קרוליין הרשל
קרוליין לוקרציה הרשל (Caroline Lucretia Herschel; בגרמנית: [kaʁoˈliːnə ˈhɛʁʃl̩]; 16 במרץ 1750 – 9 בינואר 1848) הייתה אסטרונומית גרמנייה, שתרומתה המשמעותית ביותר לאסטרונומיה הייתה גילוי מספר כוכבי שביט, כולל כוכב השביט המחזורי 35P/Herschel–Rigollet, הנושא את שמה. היא הייתה אחותו הצעירה של האסטרונום ויליאם הרשל (William Herschel), שעמו עבדה ברוב שנות הקריירה שלה.
היא הייתה האסטרונומית המקצועית הראשונה הידועה, האישה הראשונה שקיבלה שכר כמדענית, והאישה הראשונה באנגליה שהחזיקה בתפקיד ממשלתי. היא הייתה גם האישה הראשונה שפרסמה ממצאים מדעיים בכתב העת Philosophical Transactions of the Royal Society, האישה הראשונה שזכתה במדליית זהב מהחברה המלכותית לאסטרונומיה (1828), והראשונה שמונתה לחברה לשם כבוד בחברה המלכותית לאסטרונומיה (1835, יחד עם מרי סומרוויל). היא מונתה לחברה לשם כבוד באקדמיה המלכותית האירית (1838). מלך פרוסיה העניק לה מדליית זהב עבור מדע ביום הולדתה ה-96 (1846).
חיים מוקדמים
קרוליין לוקרציה הרשל נולדה בעיר הנובר שבגרמניה ב-16 במרץ 1750. היא הייתה הילדה השמינית והבת הרביעית של אייזק הרשל (Isaac Herschel, 1707–1767), נגן אבוב אוטודידקט, ואשתו, אנה אילזה מוריצן (Anna Ilse Moritzen, 1710–1789). משפחת הרשל הגיעה במקורה מפרנה (Pirna) שבסקסוניה, ליד דרזדן. אייזק הפך למנצח תזמורת במשמר הרגלים ההנוברי, אליו הצטרף לראשונה בשנת 1731, ונעדר עם הגדוד שלו לתקופות ממושכות. הוא חלה לאחר קרב דטינגן (במסגרת מלחמת הירושה האוסטרית) בשנת 1743 ומעולם לא החלים לחלוטין; הוא סבל ממבנה גוף חלש, כאבים כרוניים ואסתמה לשארית חייו. הבת הבכורה, סופיה אליזבת הרשל (Sophia Elizabeth Herschel, 1733–1803), הייתה מבוגרת ממנה ב-16 שנים, והייתה הבת היחידה ששרדה מלבד קרוליין. היא נישאה לכנר יואכים היינריך גריסבאך (Joachim Heinrich Griesbach, 1730–1773) כשקרוליין הייתה בת חמש, מה שהוביל לכך שהילדה הצעירה הוטלה במטלות הבית המפרכות. קרוליין ושאר הילדים קיבלו חינוך שטחי, למדו קרוא וכתוב ותו לא. אביה ניסה לחנך אותה בבית, אך מאמציו נחלו הצלחה רבה יותר עם הבנים.
בגיל עשר לקתה קרוליין במקרה קשה של טיפוס, אשר עיכב את צמיחתה עד שלא גבהה מעבר ל-4 רגל ו-3 אינץ' (1.30 מטר); היא גם איבדה את הראייה בעין ימין כתוצאה מהמחלה. משפחתה הניחה שלעולם לא תינשא, ואמה חשבה שעדיף שתתאמן להיות משרתת בבית מאשר שתקבל השכלה בהתאם לרצון אביה. עם זאת, אביה ניצל לעיתים את היעדרות אמה כדי לחנוך אותה באופן אישי, או לכלול אותה בשיעורים של אחיה, כגון נגינה בכינור. קרוליין הורשתה לזמן קצר ללמוד תפירה. אף על פי שלמדה עבודות מחט משכנה, מאמציה סוכלו על ידי שעות ארוכות של עבודות בית. כדי למנוע ממנה להפוך לאומנת ולהשיג עצמאות בדרך זו, נאסר עליה ללמוד צרפתית או עבודות מחט מתקדמות יותר מהמיומנויות שיכלה לרכוש משכנים.
בעקבות מות אביה, אחיה ויליאם ואלכסנדר הציעו שתצטרף אליהם לבאת' שבאנגליה, לתקופת ניסיון כזמרת להופעות הכנסייה של אחיה המוזיקאי ויליאם. קרוליין עזבה לבסוף את הנובר ב-15 באוגוסט 1772 לאחר שאחיה התערבו מול אמם העקשנית. במסע לאנגליה, היא נחשפה לראשונה לאסטרונומיה דרך הכרת קבוצות כוכבים וביקורים בחנויות אופטיקה.
בבאת', היא לקחה על עצמה את האחריות לניהול משק הבית של ויליאם, והחלה ללמוד לשיר. ויליאם ביסס את עצמו כנגן עוגב ומורה למוזיקה בכתובת 19 New King Street, באת' (כיום מוזיאון הרשל לאסטרונומיה). הוא היה גם מנצח המקהלה של כנסיית האוקטגון (Octagon Chapel). ויליאם היה עסוק בקריירה המוזיקלית שלו והיה עסוק למדי בארגון קונצרטים פומביים.
קרוליין לא השתלבה בחברה המקומית ורכשה מעט חברים, אך לבסוף הצליחה לממש את רצונה ללמוד, ולקחה שיעורים סדירים בשירה, אנגלית וחשבון מאחיה, ושיעורי ריקוד ממורה מקומי. היא גם למדה לנגן בצ'מבלו, ובסופו של דבר הפכה לחלק בלתי נפרד מהופעותיו המוזיקליות של ויליאם במפגשים קטנים. היא הפכה לזמרת הראשית בקונצרטים של האורטוריות שלו, וצברה מוניטין כסולנית עד שהוצע לה חוזה לפסטיבל ברמינגהאם לאחר ביצוע של ה"משיח" מאת הנדל (Handel) באפריל 1778, שם הייתה הסולנית הראשונה. היא סירבה לשיר עבור כל מנצח מלבד ויליאם, ולאחר אותה הופעה, הקריירה שלה כזמרת החלה לדעוך. קרוליין הוחלפה לאחר מכן כמבצעת על ידי סולנים בולטים מחוץ לאזור, כיוון שויליאם רצה להקדיש פחות זמן לחזרות כדי להתמקד באסטרונומיה.
מעבר לאסטרונומיה
כשויליאם גילה עניין גובר באסטרונומיה, והפך ממוזיקאי לאסטרונום, קרוליין שוב תמכה במאמציו. היא אמרה במרירות מסוימת בזיכרונותיה: "לא עשיתי עבור אחי דבר מלבד מה שגור מאולף היטב היה עושה, כלומר, עשיתי את מה שציווה עלי". בסופו של דבר, לעומת זאת, היא החלה להתעניין באסטרונומיה ונהנתה מעבודתה.
בשנות ה-70 של המאה ה-18, ככל שויליאם התעניין יותר באסטרונומיה, הוא החל לבנות טלסקופים משלו מעדשות ששייף, שכן לא היה מרוצה מאיכות העדשות שיכול היה לקנות. קרוליין הייתה מאכילה אותו ומקריאה לו בזמן שעבד, למרות רצונה לטפח את הקריירה שלה כזמרת מקצועית.
היא הפכה לאסטרונומית משמעותית בזכות עצמה כתוצאה משיתוף הפעולה שלה איתו. משפחת הרשל עברה לבית חדש במרץ 1781 לאחר שעסק הכובענות שלהם נכשל, וקרוליין שמרה על המלאי הנותר ב-13 במרץ, הלילה שבו גילה ויליאם את כוכב הלכת אורנוס. אף על פי שטעה וחשב שמדובר בכוכב שביט, גילויו הוכיח את עליונות הטלסקופ החדש שלו. קרוליין וויליאם נתנו את הופעתם המוזיקלית האחרונה בשנת 1782, כאשר אחיה קיבל את המשרה הפרטית של אסטרונום החצר של המלך ג'ורג' השלישי; החודשים האחרונים של הקריירה המוזיקלית שלהם היו בבלגן וזכו לביקורות שליליות.
קריירה אסטרונומית
### גילויים ראשונים וקטלוג
עניינו של ויליאם באסטרונומיה החל כתחביב להעברת הזמן בלילות. בארוחת הבוקר למחרת הוא היה נותן הרצאה מאולתרת על מה שלמד בלילה הקודם. קרוליין החלה להתעניין כמו ויליאם, וציינה שהיא "הופרעה מאוד בתרגול שלי מכיוון שעזרתי נדרשה ללא הרף בביצוע המתקנים האסטרונומיים השונים". ויליאם נודע בעבודתו על טלסקופים בעלי ביצועים גבוהים, וקרוליין מצאה את עצמה תומכת במאמציו. קרוליין בילתה שעות רבות בליטוש מראות ובהרכבת טלסקופים כדי למקסם את כמות האור הנקלט. היא למדה להעתיק קטלוגים אסטרונומיים ופרסומים אחרים שויליאם השאיל. היא גם למדה לתעד, לצמצם ולארגן את התצפיות האסטרונומיות של אחיה. היא הכירה בכך שעבודה זו דרשה מהירות, דיוק וקפדנות.
קרוליין התבקשה לעבור מהתרבות הגבוהה של באת' אל המקום הנידח יחסית דאצ'ט (Datchet) ב-1782, עיירה קטנה ליד טירת וינדזור שבה ויליאם יהיה זמין לאירוח אורחים מלכותיים. הוא הניח שקרוליין תהפוך לעוזרת שלו, תפקיד שלא קיבלה בתחילה. היא לא הייתה מרוצה מהתנאים; בבית ששכרו למשך שלוש שנים הייתה תקרה דולפת וקרוליין תיארה אותו כ"הריסות של מקום". היא גם נדהמה מהמחירים בעיר ומהעובדה שהמשרתת שלהם נכלאה בגין גניבה בזמן הגעתה. בזמן שויליאם עבד על קטלוג של 3,000 כוכבים, חקר כוכבים כפולים וניסה לגלות את הגורם להשתנות של מירה (Mira) ואלגול (Algol), קרוליין התבקשה "לטאטא" את השמיים, לנוע בזהירות ברצועות על פני השמיים כדי לחפש עצמים מעניינים. היא לא הייתה מרוצה מהמשימה בתחילת עבודתה, והתגעגעה לתרבות של באת', חשה מבודדת ובודדה, אך בהדרגה פיתחה אהבה לעבודה.
ב-28 באוגוסט 1782, קרוליין פתחה את ספר הרישומים הראשון שלה. היא חקקה בשלושת הדפים הראשונים: "זה מה שאני מכנה החשבונות וקבלות של כוכבי השביט שלי", "כוכבי שביט ומכתבים", ו"ספרי תצפיות". זה, יחד עם שני ספרים עוקבים, שייך כיום לאוסף הרשל בחברה המלכותית לאסטרונומיה בלונדון.
ב-26 בפברואר 1783, קרוליין ביצעה את הגילוי הראשון שלה: היא מצאה ערפילית שלא נכללה בקטלוג מסייה (Messier). באותו לילה, היא גילתה באופן עצמאי את מסייה 110 (NGC 205), הלוויין השני של גלקסיית אנדרומדה. ויליאם עצמו החל אז לחפש ערפיליות, בתחושה שיש עוד תגליות רבות לעשות. קרוליין הורדה לסולם על הטלסקופ הרפלקטור באורך 20 רגל של ויליאם, מנסה לבצע מדידות בלתי אפשריות של כוכבים כפולים. ויליאם הבין במהירות ששיטת החיפוש שלו אחר ערפיליות אינה יעילה ושהוא זקוק לעוזרת שתנהל רישומים. באופן טבעי, הוא פנה לקרוליין.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →> אבל רק בחודשיים האחרונים של אותה שנה הרגשתי עידוד כלשהו לבלות את לילות הכוכבים על דשא מכוסה טל או כפור ללא אף בן אנוש קרוב מספיק כדי להיות בהישג יד.
בקיץ 1783, ויליאם סיים לבנות טלסקופ לחיפוש כוכבי שביט עבור קרוליין, שאותו החלה להפעיל מיד. החל מאוקטובר 1783, השתמשו בני הרשל בטלסקופ מחזיר אור באורך 20 רגל כדי לחפש ערפיליות. בתחילה, ויליאם ניסה גם לצפות וגם לרשום עצמים, אך גם זה היה לא יעיל ושוב פנה לקרוליין. היא ישבה ליד חלון בפנים, ויליאם צעק את תצפיותיו, וקרוליין רשמה. זו לא הייתה משימה פקידותית פשוטה, עם זאת, מכיוון שהיא הייתה צריכה להשתמש בקטלוג של ג'ון פלמסטיד (John Flamsteed) כדי לזהות את הכוכב שבו השתמש ויליאם כנקודת התייחסות לערפיליות. בשנת 1798 הציגה קרוליין לחברה המלכותית אינדקס לתצפיות של ג'ון פלמסטיד, יחד עם קטלוג של 560 כוכבים שהושמטו מהקטלוג הבריטי ורשימת שגיאות בדפוס באותו פרסום. מכיוון שהקטלוג של פלמסטיד היה מאורגן לפי קבוצות כוכבים, הוא היה פחות שימושי עבור בני הרשל, ולכן קרוליין יצרה קטלוג משלה המאורגן לפי מרחק מהקוטב הצפוני. למחרת בבוקר, קרוליין הייתה עוברת על הערותיה וכותבת תצפיות רשמיות, שאותן כינתה "לשמור על השמיים."
### כוכבי שביט
אודיו 00:05:00 (טקסט מלא)
במהלך 1786–1797 היא גילתה שמונה כוכבי שביט, הראשון ב-1 באוגוסט 1786 בזמן שאחיה היה רחוק והיא השתמשה בטלסקופ שלו. הייתה לה עדיפות בלתי מעורערת כמגלה של חמישה מכוכבי השביט והיא גילתה מחדש את כוכב השביט אנקה (Encke) בשנת 1795. חמישה מכוכבי השביט שלה פורסמו ב-Philosophical Transactions. חבילת נייר הנושאת את הכיתוב "זה מה שאני מכנה החשבונות והקבלות של כוכבי השביט שלי" מכילה נתונים הקשורים לגילוי של כל אחד מהעצמים הללו. ויליאם הוזמן לטירת וינדזור כדי להציג את כוכב השביט של קרוליין למשפחת המלוכה. ויליאם תיעד תופעה זו בעצמו, וכינה אותה "כוכב השביט של אחותי". קרוליין הרשל נחשבת לעיתים קרובות לאישה הראשונה שגילתה כוכב שביט; עם זאת, מריה קירך (Maria Kirch) גילתה כוכב שביט בתחילת המאה ה-18, אך לרוב מתעלמים ממנה מכיוון שבאותה תקופה הגילוי יוחס לבעלה, גוטפריד קירך (Gottfried Kirch).
קרוליין הרשל כתבה מכתב לאסטרונום המלכותי נוויל מסקלין (Nevil Maskelyne) כדי להכריז על גילוי כוכב השביט השני שלה. בדצמבר 1788 כתב לה מסקלין בחזרה ובירך אותה. כוכב השביט השלישי התגלה ב-7 בינואר 1790, והרביעי ב-17 באפריל 1790. היא הודיעה על שניהם לסר ג'וזף בנקס (Sir Joseph Banks), וכולם התגלו בעזרת הטלסקופ שלה מ-1783. בשנת 1791, קרוליין החלה להשתמש בטלסקופ בגודל 9 אינץ' לחיפוש כוכבי שביט, וגילתה שלושה כוכבי שביט נוספים בעזרת מכשיר זה. כוכב השביט החמישי שלה התגלה ב-15 בדצמבר 1791 והשישי ב-7 באוקטובר 1795. קרוליין כתבה ביומנה בתקופה זו: "אחי כתב דין וחשבון על כך לסר ג'יי בנקס, ד"ר מסקלין ולכמה כתבים אסטרונומיים" על גילוי כוכב השביט החמישי שלה. שנתיים לאחר מכן, כוכב השביט השמיני והאחרון שלה התגלה ב-6 באוגוסט 1797, כוכב השביט היחיד שגילתה ללא עזרים אופטיים. היא הכריזה על גילוי זה בשליחת מכתב לבנקס. בשנת 1787 הוענקה לה משכורת שנתית של 50 ליש"ט (שווה ערך ל-6,800 ליש"ט בשנת 2025) על ידי ג'ורג' השלישי עבור עבודתה כעוזרת של ויליאם. מינויה של קרוליין הפך אותה לאישה הראשונה באנגליה שזכתה לתפקיד ממשלתי רשמי, ולאישה הראשונה שקיבלה שכר על עבודתה באסטרונומיה.
בשנת 1797 תצפיותיו של ויליאם הראו כי היו פערים רבים בקטלוג הכוכבים שפורסם על ידי ג'ון פלמסטיד, שהיה קשה לשימוש מכיוון שפורסם בשני כרכים, הקטלוג עצמו וכרך של תצפיות מקוריות, והכיל טעויות רבות. ויליאם הבין שהוא זקוק לאינדקס מוצלב מתאים כדי לחקור כראוי את ההבדלים הללו, אך נרתע מלהקדיש לכך זמן על חשבון הפעילויות האסטרונומיות המעניינות יותר שלו. לכן המליץ לקרוליין לקחת על עצמה את המשימה, שארכה בסופו של דבר 20 חודשים. "קטלוג הכוכבים, שנלקח מתצפיותיו של מר פלמסטיד הכלולות בכרך השני של Historia Coelestis, ולא הוכנסו לקטלוג הבריטי" פורסם על ידי החברה המלכותית בשנת 1798 וכלל אינדקס של כל תצפית של כל כוכב שביצע פלמסטיד, רשימת שגיאות בדפוס, ורשימה של יותר מ-560 כוכבים שלא נכללו. בשנת 1825 תרמה קרוליין את עבודותיו של פלמסטיד לאקדמיה המלכותית של גטינגן.
### מערכת היחסים עם ויליאם
לאורך כתביה, היא הבהירה שוב ושוב שהיא מעוניינת להשתכר שכר עצמאי ולהיות מסוגלת לפרנס את עצמה. כאשר הכתר החל לשלם לה עבור עזרתה לאחיה בשנת 1787, היא הפכה לאישה הראשונה – בתקופה שאפילו גברים קיבלו לעיתים רחוקות שכר על מיזמים מדעיים – שקיבלה משכורת עבור שירותים למדע. הפנסיה שלה הייתה 50 ליש"ט בשנה, וזה היה הכסף הראשון שקרוליין הרוויחה בזכות עצמה.
כאשר ויליאם נישא לאלמנה עשירה, מרי פיט (Mary Pitt, לבית בולדווין) בשנת 1788, האיחוד גרם למתח במערכת היחסים בין האח לאחות. קרוליין תוארה כאישה מרירה וקנאית שהעריצה את אחיה והתמרמרה על אלה שפלשו לחייהם הביתיים.
בספרו "עידן הפלא" (The Age of Wonder), ריצ'רד הולמס (Richard Holmes) מגלה הבנה רבה יותר לעמדתה של קרוליין, ומציין שהשינוי היה במידה רבה שלילי עבורה. עם הגעתה של אשתו של ויליאם, קרוליין איבדה את האחריות הניהולית והחברתית שלה בבית ואת המעמד הנלווה. היא גם עברה מהבית לדיור חיצוני, וחזרה מדי יום לעבוד עם אחיה. היא כבר לא החזיקה במפתחות למצפה הכוכבים ולחדר העבודה, שם ביצעה חלק גדול מעבודתה שלה. מכיוון שהשמידה את יומניה מ-1788 עד 1798, רגשותיה לגבי התקופה אינם ידועים לחלוטין. באוגוסט 1799, קרוליין זכתה להכרה עצמאית על עבודתה, כאשר בילתה שבוע בגריניץ' כאורחת של משפחת המלוכה.
ברתלמי פוג'ה דה סן-פון (Barthélemy Faujas de Saint-Fond), שכתב ב-1797 על מסעותיו האחרונים שבהם פגש את בני הרשל, ציין שהיא ואחיה המשיכו לעבוד היטב בתקופה זו. כאשר אחיה ומשפחתו היו מחוץ לבית, היא חזרה לשם לעיתים קרובות כדי לדאוג לו עבורם. בשנותיה המאוחרות, היא וליידי הרשל החליפו מכתבים מלאי חיבה, והיא נקשרה עמוקות לאחיינה, האסטרונום ג'ון הרשל (John Herschel).
נישואיו של ויליאם הובילו כנראה לכך שקרוליין הפכה לעצמאית יותר מאחיה ולדמות בזכות עצמה. קרוליין ביצעה תגליות רבות באופן עצמאי מוויליאם והמשיכה לעבוד לבד על רבים מהפרויקטים האסטרונומיים שתרמו לעלייתה לתהילה.
### קטלוג כללי חדש
בשנת 1802, החברה המלכותית פרסמה את הקטלוג של קרוליין ב-Philosophical Transactions of the Royal Society A תחת שמו של ויליאם. זה רשם כ-500 ערפיליות וצבירים חדשים בנוסף ל-2,000 הידועים כבר.
לקראת סוף חייה של קרוליין, היא סידרה 2,500 ערפיליות וצבירי כוכבים לאזורים בעלי מרחקים קוטביים דומים כדי שאחיינה, ג'ון הרשל, יוכל לבחון אותם מחדש באופן שיטתי. הרשימה הורחבה בסופו של דבר ושונה שמה לקטלוג הכללי החדש (New General Catalogue). עצמים רבים שאינם כוכבים מזוהים עדיין לפי מספר ה-NGC שלהם.
חיים מאוחרים ומורשת
קרוליין המשיכה לסייע לוויליאם בתצפיותיו, אך מעמדה השתפר מאוד בהשוואה לעוזרת הבית שהייתה בימיה הצעירים. היא הייתה אורחת של מסקלין במצפה המלכותי ב-1799 ואורחת של בני משפחת המלוכה בזמנים שונים ב-1816, 1817 ו-1818.
לאחר מות אחיה בשנת 1822, קרוליין הייתה מוכת יגון וחזרה להנובר שבגרמניה, שם המשיכה במחקריה האסטרונומיים כדי לאמת ולאשר את ממצאיו של ויליאם והפיקה קטלוג של ערפיליות כדי לסייע לאחיינה ג'ון הרשל בעבודתו. עם זאת, התצפיות שלה הופרעו על ידי הארכיטקטורה בהנובר, והיא בילתה את רוב זמנה בעבודה על הקטלוג. אחיינה החזיק ממנה מאוד; למעשה, צוטט בשנת 1832 באומרו: "היא רצה ברחבי העיר איתי ומדלגת בשתי קומות המדרגות שלה רעננה להפליא לפחות כמו כמה אנשים שאני יכול לנקוב בשמם שאינם רבע מגילה... בבוקר עד אחת עשרה או שתים עשרה היא עמומה ועייפה, אך ככל שהיום מתקדם היא צוברת חיים, והיא ממש 'רעננה ומצחיקה' בעשר או אחת עשרה בלילה ושרה חרוזים ישנים, ואף רוקדת לשמחתם הרבה של כל מי שרואה אותה". ג'ון הרשל בילה תקופות ארוכות עם דודתו במהלך החופשות והושפע מאוד מקרוליין. היא ראתה אותו מתחנך בקיימברידג', עושה לעצמו שם כמתמטיקאי, נבחר לחברה המלכותית, מצטרף לאביו במחקר באסטרונומיה וזוכה במדליית קופלי של החברה המלכותית על הישגיו. עם מותו של ויליאם, אחיינה ג'ון השתלט על התצפיות בסלאו (Slough). קרוליין העניקה לו את חשיפתו הראשונה לאסטרונומיה, כאשר הראתה לו את קבוצות הכוכבים באטלס של פלמסטיד. קרוליין הוסיפה את הערתה האחרונה לספר התצפיות שלה ב-31 בינואר 1824 על שביט 1823 הגדול, שכבר התגלה ב-29 בדצמבר 1823.
בשנת 1828 העניקה לה החברה המלכותית לאסטרונומיה את מדליית הזהב שלה – אף אישה לא תזכה בה שוב עד ורה רובין (Vera Rubin) ב-1996. לאורך דמדומי חייה, קרוליין נותרה פעילה פיזית ובריאה, והתרועעה בקביעות עם אישים מדעיים בולטים אחרים. היא בילתה את שנותיה האחרונות בכתיבת זיכרונותיה ובקינה על מגבלות גופה, שמנעו ממנה לבצע תגליות מקוריות נוספות.
קרוליין הרשל מתה בשלווה בהנובר ב-9 בינואר 1848. היא קבורה בכתובת 35 Marienstrasse בהנובר בבית הקברות של הגרטנגמיינדה (Gartengemeinde), ליד הוריה ועם תלתל משיערו של ויליאם. על מצבתה נכתב: "עיניה של זו המפוארת כאן למטה פנו לשמי הכוכבים". יחד עם אחיה, היא גילתה מעל 2,400 עצמים אסטרונומיים במשך עשרים שנה.
הוקרה
הרשל זכתה להוקרה ממלך פרוסיה ומהחברה המלכותית לאסטרונומיה. מדליית הזהב מהחברה האסטרונומית הוענקה לה בשנת 1828 "עבור הפחתה האחרונה שלה, עד ינואר 1800, של [2,500] הערפיליות שהתגלו על ידי אחיה המהולל, מה שיכול להיחשב כהשלמה של סדרת מאמצים שאין להם כנראה אח ורע לא בגודלם ולא בחשיבותם בדברי הימים של העבודה האסטרונומית". היא השלימה עבודה זו לאחר מות אחיה ומעברה להנובר.
החברה המלכותית לאסטרונומיה בחרה בה כחברה לשם כבוד בשנת 1835, יחד עם מרי סומרוויל; הן היו הנשים הראשונות שחברות בארגון. היא נבחרה גם כחברה לשם כבוד באקדמיה המלכותית האירית בדבלין בשנת 1838.
בשנת 1846, בגיל 96, הוענקה לה מדליית זהב עבור מדע על ידי מלך פרוסיה, שהועברה אליה על ידי אלכסנדר פון הומבולדט (Alexander von Humboldt), "כהוקרה על השירותים החשובים שהענקת לאסטרונומיה, כשותפה לעבודה של אחיך האלמותי, סר ויליאם הרשל, באמצעות תגליות, תצפיות וחישובים עמלים".
האסטרואיד 281 לוקרציה (Lucretia), שהתגלה בשנת 1888, נקרא על שם שמה השני של קרוליין, והמכתש סי. הרשל (C. Herschel) על הירח נקרא על שמה. הצבירים הפתוחים NGC 2360 (צביר קרוליין) ו-NGC 7789 (הוורד של קרוליין) מכונים באופן לא רשמי על שמה. ב-6 בנובמבר 2020 שוגר לחלל לוויין שנקרא על שמה (ÑuSat 10 או "קרוליין", COSPAR 2020-079B).
השיר "פלנטריום" (Planetarium) של אדריאן ריץ' (Adrienne Rich) משנת 1968 חוגג את חייה והישגיה המדעיים של קרוליין הרשל. עבודת האמנות של ג'ודי שיקגו (Judy Chicago) משנת 1969, "מסיבת הערב" (The Dinner Party), החוגגת נשים היסטוריות שתרמו תרומות יוצאות דופן, כוללת מקום ערוך עבור קרוליין הרשל. גוגל כיבדה אותה ב"גוגל דודל" ביום הולדתה ה-266 (16 במרץ 2016).
אוסף השירים של המשוררת ג'סי רנדל (Jessy Randall) משנת 2022, "מתמטיקה לנשים" (Mathematics for Ladies), כולל שיר המכבד את הרשל.
בשנת 2023, 57 הדפים הכתובים בכתב יד צפוף של יומנה הוצגו בחדר המוזיקה של מוזיאון הרשל לאסטרונומיה בבאת', אותו מקום שבו התגוררה הרשל. המסמכים עלו למוזיאון 108,000 ליש"ט, מה שהופך אותם לרכישה היקרה ביותר של המוסד בפער ניכר. משכורתה שהרוויחה מהמלך ג'ורג' השלישי הפכה אותה לאסטרונומית המקצועית הראשונה הידועה. היומן מתעד את חייה בשנים 1755 עד 1775, שנות ילדותה של הרשל בהנובר במשפחה גדולה שהולידה מספר רב של מוזיקאים, ומוביל לשנותיה הראשונות בבאת'.
בשנת 2024, המוזיקאי וכותב השירים הבריטי ג'יי אנדרסון (Jay Anderson) הוציא את הסינגל 'Moving' בחברת Real Kind Records, שיר המוקדש לחייה ותקופתה של קרוליין הרשל. הוא צילם גרסה אקוסטית חיה של השיר במוזיאון הרשל בבאת', כשהוא יושב בחדר המוזיקה הישן שבו קרוליין ואחיה נהגו לחזור לקראת קונצרטים מקומיים.