דייוויד קלנרמן: הכימאי שמעולם לא היה לו תוכנית עסקית
"לא הייתה לנו תוכנית עסקית," אמר סר דייוויד קלנרמן (Sir David Klenerman) על החברה שהוא ושנקר בלסוברמניאן (Shankar Balasubramanian) הקימו. היה להם רעיון על פיסת נייר, ותשע שנים לאחר מכן היה להם מכשיר. המכשיר הזה שינה את הרפואה, וב-1 באוקטובר 2026 הוא זיכה את שני האישים, יחד עם המדען הצרפתי פסקל מאייר (Pascal Mayer), בפרס וולף בכימיה.
משפחה מדרום אפריקה
דייוויד קלנרמן נולד בספטמבר 1959, בן לשני הורים יהודים ילידי דרום אפריקה, והוא אב לשני ילדים, לורה ואנה. הוא למד בקולג' כרייסט (Christ's College) שבקיימברידג', סיים את לימודיו ב-1982, וקיבל דוקטורט בכימיה ב-1986 בקולג' צ'רצ'יל (Churchill College) בהנחיית איאן ו. מ. סמית' (Ian W. M. Smith). מלגת פולברייט לקחה אותו לאוניברסיטת סטנפורד לעבודה עם כימאי הלייזר ריצ'רד זאר (Richard Zare). לאחר מכן, באופן יוצא דופן עבור פרופסור לעתיד בקיימברידג', הוא בילה כשבע שנים במחקר תעשייתי בחברת BP לפני שחזר למחלקה לכימיה בקיימברידג' ב-1994, שם הוא עמית בקולג' כרייסט.
צפייה במולקולות בודדות
ההתמחות שלו הייתה לראות את הדברים הקטנים ביותר שקיימים. קלנרמן בונה מיקרוסקופים ושיטות שצופים במולקולות בודדות בעת פעולתן, וזו בדיוק המיומנות שהריצוף היה זקוק לה: לא לנחש ממוצע על פני טריליוני גדילים, אלא לצלם גדיל אחד ולקרוא את צבעו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שולחן הפאב
ב-26 באוגוסט 1997 הוא ובלסוברמניאן נפגשו ב"פנטון ארמס" (Panton Arms), פאב במרחק הליכה קצר מהבניין לכימיה, ושרטטו את הסכימה שהפכה לריצוף סולקסה: העתקת מולקולות DNA בודדות תוך הצמדת בלוקים זוהרים והפיכים, צילום, וחזרה על הפעולה. הם הקימו את חברת סולקסה ב-1998. תשע שנים לאחר מכן רכשה אותה חברת אילומינה (Illumina), והמכונות שיצאו מהרעיון ריצפו מאז את ה-DNA של מיליוני אנשים. תגובתו של קלנרמן לידיעה שמישהו השתמש בטכנולוגיה כדי לרצף ולטפל בתינוק שנולד עם מחלה נדירה הייתה: זה ממש נגע לליבי.
הוא אמר שאף אחד מהם לא יכול היה להצליח לבדו. בשנת 2024 השניים נכנסו להיכל התהילה הלאומי לממציאים בארצות הברית.
הכבוד והפרסים
הפרס הבין-תחומי של החברה המלכותית לכימיה (Royal Society of Chemistry) ב-2007, חברות בחברה המלכותית ב-2012, חברות באקדמיה למדעי הרפואה ב-2015, מדליה מלכותית ב-2018, תואר אבירות ב-2019, פרס המילניום לטכנולוגיה ב-2020, פרס פריצת הדרך (Breakthrough Prize) ב-2022, פרס גיירדנר ופרס נובו נורדיסק ב-2024 ופרס נסיכת אסטוריאס ב-2026 קדמו לפרס וולף. נימוקי פרס וולף קובעים: על פיתוח שיטות בעלות השפעה רחבה לריצוף DNA בהיקף גדול ובעלות נמוכה, המקדמות את הרפואה הגנומית.
מדוע דייוויד קלנרמן מכונה גאון
קלנרמן הוא המדען הנדיר שהמכשירים שלו מאריכים ימים יותר ממאמריו. הוא שאל שאלה צנועה מטעה: מה אם נפסיק לעשות ממוצעים ופשוט נצפה במולקולה בודדת? מכך נולדה טכנולוגיה שקיצצה את מחיר קריאת הגנום האנושי מכמיליארד דולר לפחות מאלף, ושרטוט על מפית בפאב שכל גנטיקאי בבית חולים תלוי בו כיום. אדם ללא תוכנית עסקית בנה את אחד המיזמים המדעיים הגדולים של זמנו.