קרל פרידריך פון סימנס: הליברל בראש מכונת מלחמה
ב-7 בנובמבר 1933, בעצרת בברלין שבה קרא המגזר העסקי לשלום כלכלי ולשוויון במעמד, תפס צלם את העומד בראש ענקית החשמל של גרמניה בשיחה עם פרנץ פון מנדלסון (Franz von Mendelssohn), הבנקאי היהודי המכובד. שש שנים לאחר מכן הופקעה פירמתו של מנדלסון במסגרת האריזציה. התמונה היא אנדרטה קטנה לשאלה גדולה: מה תעשיין ליברלי הגון יכול היה ולא יכול היה לעשות בתוך הרייך השלישי.
הבן הצעיר
קרל פרידריך פון סימנס נולד בברלין ב-5 בספטמבר 1872, הבן הצעיר של ורנר פון סימנס (Werner von Siemens) — ממציא, מייסד הפירמה ואחד האדריכלים של עידן החשמל — מאשתו השנייה וקרובת משפחתו אנטוני סימנס. בין דודיו נמנו קרל וויליאם סימנס, שבנו את הפעילות המשפחתית ברוסיה ובבריטניה. במילים אחרות, הוא נולד לתוך השושלת החשמלית השלישית בגודלה באירופה, קרוב לתחתית תור הירושה שלה.
הוא למד הנדסה ומדעי הטבע, והצטרף לחברת סימנס אנד הַלסקה (Siemens & Halske AG) בשנת 1899. בין השנים 1901 עד 1908 ניהל את פעילות הפירמה בבריטניה מלונדון ומסטפורד — אותה התמחות בחו"ל שדודו ויליאם ביצע, וניסיון שהותיר אותו קוסמופוליטי יותר מרוב בני גילו הגרמנים. עם חזרתו הביתה, הוא בנה את המחלקה הבינלאומית של החברה בין 1908 ל-1912, ולאחר מכן קיבל את תפקיד המנכ"ל בחברת סימנס-שוקרטוורקה (Siemens-Schuckertwerke) בברלין ב-1912. בשנת 1919, בעקבות מות אחיו הבכורים, הוא נטל לידיו את ראשות שתי החטיבות העיקריות של הקבוצה.
שיקום לאחר התבוסה
הפירמה שירש ב-1919 הייתה במדינה הרוסה: גרמניה מובסת משוללת נכסים זרים, המתמודדת עם פיצויים, היפר-אינפלציה וקריסת שווקי הייצוא שלה. קרל פרידריך הוביל את ההתאוששות שלאחר המלחמה, ועשה זאת תוך הרחבה גלובלית של שני המגזרים שאביו הפך לסימן ההיכר של החברה — תקשורת וטכנולוגיית אנרגיה. תחת הנהגתו חזרה סימנס לשורה הראשונה של התעשייה העולמית.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הפוליטיקה של תעשיין
כאן הוא נבדל בחדות מהתבנית המקובלת. סימנס היה חבר במפלגה הדמוקרטית הגרמנית (Deutsche Demokratische Partei), המפלגה הליברלית-שמאלית של רפובליקת ויימאר, וכיהן ברייכסטאג בין 1920 ל-1924 — מגנאט תעשייתי שהגיש את עצמו מרצונו לפוליטיקה פרלמנטרית בצד הליברלי, מעשה שמעטים מבני מעמדו עשו. הוא דגל בתנאי עבודה הוגנים במפעליו שלו. בין 1924 ל-1934 הוא עמד בראש המועצה המנהלית של רכבת המדינה הגרמנית, הרייכסבאן (Reichsbahn), אז הארגון הגדול ביותר באירופה והכלי שדרכו הועברו תשלומי הפיצויים. בשנת 1926 הפכה אותו אגודת קייזר וילהלם (Kaiser-Wilhelm-Gesellschaft) לסנאטור, והוא הפך לנוכחות קבועה בבית הרנק (Harnack House), מקום המפגש של המדע והתעשייה הגרמנית.
השיא שלו אינו ליברלי באופן אחיד. בשנת 1919, בעיצומו של הכאוס המהפכני שלאחר התבוסה, הוא סייע במימון "הקרן האנטי-בולשביקית" הימנית קיצונית — תזכורת לכך שליברליזם של ויימאר ופחד מהשמאל לא היו סותרים בהכרח.
אחרי 1933
כאשר הנאצים עלו לשלטון, סימנס התרחק מהמשטר והתפטר ממספר תפקידים, כולל מהמועצה המפקחת של חברת פֶרייניגטֶה שטאלבֶּרקה (Vereinigte Stahlwerke), קונצרן הפלדה. הוא ויתר על ראשות הרייכסבאן ב-1934. זו הייתה החלטה עקרונית, אך היא הייתה גם מוגבלת: הוא לא התפטר מסימנס, וסימנס לא נסוגה מגרמניה.
מה שבא לאחר מכן הוא החלק בסיפור שלא ניתן לעדן. תאגיד סימנס הפך ליצרן החשוב ביותר של הרייך השלישי לרכיבים אלקטרו-טכניים עבור נשק. משנת 1940 העסיקה הפירמה עובדי כפייה זרים ושבויי מלחמה. משנת 1942 — לאחר מותו של קרל פרידריך — היא השתמשה בעובדי כפייה יהודים ובאסירים במחנות ריכוז, עם מחנה ייעודי שהוקם ברבנסברוק. הוא עמד בראש החברה כאשר החלה עבודת הכפייה, ומת לפני השלב הגרוע ביותר שלה. שתי העובדות שייכות לאותו משפט.
מדוע קרל מכונה גאון
הכישרון המדובר הוא ארגוני ולא המצאתי, וההבחנה חשובה במיוחד כאן, מכיוון שאביו היה הממציא. ורנר פון סימנס ייצר את טלגרף המצביע ואת עקרון הדינמו; קרל פרידריך לא הפיק פריצת דרך טכנית דומה. מה שהיה לו זו היכולת להחזיק יחד ולהצמיח מחדש קונצרן ייצור רב-לאומי עצום לאורך שלושים השנים האלימות ביותר בהיסטוריה הגרמנית המודרנית — תבוסה, מהפכה, היפר-אינפלציה, שפל ודיקטטורה — תוך ניהולו, בסטנדרטים של בני דורו, בצורה הגונה. לקחת חברה מקריסה בזמן מלחמה ב-1919 למנהיגות עולמית בסוף שנות ה-20, ובמקביל לעמוד בראש הארגון הגדול באירופה ברייכסבאן, זוהי הפגנה של יכולת מנהלית בהיקף שמעטים הצליחו לעשות בכל תקופה.
טיעון הנגד כבד בצורה יוצאת דופן. ראשית, הוא התחיל בפסגה: השם, ההון והירושה ניתנו לו, לא הושגו בעבודה, והשאלה מה היה בונה מאפס נותרה ללא מענה. שנית, ורציני הרבה יותר, תהיה סלידתו האישית מהנאצים אשר תהיה — והתיעוד על התפטרויותיו אמיתי — הארגון שבילה את חייו בחיזוקו הפך לחיוני למכונת המלחמה הגרמנית והשתמש בעבודת עבדים. מנהיג נשפט בחלקו על פי מה שהמוסד שלו עושה. במבחן הזה פסק הדין המוסרי הוא חמור, ללא קשר למה שמסיקים על האיש עצמו. התיאור הכנה הוא של מנהל מוכשר שהכישרון שלו האריך ימים מעבר ליכולתו לשלוט במה שבנה.
מורשת
קרל פרידריך פון סימנס מת ב-9 בספטמבר 1941 בהיינדורף, ליד פוטסדאם, ארבעה ימים לאחר יום הולדתו ה-69 ובאמצע המלחמה שחברתו ציידה. ירש אותו בראש הפירמה בן דודו הרמן פון סימנס. בנו ארנסט אלברכט פון סימנס יוביל בתורו את החברה במהלך השיקום שלאחר המלחמה, ושמו נשמר בגרמניה כיום בעיקר באמצעות קרן האמנות הנושאת אותו. הפירמה שאביו ייסד היא עדיין אחת מהארגונים התעשייתיים הגדולים עלי אדמות — ועדיין, בהיסטוריות המפורסמות שלה, מתחשבנת עם השנים שבהן הציבו יורשיו של קרל פרידריך את אסירי מחנות הריכוז בקו הייצור.