שארל אוגוסטן סנט-בב
שארל אוגוסטן סנט-בב (בצרפתית: Charles Augustin Sainte-Beuve; 23 בדצמבר 1804 – 13 באוקטובר 1869) היה מבקר ספרות צרפתי.
חיים מוקדמים
הוא נולד בבולון, התחנך שם ולמד רפואה בקולז' שארלמאן (Collège Charlemagne) בפריז (1824–1827). בשנת 1828 שירת בבית החולים סן-לואי. החל משנת 1824 תרם מאמרים ספרותיים, ה-Premier lundis של כתביו המקובצים, לעיתון Globe, ובשנת 1827 התקרב, דרך ביקורת על יצירתו של ויקטור הוגו (Victor Hugo) "אודות ובלדות" (Odes et Ballades), להוגו ולסֶנאקְל (Cénacle), החוג הספרותי ששאף להגדיר את רעיונות הרומנטיקה העולה ולהיאבק בפורמליזם הקלאסי. סנט-בב התיידד עם הוגו לאחר שפרסם ביקורת אוהדת על יצירתו של הסופר, אך מאוחר יותר ניהל רומן עם אשתו של הוגו, אדל פושה (Adèle Foucher), מה שהוביל לנתק ביניהם. באופן מסקרן, כאשר התקבל סנט-בב כחבר באקדמיה הצרפתית בשנת 1845, התפקיד הטקסי של נשיאת נאום הקבלה נפל בחלקו של הוגו.
קריירה
סנט-בב פרסם קובצי שירה ואת הרומן האוטוביוגרפי בחלקו "וולופטה" (Volupté) בשנת 1834. מאמריו ומסותיו קובצו בכרכים "פור-רויאל" (Port-Royal) ו"דיוקנאות ספרותיים" (Portraits littéraires).
במהלך מהפכות 1848 באירופה, הוא הרצה בליאז' על שאטובריאן (Chateaubriand) וחוגו הספרותי. הוא חזר לפריז בשנת 1849 והחל בסדרת טורי הדעה שלו, "שיחות יום שני" (Causeries du lundi) בעיתון Le Constitutionnel. כאשר לואי נפוליאון הפך לקיסר, הוא מינה את סנט-בב לפרופסור לשירה לטינית בקולז' דה פראנס, אך סטודנטים אנטי-אימפריאליסטים שרקו לו בוז, והוא התפטר.
### פור-רויאל
לאחר מספר ספרי שירה וזוג רומנים כושלים, החל סנט-בב לעסוק במחקר ספרותי, שהפרסום החשוב ביותר שהניב הוא "פור-רויאל". הוא המשיך לתרום לכתב העת La Revue contemporaine.
"פור-רויאל" (1837–1859), ככל הנראה יצירת המופת של סנט-בב, הוא היסטוריה מקיפה של המנזר הינסניסטי פור-רויאל-דה-שאן (Port-Royal-des-Champs), ליד פריז. הוא לא רק השפיע על ההיסטוריוגרפיה של האמונה הדתית, כלומר, על שיטת מחקר מסוג זה, אלא גם על הפילוסופיה של ההיסטוריה ועל תולדות האסתטיקה.
הוא מונה לסנאטור בשנת 1865, ובתפקיד זה הצטיין בתחינותיו למען חופש הביטוי וחופש העיתונות. על פי ז'ול אמדה ברבה ד'אורוויי (Jules Amédée Barbey d'Aurevilly), "סנט-בב היה אדם פיקח עם מזג של תרנגול הודו!" בשנותיו האחרונות סבל מכאבים עזים וחי בפרישות רבה.
אחת הטענות הביקורתיות של סנט-בב הייתה שכדי להבין אמן ואת יצירתו, יש צורך להבין את הביוגרפיה של אותו אמן. מרסל פרוסט (Marcel Proust) חלק על תפיסה זו ושלל אותה בסדרת מסות בשם "נגד סנט-בב" (Contre Sainte-Beuve). פרוסט פיתח את הרעיונות שהועלו לראשונה במסות אלו ביצירתו "בעקבות הזמן האבוד" (À la recherche du temps perdu). בהקדמתו לספרו של פול מוראן (Paul Morand) "Tendres Stocks", תוקף פרוסט את סנט-בב, במיוחד על האופן שבו קיבל את שארל בודלר (Charles Baudelaire) ועל התנהגותו כלפיו.
קבלה
בשנת 1880, פרידריך ניטשה (Friedrich Nietzsche), אף שהיה מתנגד מוצהר של סנט-בב, הניע את אשתו של ידידו פרנץ אוברבק (Franz Overbeck), אידה אוברבק (Ida Overbeck), לתרגם את "שיחות יום שני" לגרמנית. עד אז, סנט-בב מעולם לא פורסם בגרמנית למרות חשיבותו הרבה בצרפת, שכן הוא נחשב למייצג של צורת חשיבה צרפתית השנואה בגרמניה. התרגום של אידה אוברבק הופיע בשנת 1880 תחת הכותרת "Die Menschen des XVIII. Jahrhunderts" (אנשי המאה ה-18). ניטשה כתב לאידה אוברבק ב-18 באוגוסט 1880: "לפני שעה קיבלתי את Die Menschen des XVIII. Jahrhunderts, [...] זה פשוט ספר נפלא. נדמה לי שבכיתי." התרגום של אידה אוברבק הוא מסמך חשוב של המעבר התרבותי בין גרמניה לצרפת בתקופה של מתח רב, אך הוא זכה להתעלמות רבה. רק בשנת 2014 הופיעה בדפוס מהדורה ביקורתית ומוערת של תרגום זה.
סנט-בב מת בפריז בגיל 64.
פרסומים
### עיון
- Tableau Historique et Critique de la Poésie Française et du Théâtre Français au XVIe Siècle (2 כרכים, 1828).
- Portraits Littéraires (3 כרכים, 1844; 1876–78).
- Portraits Contemporains (5 כרכים, 1846; 1869–71).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →- Causeries du Lundi (16 כרכים, 1851–1881).
- Nouveaux Lundis (13 כרכים, 1863–1870).
- Chateaubriand et son Groupe Littéraire (2 כרכים, 1860).
- Chroniques Parisiennes (1843–1845 & 1876).
### רומנים
- Volupté (1834).
### סיפורים קצרים
- Le Clou d’or המוקדש לסופי דה בזנקור (Sophie de Bazancourt), אשת ספרים ואשתו של הגנרל פרנסואה אמה פרדריק לואר ד'ארבוויל (François Aimé Frédéric Loyré d'Arbouville).
- De la littérature industrielle, פריז, Allia, 2013, 48 עמ'. ISBN 9782844857309
- Portrait de Leopardi (פריז, Allia, 2019, מהדורה שנייה, 80 עמ') ISBN 9791030411591
### שירה
- Vie, Poésies et Pensées de Joseph Delorme (1829).
- Poésies françaises d'une Italienne (1854) מאת אגאת-סופי ססרנו (Agathe-Sophie Sasserno), הקדמה מאת סנט-בב
בתרגום לאנגלית
- Portraits of Celebrated Women (1868, תרגום: הרייט ו. פרסטון).
- Memoirs of Madame Desbordes-Valmore (1873, תרגום: הרייט ו. פרסטון).
- English Portraits (1875, מבחר מתוך Causeries du Lundi).
- Monday-chats (1877, תרגום: ויליאם מתיוס)
- Essays on Men and Women (1890, תרגום: ויליאם מתיוס והרייט ו. פרסטון).
- Portraits of Men (1891, תרגום: פורסיית אדוויין).
- Portraits of Women (1891, תרגום: הלן סטוט).
- Select Essays of Sainte-Beuve (1895, תרגום: ארתור ג'ון באטלר).
- The Prince de Ligne (1899, תרגום: קתרין פרסקוט וורמלי).
- The Correspondence of Madame, Princess Palatine (1899, תרגום: קתרין פרסקוט וורמלי).
- The Essays of Sainte-Beuve (1901, עריכה: ויליאם שארפ).
- Memoirs and Letters of Cardinal de Bernis (1902, תרגום: קתרין פרסקוט וורמלי).
- Causeries du lundi (1909–11, 8 כרכים, תרגום: א. ג'. טרצ'מן).
- Selected Essays (1963, תרגום ועריכה: פרנסיס סטיגמולר ונורברט גוטרמן).
- Volupté: The Sensual Man (1995, תרגום: מרילין גאדיס רוז).