה למנהל ולא בכלל לשחמט.
חיים אישיים
היא נישאה לרב-האמן האיטלקי לוקה שיטאי (Luca Shytaj) בספטמבר 2015; הם נפרדו ב-2018.
מדוע אליזבת נקראת גאונה
המקרה של פהץ נשען על מוקדמות מוקדמת ועמידות יוצאת דופן ולא על שיא כוח, וההבחנה חשובה. המוקדמות אינה מוטלת בספק: אליפות נשים לאומית בגיל ארבע-עשרה, תפקיד ייעוץ לנבחרת העולם נגד קספרוב באותו גיל, תואר נוער עולמי בגיל שבע-עשרה, תואר ג'וניור עולמי בגיל עשרים. מעט מאוד שחקנים בהיסטוריה היו כל כך רחוקים לפני הקבוצה שלהם בעקביות כזו. העמידות נדירה עוד יותר — היא הייתה הלוח הראשון של גרמניה לאורך כעשרים שנה, עשר אולימפיאדות ותשע אליפויות אירופה לקבוצות, מה שדורש לא מבריקות בהתפרצויות אלא את היכולת להמשיך ללמוד מחדש משחק שמשתנה מתחתייך ככל שמנועים משכתבים את התיאוריה שלו.
טיעון הנגד הוא שפהץ מעולם לא הגיעה לרמת אליפות העולם ומעולם לא התקרבה. היא נכנסה לעשירייה הראשונה של דירוג הנשים רק ב-2018, בגיל שלושים ושלוש, ולא נשארה ליד הפסגה. המדליות שלה הן ארד וסיום במקום השני; תואר רב-האמן הגיע בגיל שלושים ושבע, בעידן שבו בנים משיגים אותו באופן שגרתי בגיל שלוש-עשרה. זה יהיה שקרי לתאר אותה ככישרון משנה משחק, והיא מעולם לא הזמינה את התיאור הזה.
מה שיוצא דופן באמת, ושווה לקרוא לו בשמו במדויק, הוא העקשנות שלה המיושמת למשימה קוגניטיבית ספציפית: אחת-עשרה שנים שבילתה בציד שלוש נורמות בזמן שחוק איכות היריבים של הגוף המנהל המשיך להזיז את המטרה. זה לא כוח חישוב גולמי. זו היכולת לשמור על כוח שחמט ברמת עילית לאורך שני עשורים, דרך דחייה שהייתה מסיימת את רוב הקריירות, ולהמשיך להשתפר בגיל שלושים ושש. גרמניה חיכתה כל ההיסטוריה השחמטאית שלה לרב-אמן אישה. היא הייתה זו עם מספיק סבלנות כדי להפוך לכזו.
מורשת
תואר רב-האמן של פהץ הוא סמן בהיסטוריה של השחמט הגרמני, ושימושי יותר, פיסת ראיה בוויכוח הארוך על מדוע כל כך מעט נשים מחזיקות בו. הנורמה הדחויה שלה נדחתה כי היא לא יכלה למצוא מספיק רבי-אמנים לשחק מולם — מעגליות שהתואר הסופי שלה עושה משהו כדי לשבור. היא בילתה עשרים שנה כשחקנית הנשים הטובה ביותר במדינתה ואז בילתה שש שנים נוספות בהוכחה, מול ארון תיוק, שהיא רב-אמן. שתי העובדות שייכות לאותו משפט.