דניאל סנרט
דניאל סנרט (Daniel Sennert; 25 בנובמבר 1572 – 21 ביולי 1637) היה רופא גרמני וכותב אקדמי פורה, במיוחד בתחומי האלכימיה או הכימיה. הוא כיהן כפרופסור לרפואה באוניברסיטת ויטנברג במשך שנים רבות.
פרטים ביוגרפיים
דניאל סנרט נולד בשנת 1572 בעיר ברסלאו (כיום ורוצלב, פולין), שהייתה באותה עת חלק מהמונרכיה ההבסבורגית. אביו, ניקולאוס סנרט, היה סנדלר מהעיר לן (Laehn) שבשלזיה.
סנרט למד באוניברסיטת ויטנברג וקיבל תואר מוסמך בשנת 1598 ותואר ברפואה בשנת 1601. בראשית עבודתו הפגין הימנעות מתאוריה אלכימית וקבלת התאוריה האריסטוטלית. עם זאת, בתוך עשור מקבלת התואר הרפואי שלו הוא עבר לאמץ את הטרנסמוטציה האלכימית והניסוי כדברים תקפים. הוא פרסם מספר ספרים פופולריים על אלכימיה וכימיה, שרבים מהם זכו למספר מהדורות חוזרות ותרגומים. הוא כיהן בסגל אוניברסיטת ויטנברג עד סוף ימיו, כיהן שש פעמים כדיקן הפקולטה לרפואה בוויטנברג, ושימש גם כרופאם של אצילים ושליטים רבים, ביניהם יוהאן גאורג הראשון, הנסיך הבוחר מסקסוניה. הוא מת ממגפת הדבר בשנת 1637 בוויטנברג.
תרומות מדעיות
סנרט ראוי לציון על תרומתו לפיתוח גרסה מוקדמת של התאוריה האטומית. באופן ספציפי, הוא מהווה גשר ביניים בין עבודותיו של ג'אבר (Geber) לבין הגישה הקורפוסקולרית המוכרת יותר של חוקרים כגון רוברט בויל. הקורפוסקולריזם שונה מהתאוריה האטומית המודרנית במספר דרכים משמעותיות, שהבולטת שבהן היא חסרונו של טיעון מתמטי לקיומו, דבר שסנרט דחה במפורש. סנרט מהווה שלב ביניים בין תאוריית החלקיקים הקורפוסקולרית לבין הצורות האריסטוטליות. אותן עבודות המצוטטות לעיתים קרובות כמדגימות את השקפותיו האטומסטיות המוקדמות, מדגישות גם את חשיבותן של צורות מהותיות. התאוריות של סנרט התבססו על ראיות ניסיוניות וניסוייות שאסף הן מעדויות ראייה והן מניסיונו במעבדה שלו. "מעבר לכך שסיפק את אחד התיאורים המוקדמים ביותר של מחלת השנית (סקארלטינה), סנרט הוסיף ידע על צפדינה, דיזנטריה ואלכוהוליזם. הוא היה קלינאי מיומן אך גם מאמין בכישוף."
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →אחד הניסויים הבולטים ביותר של סנרט היה גרסה ל"צמצום למצב בתולי". בנטילת סגסוגת של זהב וכסף, הומס הכסף מתוך הסגסוגת במי אש (חומצה חנקתית). ב"צמצום למצב בתולי" הקלאסי, הכסף שקע מתוך מי האש על ידי הוספת מלח טרטר ואז חומם בכור היתוך כדי להשיבו לצורתו המתכתית המוכרת. החדשנות של סנרט בניסוי זה הייתה הוספת שלב של יציקת תמיסת הכסף ומי האש דרך מסנן נייר לפני שיקוע הכסף מהתמיסה. ניסוי זה שימש כראיה לכך שהכסף נותר בתערובת בצורת חלקיקים זעירים, במקום להתמוסס למרכיביו האריסטוטליים. נראה כי הדבר עורר השראה לניסויים דומים מצד רוברט בויל ואחרים ששימשו לביסוס הקבלה של הקורפוסקולריזם.
פרסומים
- Institutiones medicinae (ויטנברג, 1611)
- De chymicorum cum Aristotelicis et Galenicis consensu ac dissensu (ויטנברג, 1619)
- Practicae medicinae (ויטנברג, 1635) ב-6 כרכים.
- Hypomnemata physicae (פרנקפורט, 1636)