בית האבות למוזיקאים (Casa di Riposo per Musicisti) במילאנו, מעון שהוזמן על ידי ג'וזפה ורדי (Giuseppe Verdi), עומד כאחד המורשות האדריכליות הבולטות ביותר שהותיר אחריו המלומד האיטלקי קמילו בויטו. מעבר לעיצוביו המבניים, הוא פעל כמגשר ביקורתי במהלך מאה שהוגדרה על ידי שינויים קיצוניים באופן שבו החברה האירופית ניגשה לשימור מונומנטים היסטוריים.
יסודות אקדמיים ותחילת הקריירה
נולד ברומא בשנת 1836, בויטו למד לימודים רשמיים באקדמיה לאמנויות יפות (Accademia di Belle Arti) בוונציה, שם זכה להכרה על לימודיו בשנת 1852. לאחר מכן נרשם לאוניברסיטת פדובה (University of Padua), והוסמך כאדריכל מקצועי בשנת 1855. תחילת הקריירה שלו בוונציה הופרעה על ידי מתחים פוליטיים שכללו את השלטון האוסטרי, מה שהוביל אותו לעבור לטוסקנה. עד שנת 1860, הוא הבטיח לעצמו משרה כפרופסור באקדמיה דה בררה (Brera Academy) במילאנו, מוסד שבו החזיק בתקופת הוראה משפיעה במשך כמעט חמישה עשורים.
אמנת השימור
בויטו זכה להכרה בינלאומית בזכות מאמציו לתקנן את השימור ההיסטורי. במהלך ועידת האדריכלים והמהנדסים האזרחיים בשנת 1883 ברומא, הוא הציע את "האמנה הראשונה לשימור" (Prima Carta del Restauro). מסגרת זו הדגישה קפדנות מדעית, שדרשה הבחנה ברורה של חומרים חדשים ממבנים מקוריים. המתודולוגיה שלו, שכללה שימוש בכתובות תיאוריות ותיעוד צילומי של שלבי השימור, ביקשה לאזן בין הפילוסופיות המנוגדות של משמרים בני זמנו תוך הבטחת האותנטיות של אתרי תרבות.
תיק עבודות אדריכלי
עבודתו המעשית שיקפה שילוב של מסורות אזוריות ודיוק טכני של אמצע המאה. בלומברדיה, הוא עיצב את קפלות בית הקברות בגאלאראטה (Gallarate) ואת מאוזוליאום פונטי (Ponti Mausoleum) בשנת 1865. מומחיותו בתשתית היסטורית יושמה מאוחר יותר בשיקום הכנסייה ומגדל הפעמונים של סנטי מריה א דונאטו (Santi Maria e Donato) במוראנו, כמו גם בבזיליקת אנתוני הקדוש (Basilica of Saint Anthony) בפדובה. הקריירה שלו כללה גם פרויקטים אזרחיים משמעותיים, כולל בית החולים גאלאראטה ומבני בתי ספר שונים במילאנו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →תרומות ספרותיות
בעודו פעיל בחוגים אדריכליים, בויטו ניהל קריירה מקבילה כסופר המזוהה עם תנועת ה"סקפיליאטורה" (Scapigliatura). הוא חיבר מספר קובצי סיפורים קצרים, כולל הכרך "סיפורים הבל" (Storielle vane) משנת 1876 והיצירה "סנסו" (Senso) משנת 1883. הנרטיבים שלו חקרו לעיתים קרובות נושאים פסיכולוגיים אפלים, כולל אובססיה ודקדנס מיני, אשר העניקו השראה לעיבודים קולנועיים על ידי יוצרים כגון לוקינו ויסקונטי (Luchino Visconti) וטינטו בראס (Tinto Brass). אחיו, אריגו בויטו (Arrigo Boito), זכה לבולטות דומה כלבריתן ומלחין.
עובדות מהירות
- נולד: 1836, רומא - נפטר: 1914, מילאנו - אזרחות: ממלכת איטליה - יצירה בולטת: בית האבות למוזיקאים - עיסוק עיקרי: אדריכל וסופר - חברות מקצועית: האקדמיה לאמנויות העיצוב (Accademia delle Arti del Disegno) - מוסדות הוראה: אקדמיית בררה, האוניברסיטה הפוליטכנית של מילאנו - אתר קבורה: בית הקברות המונומנטלי של מילאנו
שאלות נפוצות של קוראים
### מה היו העקרונות העיקריים של תיאוריית השימור של בויטו?
הוא דגל באותנטיות מדעית על ידי הבטחה שתוספות חדשות למבנים היסטוריים יהיו מובחנות ויזואלית מחומרים מקוריים ומתוארכות או מתועדות בבירור.
### האם לבויטו היה קשר לג'וזפה ורדי?
כן, בויטו תכנן את בית האבות למוזיקאים, מתקן שמומן על ידי ורדי, שקבור כיום בתוך קריפטת הקפלה.