דמאסו אלונסו אי פרננדס דה לאס רדונדס (Dámaso Alonso y Fernández de las Redondas) כיהן כמנהל האקדמיה המלכותית הספרדית (Real Academia Española) בין השנים 1968 ל-1982, ועיצב את הסטנדרטים הלשוניים של ספרד שלאחר המלחמה. כחוקר בעל היקף עצום, הוא איזן בין קריירה כאקדמאי מוסדי ובלשן לבין יצירה שירית מעמיקה שהתפתחה באופן משמעותי לאורך המאה ה-20.
השכלה מוקדמת והקשר תרבותי
אלונסו נולד במדריד ב-22 באוקטובר 1898, ולמד במכללת גבירתנו של הזיכרון (Our Lady of Remembrance College) לפני שהמשיך ללימודי משפטים, פילוסופיה וספרות באוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד. במהלך שנות עיצובו, עסק במחקר במרכז ללימודים היסטוריים (Centro de Estudios Históricos) והשתתף בסביבה האינטלקטואלית של מגורי הסטודנטים (Residencia de Estudiantes), שם בא במגע עם דמויות כגון פדריקו גארסיה לורקה (Federico García Lorca), לואיס בוניואל (Luis Buñuel) וסלבדור דאלי (Salvador Dalí). הוא תרם לפרסומים ספרותיים, כולל רבויסטה דה אוקסידנטה (Revista de Occidente) ולוס קואטרו ויינטוס (Los Cuatro Vientos).
התפתחות שירית ובגרות
כחבר ב"דור ה-27", אלונסו הפיק בתחילה יצירות כגון Poemas puros; Poemillas de la ciudad ב-1921 ו-El viento y el verso ב-1925. מאוחר יותר הוא סיווג את יצירתו היצירתית המוקדמת כשירה של זמן חלקי. מעמדו כסופר התבסס במהלך התקופה שלאחר מלחמת האזרחים עם פרסום הספר Hijos de la ira בשנת 1944, אשר חקר נושאים של חיפוש רוחני וחרדה קיומית. קובץ זה הפך לטקסט מכונן בספרות הספרדית בעקבות הסכסוך.
בלשנות ומנהיגות אקדמית
אלונסו החזיק במשרות אקדמיות באוניברסיטת ולנסיה בין השנים 1933 ל-1939 ולאחר מכן לימד באוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד. תרומותיו לביקורת הספרות כללו מחקרים קפדניים על שירה בארוקית ספרדית, ובמיוחד על יצירותיו של גונגורה (Góngora). פרסומים מרכזיים כוללים את Poesía de San Juan de la Cruz ב-1942, Poesía española: Ensayo de métodos y límites estilísticos ב-1950, ו-Estudios y ensayos gongorinos ב-1955. מעבר להוראה, הוא היה חבר בארגונים בינלאומיים יוקרתיים, כולל האקדמיה דלה קרוסקה (Accademia della Crusca), האקדמיה הלאומית דיי לינצ'יי (Accademia Nazionale dei Lincei) והאגודה הפילוסופית האמריקאית (American Philosophical Society).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →כבוד ומורשת
לאורך הקריירה שלו, קיבל אלונסו עיטורים רבים, כולל תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות בורדו, המבורג, אוקספורד והאוניברסיטה הלאומית של סן מרקוס. הוא זכה בפרס הלאומי לספרות (Concurso Nacional de Literatura) בשנת 1927 ובפרס סרוונטס (Premio Cervantes) בשנת 1978. בשנת 1977 קיבל את הצלב הגדול של המסדר האזרחי של אלפונסו העשירי החכם. הוא נותר פעיל באקדמיה המלכותית להיסטוריה ובאקדמיה המלכותית הספרדית עד מותו במדריד ב-1990. הוא קבור בבית הקברות לה אלמודנה (La Almudena Cemetery).
עובדות מהירות
- תאריך לידה: 22 באוקטובר 1898, מדריד - תאריך פטירה: 25 בינואר 1990, מדריד - עיסוקים עיקריים: משורר, בלשן, מבקר ספרות - מנהל, האקדמיה המלכותית הספרדית: 1968-1982 - יצירה ספרותית מרכזית: Hijos de la ira (1944) - פרס בולט: פרס סרוונטס (1978) - מקום קבורה: בית הקברות לה אלמודנה - אזרחות: ספרד
שאלות נפוצות של קוראים
### במה דמאסו אלונסו ידוע ביותר?
הוא מוכר בזכות קובץ השירה המכונן שלו מתקופת שלאחר מלחמת האזרחים, Hijos de la ira, ובזכות עבודתו הביקורתית על הספרות הבארוקית הספרדית.
### האם הוא החזיק במשרות אקדמיות?
כן, הוא לימד באוניברסיטת ולנסיה ובאוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד, וכיהן כמנהל האקדמיה המלכותית הספרדית.