צ'ארלס אדוארד פראט

אולימפיאדת הקיץ של 1932 בלוס אנג'לס שימשה כבמת הבכורה של צ'ארלס אדוארד פראט (Charles Edward Pratt) בזירה הבינלאומית, שם זכה במדליית ארד בתחרות חתירה זוגית לגברים לצד נואל דה מיל (Noël de Mille). הישג ספורטיבי זה קדם לקריירה שניתבה מחדש באופן מהותי את המסלול האסתטי של האדריכלות של אמצע המאה בחוף המערבי של קנדה.

התפתחות מוקדמת ואתלטיקה

פראט, שנולד ב-1911 בבוסטון, מסצ'וסטס, עבר לוונקובר ב-1921. הוא למד באוניברסיטת בריטיש קולומביה בין 1930 ל-1933 לפני שעבר לטורונטו כדי להירשם לאוניברסיטת טורונטו. על אף שהתמקד בתחילה בהנדסה, הוא עבר ללמוד אדריכלות בהצעת חברו לספסל הלימודים, רוברט ברוויק (Robert Berwick). מעבר לעיסוקיו האקדמיים ובעיצוב, שותפות החתירה שלו עם דה מיל זיכתה אותו מאוחר יותר בהיכל התהילה של הספורט בבריטיש קולומביה בשנת 1980.

התרחבות מקצועית ומודרניזם

עם סיום לימודיו ב-1938, הצטרף פראט למשרד הוונקוברים 'שארפ ותומפסון' (Sharp and Thompson) בשנת 1939, והפך לשותף בכיר בו ב-1945. הוא הפך את המשרד ל'שארפ, תומפסון, ברוויק ופראט ושות'' (Sharp and Thompson, Berwick and Pratt and Partners), שהפך למשרד הפעיל ביותר במערב קנדה. הוא דחה באופן פעיל את מסורות ה'בוז-אר' (Beaux-Arts) השולטות לטובת הסגנון הבינלאומי, תוך דגילה בקווים נקיים ובאלמנטים מבניים חשופים. תערוכת 'עיצוב לחיים' (Design for Living) שלו בגלריה לאמנות של ונקובר ב-1949, הציבה מניפסט ברור לתכנון מגורים אזורי.

ציוני דרך אדריכליים

העיצובים של פראט הציגו שקיפות רדיקלית בנוף העירוני המקומי. בית המגורים שלו ב-1951 במערב ונקובר השתמש בבנייה של עמודים וקורות וחלונות מהרצפה עד התקרה, בעוד משרדי 'טילדן דרייב-יורסלף' (Tilden Drive-Yourself) משנת 1952 הציגו חזית זכוכית שקופה שזיכתה אותו במדליית הכסף של מאסי (Massey Silver Medal). תחנת המשנה 'דאל גראואר' (Dal Grauer Substation) מ-1954 ומטה חברת החשמל של בריטיש קולומביה מ-1957 – גורד השחקים הראשון שנבנה בוונקובר מאז 1931 – שילבו עיצובי רשת שיתופיים של האמן בי. סי. בינינג (B.C. Binning), ששיקפו אלמנטים טבעיים אזוריים.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

השפעה לאומית ושירות ציבורי

מעבר לעבודת משרדו, פראט חנך אדריכלים בהם רונלד תום (Ronald Thom), פרד הולינגסוורת' (Fred Hollingsworth) ובארי ואנס דאונס (Barry Vance Downs). הוא כיהן בצוות השופטים של תחרות העיצוב הבינלאומית לבניין העירייה של טורונטו בשנת 1958 לצד אישים כגון אירו סארינן (Eero Saarinen) ואריק ארתור (Eric Arthur). בשנת 1968, הוא קיבל מינוי לכוח משימה פדרלי לדיור בראשות שר התחבורה פול הלייר (Paul Hellyer), ותרם למחקר על תחבורה עירונית, מחסור בדיור ותכנון תשתיות ברחבי קנדה.

עובדות מהירות

- נולד: 1911, בוסטון - נפטר: 1996, ונקובר - השכלה: אוניברסיטת בריטיש קולומביה; אוניברסיטת טורונטו - מדליה אולימפית: ארד, חתירה זוגית 1932 - שירות צבאי: חיל האוויר המלכותי, 1942–1945 - משרד מרכזי: שארפ, תומפסון, ברוויק ופראט ושות' - הכרה בולטת: מדליית הכסף של מאסי - בת זוג: קתרין גורדון לאנג (Catherine Gordon Lang)

שאלות נפוצות של קוראים

### מה היה תפקידו של פראט בתחרות העיצוב של בניין העירייה של טורונטו ב-1958?

הוא כיהן כשופט לצד אירו סארינן, ארנסטו נתן רוג'רס (Ernesto Nathan Rogers), אריק ארתור, סר ויליאם הולפורד (Sir William Holford) וגורדון סטפנסון (Gordon Stephenson).

### לאיזה משרד אדריכלות הצטרף פראט בשנת 1939?

הוא הצטרף למשרד הוונקוברי 'שארפ ותומפסון', שאותו סייע מאוחר יותר להפוך ל'שארפ, תומפסון, ברוויק ופראט ושות''.