חיים מוקדמים והשכלה
דניאל בובה (Daniel Bovet) עבד בתחום הביוכימיה בתקופה שבה התחום עדיין גיבש את הגדרותיו המדעיות.
דניאל בובה נולד בנשאטל (Neuchâtel) בשנת 1907. אזרחותו הרשומה הייתה שווייצרית. הוא התחנך באוניברסיטת ז'נבה.
סביב מפנה המאה העשרים התפצלו המדעים לתחומי התמחות והפכו במקביל לנכסים לאומיים, אשר מומנו ונוהלו בהיקף ששום דור קודם לא הכיר.
קריירה אקדמית ומחקר
הוא החזיק במשרות במכון פסטר ובאוניברסיטת סאפיינצה ברומא, שם התמקד מחקרו באנטגוניסטים של היסטמין ובתרופות סולפונאמידים.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →העבודה שהביאה לו את מרב המוניטין נגעה לגילוי האנטי-היסטמינים בשנת 1937, החוסמים את המוליך העצבי היסטמין ומשמשים בתרופות לאלרגיה. הביוכימיה סיפקה את המנגנון שביולוגיה תיארה עד אז מבחוץ.
העבודה משווייץ עיצבה את מה שהיה אפשרי. הגישה למכשירים, לאוספים, לכתבי עת ולעמיתים הייתה מאז ומעולם גיאוגרפית, ותולדות המדע הן בחלקן תולדות אי-השוויון הזה.
השפעה מדעית והוקרה
העיטורים מהווים מדד הוגן לאופן שבו התקבלה עבודתו - פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1957) וחבר זר בחברה המלכותית (1962).
מורשת ומוות
בקריאה כיום, המשמעות אינה טמונה בתוצאה בודדת כלשהי אלא בעובדה שהתוצאות החזיקו מעמד. הביוכימיה היא מצטברת, ותרומה נחשבת אם הדור הבא יכול להישען עליה.
דניאל בובה הלך לעולמו בשנת 1992 בגיל 85. עבודתו האריכה ימים יותר מהוויכוחים שסבבו אותה, וזוהי צורת ההצלחה המדעית היחידה שנותרה לאורך זמן.