צ'ארלס אקסבייר: הגאון שבחר ללמד
באחוזה בווסטצ'סטר, ניו יורק, אדם בכיסא גלגלים יושב מול מכונה עצומה שיכולה להגביר את מוחו על פני כדור הארץ כולו, ומאפשרת לו לחוש כל יצור חושב אחר על פני כדור הארץ. הוא הטלפת החזק ביותר בעולם וגנטיקאי מוביל - אדם שיכול היה, לו בחר בכך, למשול או לשלוט. במקום זאת, צ'ארלס אקסבייר (Charles Xavier) הקדיש את כישוריו המדהימים לבית ספר, שבו הוא מלמד בסבלנות צעירים מפוחדים להבין ולשלוט בכוחות שגורמים לעולם לפחד מהם. פרופסור אקס (Professor X), מייסד ומדריך האקס-מן (X-Men), הוא אחד הדיוקנאות הגדולים בתרבות הפופולרית של גאונות המופנית למטרתה הנעלה ביותר: לא כיבוש, אלא חינוך והבנה.
גאונות כפולה
הגאונות של אקסבייר פועלת בשתי רמות. הוא מדען - אחד המומחים המובילים בעולם למוטציה גנטית, התופעה שהחלה להוליד בני אדם בעלי יכולות יוצאות דופן. והוא טלפת בעל כוח כמעט בלתי מוגבל, המסוגל לקרוא מחשבות, להקרין מחשבות, לשנות זיכרונות ולהתחבר למיליארדי אנשים בבת אחת באמצעות המכונה שלו, סרברו (Cerebro). כל אחד מהכישרונות הללו בנפרד היה הופך אותו ליוצא דופן; יחד הם הופכים אותו לאחד המוחות המאיימים ביותר ביקום הבדיוני שלו. עם זאת, הסיפורים כמעט ולא מתעכבים על כוחו ככוח. מה שמגדיר את אקסבייר הוא השימוש שהוא עושה בו.
נוצר על ידי סטן לי (Stan Lee) וג'ק קירבי (Jack Kirby) עבור מארוול קומיקס (Marvel Comics) ב-1963, אקסבייר ייסד בית ספר - מקלט שבו מוטנטים צעירים, המופחדים ונרדפים על ידי אנושות חרדה, יכולים ללמוד לשלוט ביכולותיהם ולגלות שהם אינם לבד. הוא, מעל לכל, מורה. הגאונות שלו היא פדגוגית ומוסרית: הסבלנות לטפח צעירים מפוחדים, כועסים ובעלי עוצמה; החוכמה לעזור להם לבחור באיפוק על פני זעם; החזון לדמיין עתיד שבו השונות אינה איום אלא חוזק.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הוויכוח הגדול
האינטלקט של אקסבייר מתגלה במלואו בוויכוח המתמשך שלו עם חברו הקרוב ביותר ויריבו הגדול ביותר, מגנטו (Magneto). השניים חולקים חלום - עולם בטוח עבור בני מינם - אך חלוקים בדעתם באופן מר על הדרך להשיגו. מגנטו, מצולק מהשואה ומשוכנע שהאנושות רק תדכא, מאמין שמוטנטים חייבים לשלוט או שהם יושמדו. אקסבייר מתעקש, מול עדות עצומה ובמחיר אישי כבד, על הדרך הקשה יותר של דו-קיום, חינוך ושלום. הוויכוח שלהם הוא אחד העשירים בספרות הפופולרית בדיוק בגלל שהוא קשה באמת, ובגלל שהעמדה של אקסבייר אינה אופטימיות נאיבית אלא בחירה מוסרית שנרכשה בקושי ומתוחזקת מול בגידות חוזרות ונשנות.
אלגוריה זו - הנקראת רבות כהגות על מאבק זכויות האזרח, על דעות קדומות ועל היחס לכל מיעוט מפוחד - מעניקה לגאונות של אקסבייר את משקלה. הוא מייצג את השכנוע שאינטליגנציה נושאת בחובה אחריות מוסרית: שהמוח החזק ביותר בחדר מחויב להשתמש בכוחו כדי להגן על החלשים ולבנות גשרים במקום חומות. הוא האידיאליסט הסבלני שאמונתו בהבנה היא כשלעצמה סוג של אומץ.
המדריך המיוסר
אקסבייר אינו קדוש ללא רבב, והסיפורים הטובים ביותר יודעים זאת. הטלפתיה שלו מעניקה לו את הכוח לתמרן מוחות, והפיתוי להשתמש בו - לשנות זיכרונות, לקבל החלטות קשות עבור אחרים, לשמור סודות בשם הטוב הכללי - מעיב על האידיאליזם שלו. הוא יכול להיות שתלטן, יכול לעשות טעויות נוראיות, ונושא בנטל של כל חיים צעירים שאימן ולעיתים איבד. מורכבות מוסרית זו הופכת אותו ליותר ממדריך זקן וחכם; הוא גאון הנאבק, ללא הרף, באתיקה של כוחו העצום.
מדוע זה משנה
צ'ארלס אקסבייר חשוב כי הוא אחד המודלים המשפיעים ביותר בספרות לגאונות בשירות הזולת. באמצעות זיכיון עולמי של קומיקס וסרטים שצפו וקראו בו מאות מיליונים, הוא מגלם את האידיאל של המוח המבריק שבוחר ללמד, להגן ולבנות הבנה במקום לשלוט - תמונת נגד חזקה למדען המטורף ולנבל הכובש.
התהודה העמוקה יותר שלו היא הכבוד שהוא מעניק למעשה ההוראה ולחלום הדו-קיום. אקסבייר מתעקש שהשימוש הראוי במוח גדול הוא להרים אחרים, לעזור למפוחדים ולמחוננים למצוא את מקומם, ולשמור על אמונה בסובלנות גם כאשר העולם נותן כל סיבה לייאוש. הוא הפטרון של כל מדריך, מורה ואידיאליסט שמאמין שאינטליגנציה אינה נמדדת במה שהיא יכולה לתפוס, אלא במה שהיא בוחרת לתת.