דיקינסון ו. ריצ'רדס: הרופא שנכנס אל הלב
במשך רוב ההיסטוריה הרפואית, הלב האנושי החי היה חדר סגור. רופאים יכלו להקשיב לו, לחוש את הדופק שלו בעקיפין ולפתוח את בית החזה של גופה כדי לראות מה השתבש, אך הם לא יכלו למדוד מה האיבר עושה בזמן שהוא פועל. דיקינסון ו. ריצ'רדס (Dickinson W. Richards), שעבד עם אנדרה קורנאן (André Cournand) במחלקות של בית החולים בלוויו (Bellevue Hospital), הפך צינורית דקה וגמישה שהושחלה דרך וריד למכשיר קליני סטנדרטי – ובכך הפך את הקרדיולוגיה מאמנות של הסקה מדע של מדידה. פרס נובל הגיע בשנת 1956.
התחלה של קלאסיקן
ריצ'רדס נולד ב-30 באוקטובר 1895 באורנג', ניו ג'רזי. הוא התחנך בבית הספר הוצ'קיס (Hotchkiss School) בקונטיקט ונכנס לאוניברסיטת ייל (Yale University) ב-1913, שם למד אנגלית ויוונית עתיקה במקום מדעים – הכשרה שניכרת בדיוק של כתיבתו המאוחרת. הוא סיים את לימודיו ב-1917 כחבר באגודת הסטודנטים "סקול אנד קי" (Scroll and Key).
זו הייתה השנה שבה ארצות הברית נכנסה למלחמת העולם הראשונה. ריצ'רדס הצטרף לצבא ב-1917 כמדריך תותחנים ושירת כקצין תותחנים בצרפת לאורך 1918 ו-1919. לאחר מכן פנה לרפואה, באיחור יחסי, ונכנס לקולג' לרופאים ומנתחים של אוניברסיטת קולומביה (Columbia University), שם קיבל תואר שני ב-1922 ותואר דוקטור לרפואה ב-1923.
למידת מחזור הדם
הוא שירת בסגל בית החולים פרסביטריאן (Presbyterian Hospital) בניו יורק עד 1927, ולאחר מכן חצה את האוקיינוס לשנה מעצבת בחו"ל. מ-1927 עד 1928 עבד במכון הלאומי למחקר רפואי (National Institute for Medical Research) בלונדון תחת סר הנרי דייל (Sir Henry Dale), שם חקר את הבקרה על מחזור הדם בכבד – התמחות בפיזיולוגיה של זרימת הדם אצל אחד החוקרים הקפדניים ביותר של התקופה.
עם חזרתו לבית החולים פרסביטריאן ב-1928, החל ריצ'רדס במחקר על פיזיולוגיה ריאתית ומחזורית תחת לורנס הנדרסון (Lawrence Henderson) מהרווארד. הוא החל ללמד בקולומביה ב-1925, ושתי המחויבויות הללו – רפואה קלינית ופיזיולוגיה מעבדתית – יגדירו את שארית חייו המקצועיים. השאלה שארגנה את עבודתו יותר ויותר הייתה פשוטה למראית עין: מה הלב והריאות עושים בפועל, באדם חי, מרגע לרגע, ואיך אפשר לדעת זאת?
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →השותפות בבלוויו
התשובה הגיעה מתוך שיתוף פעולה עם אנדרה קורנאן, שהחל במחקר על תפקוד הריאות בבית החולים בלוויו. ב-1945 העביר ריצ'רדס את מעבדתו לשם באופן מלא. יחד פיתחו השניים את טכניקות צנתור הלב: העברת צנתר דק דרך וריד היקפי אל תוך חדרי הלב עצמם, שם ניתן היה לקרוא לחצים ולשאוב דגימות דם ישירות מהמקור.
ההליך נשמע צנוע. השלכותיו לא היו כאלה. הצנתור העניק לרופאים את החלון הישיר והכמותי הראשון שלהם אל מחזור הדם הפועל של מטופל חי, וריצ'רדס וקורנאן השתמשו בו כדי לפתוח שאלה קלינית אחת אחרי השנייה. הם אפיינו הלם טראומטי – ידע בעל יישום מלחמתי ברור ומיידי. הם מיפו את הפיזיולוגיה של אי-ספיקת לב, וקבעו מה באמת נכשל כאשר הלב נכשל. הם מדדו את ההשפעות של תרופות לב על מחזור הדם במקום רק על הסימפטומים. הם הגדירו את התפקוד הלקוי העומד בבסיס מחלות לב וריאות כרוניות, ופיתחו שיטות לאבחון מחלות לב מולדות – מה שאומר, לראשונה, שניתן היה לזהות מומים מלידה בדיוק מספיק כדי לשקול תיקון כירורגי. כמעט כל הקרדיולוגיה הפולשנית המודרנית נובעת מאותו צנתר.
פרופסור ואיש ציבור
בשנת 1947 מונה ריצ'רדס לפרופסור לרפואה על שם למברט באוניברסיטת קולומביה, ובכך חתם יותר משני עשורים של הוראה שם. מעבר לאוניברסיטה, הוא שימש כיועץ לחברת התרופות מרק שארפ ודוהם (Merck Sharp and Dohme) וערך את ה-Merck Manual, ספר העיון הקומפקטי שדורות של רופאים החזיקו בהישג יד – צורה לא זוהרת של השפעה שהגיעה להרבה יותר רופאים מכל מאמר מחקרי.
תחומי העניין שלו חרגו מעבר לרפואה. ריצ'רדס היה חתום על הסכם החוקה העולמית, ותרם לאספה המכוננת העולמית הראשונה שכונסה כדי לנסח חוקה לפדרציה של כדור הארץ – מחווה אינטרנציונליסטית האופיינית לדור מדעי שצפה בשתי מלחמות עולם עוברות דרך מעבדותיו ובתי החולים שלו.
הפרס והשנים המאוחרות
בשנת 1956 קיבל ריצ'רדס את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, במשותף עם אנדרה קורנאן וורנר פורסמן (Werner Forssmann) – הרופא הגרמני שהיה הראשון להשחיל צנתר ללב אנושי על ידי ביצוע הניסוי על עצמו. הפרס הכיר בדבר נדיר: טכניקה, שפותחה ואומתה על ידי ידיים שונות במדינות שונות, שעיצבה מחדש תחום התמחות שלם.
הצטברו כיבודים נוספים. הקולג' האמריקאי לרופאים (American College of Physicians) העניק לו את פרס ג'ון פיליפס לזכרו ב-1960. צרפת העניקה לו את תואר אביר לגיון הכבוד (Chevalier de la Légion d'Honneur) ב-1963. מדליית טרודו (Trudeau Medal) הגיעה ב-1968 ומדליית קובר (Kober Medal) של איגוד הרופאים האמריקאים ב-1970.
ריצ'רדס פרש מתפקידיו בבלוויו ובקולומביה ב-1961, ובכך סגר קריירה שהחלה עם יוונית עתיקה בייל והסתיימה לאחר שהציב מכשיר מדידה בתוך הלב האנושי. הוא נפטר ב-23 בפברואר 1973 בלייקוויל, קונטיקט, בגיל שבעים ושבע.