ברוס דיקינסון

ברוס דיקינסון הוא זמר הבי מטאל אנגלי והסולן הראשי של להקת איירון מיידן. הוא גם קברניט בטיסות מסחריות, סייף תחרותי, סופר ויזם. הוא ידוע בקריירה רב-תחומית וזכה בפרסים שונים, כולל תואר דוקטור לשם כבוד במוזיקה ומדליית כסף באליפות אירופה בסיף.

ברוס דיקינסון: הסולן שהטיס את המטוס

בשנת 2016, מטוס הבואינג 747-400 של איירון מיידן המריא לסיבוב הופעות עולמי כשסולן הלהקה יושב בכיסא הטייס השמאלי. הוא עבר בעצמו את קורס ההסבה לדגם המטוס. זהו הפרט שמסביר את ברוס דיקינסון טוב יותר מכל דבר אחר: לא העובדה שיש לו מטוס פרטי, אלא העובדה שהוא למד להטיס אותו, ואז הטיס את הלהקה, הצוות וארבעים טון של ציוד במה ברחבי העולם בין הופעה להופעה. בשנת 2009, המגזין Intelligent Life כינה אותו דוגמה חיה לאדם רב-תחומי (פולימאת). הראיות היו כבר מכריעות.

וורקסופ

פול ברוס דיקינסון נולד ב-7 באוגוסט 1958 בוורקסופ, נוטינגהמשייר, להורים צעירים — סוניה, שעבדה בחנות נעליים, וברוס, מכונאי בצבא הבריטי. עד גיל שש גדל אצל סביו; סבו עבד במכרה פחם. הוריו הפכו מאוחר יותר ליזמי נדל"ן. אחותו הצעירה, הלנה סטורמנס, שנולדה ב-1963, הפכה לרוכבת קפיצות ראווה מקצועית.

הוא למד בבית הספר היסודי מנטון בוורקסופ, במנור טופ בשפילד ובשרו וייל ג'וניור לפני שנשלח בגיל שלוש-עשרה לבית הספר אונדל, פנימייה בנורת'המפטוןשייר. שם סבל מהצקות. הוא גם שמע את השיר "Speed King" של דיפ פרפל, שקבע את המשך חייו. ב-1976 סולק מבית הספר בגלל מתיחה שכללה את ארוחת הערב של המנהל. הוא סיים את לימודיו בבית הספר קינג אדוארד השביעי בשפילד ולמד היסטוריה בקולג' קווין מרי בלונדון, וסיים עם תואר 2:2 לאחר עבודה קדחתנית ברגע האחרון.

ברוס ברוס

הוא הופיע עם להקות פאבים במהלך הלימודים בבית הספר ובאוניברסיטה, ואז ב-1979 הצטרף ללהקת ה-NWOBHM סמסון תחת שם הבמה ברוס ברוס, שנלקח מהמערכון של מונטי פייתון. הוא הקליט איתם שני אלבומים, Head On ו-Shock Tactics.

בספטמבר 1981 הוא נבחן לאיירון מיידן בחדר חזרות בהאקני והחליף את פול די'אנו. הופעת הבכורה שלו הייתה באלבום The Number of the Beast ב-1982 — אלבום שבו מגבלות חוזיות מנעו ממנו קרדיט כתיבה שהרוויח, לאחר שתרם לשירים "The Prisoner", "Children of the Damned" ו-"Run to the Hills".

מה שבא לאחר מכן היה אחת התקופות הפוריות ביותר בתולדות הז'אנר: Piece of Mind (1983), Powerslave (1984), Somewhere in Time (1986), Seventh Son of a Seventh Son (1988), No Prayer for the Dying (1990) ו-Fear of the Dark (1992). השיר "Bring Your Daughter... to the Slaughter" העניק ללהקה את הלהיט היחיד שלה שהגיע למקום הראשון בבריטניה — וזכה בפרס פטל הזהב לשיר המקורי הגרוע ביותר ב-1989, הבחנה שדיקינסון מעולם לא נראה כמי שמתרגש ממנה.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

המחיר היה פיזי. על סיבוב ההופעות המפרך World Slavery Tour הוא אמר: "אני מניח שזו הייתה הפעם הראשונה שבאמת חשבתי לעזוב. אני לא מתכוון רק מאיירון מיידן, אני מתכוון לפרוש מהמוזיקה לגמרי". הוא ניגן את ההופעה האחרונה שלו באותה תקופה ב-28 באוגוסט 1993 באולפני פיינווד, שצולמה כ-Raising Hell.

שש שנים בחוץ

העבודה כסולן כבר החלה עם Tattooed Millionaire ב-1990, שהוקלט בשבועיים עם כריס צנגרידס. משוחרר מאיירון מיידן, הוא יצר את Balls to Picasso (1994) עם הגיטריסט רוי זי ולהקת Tribe of Gypsies, ואז את Skunkworks (1996) עם מפיק הגראנג' ג'ק אנדינו — כישלון מסחרי ורגשי שהוא תיאר בבוטות: "הייתי הרוס מהעניין של Skunkworks... נראה שאף אחד לא שם זין".

הוא התאושש על ידי חזרה למטאל בתנאים שלו. Accident of Birth (1997) איחד אותו מחדש עם גיטריסט מיידן לשעבר אדריאן סמית', ו-The Chemical Wedding (1998) — אלבום קונספט על אלכימיה המבוסס על ויליאם בלייק — נחשב בעיני רבים לתקליט הטוב ביותר שעשה תחת שמו. Scream for Me Brazil, הופעה חיה מסאו פאולו, הגיע ב-1999.

הוא וסמית' חזרו לאיירון מיידן באותה שנה, בתיווך המנהל רוד סמולווד; סטיב האריס, שהיה חשדן בתחילה, סיכם זאת כ-"עדיף השטן שאתה מכיר". לאחר מכן הגיעו שישה אלבומי אולפן: Brave New World (2000), Dance of Death (2003), A Matter of Life and Death (2006), The Final Frontier (2010), The Book of Souls (2015) ו-Senjutsu (2021). The Book of Souls כלל את יצירות הסולו הראשונות שלו ללהקה מאז Powerslave, כולל השיר בן 18 הדקות "Empire of the Clouds", שבו ניגן בפסנתר. נכון ל-2024, הלהקה מכרה מעל 100 מיליון אלבומים מאז שהצטרף. אלבום הסולו שלו The Mandrake Project הגיע ב-2024 לאחר הפסקה של 19 שנה והגיע למקום הראשון בגרמניה ובאוסטריה.

קפטן דיקינסון

הוא למד להטיס מטוסים כתחביב בפלורידה בשנות ה-90 ומחזיק ברישיון טייס מסחרי. הוא הטיס מטוסי בואינג 757 כקפטן עבור חברת הצ'רטר הבריטית Astraeus, וכשהיא קרסה בנובמבר 2011, הוא הקים את Cardiff Aviation Ltd ב-1 במאי 2012 בסנט את'ן שבוייל אוף גלמורגן, חברה לתחזוקת מטוסים והכשרת טייסים שהעסיקה 60 עד 70 איש ביוני 2013. ב-2015 החברה חתמה על עסקה עם אייר ג'יבוטי; דיקינסון הטיס את טיסת הבכורה שלהם בבואינג 737 ב-2016.

הטיסה לא הייתה לקישוט. הוא פינה 200 אזרחים בריטים מלבנון במהלך הסכסוך ב-2006, הביא הביתה אנשי חיל האוויר המלכותי מאפגניסטן ב-2008, והציל 180 נופשים תקועים ממצרים לאחר ש-XL Airways UK קרסה בספטמבר 2008. הוא גם הטיס את מטוס ה-757 המותאם אישית של איירון מיידן, Ed Force One, בסיבוב ההופעות Somewhere Back in Time בשנים 2008–2009 — שתועד בסרט Flight 666 — ושוב ב-2011, לפני השדרוג ל-747 ב-2016. ב-2014 הוא קנה העתק של מטוס פוקר Dr.I והצטרף לצוות התצוגה של המלחמה הגדולה. עד 2024 היו לו כ-7,500 שעות טיסה.

סיף

מורה כיוון אותו לסיף בגיל 13 במקום לאגרוף. הוא זכה בתחרות בית ספרית בגיל 15 והיה קפטן הקבוצה; בסוף שנות העשרה שלו הוא דורג עד למקום השביעי בבריטניה לפני שזנח את הספורט לטובת המוזיקה. הוא חזר ב-1983, התחרה בטורנירים אזוריים, ובין Powerslave ל-Somewhere in Time, נסע באירופה לתחרויות. עד קיץ 1986 הוא אימן את עצמו מחדש לסייף ביד שמאל למרות היותו ימני. הוא עבר לבון ב-1987 כדי להתאמן במרכז הלאומי של מערב גרמניה, סיים את עונת 1987–88 במקום ה-18, חזר למקום ה-7 בסיף גברים, וירד למקום ה-35 ב-1989–90 בזמן שהתאמן לצד הנבחרת האולימפית הבריטית. הוא זכה במדליית כסף בקטגוריית הוותיקים באליפות אירופה ב-2022 וייצג את בריטניה ב-Circuit Européen ב-2025, שם סיים במקום ה-13 מתוך 31. הוא הקים מותג ציוד סיף, Duellist.

מדוע ברוס נקרא גאון

המקרה נשען על שני דברים, ואחד מהם אינו אינטלקט. הראשון הוא כלי פיזי באיכות נדירה: טנור רחב, כמעט אופראי, שפותח ללא הכשרה רשמית, המסתמך על ארתור בראון, פיטר האמיל, איאן אנדרסון ואיאן גילן, שיצר למעשה את התבנית לשירת פאוור-מטאל והציב אותו לצמיתות ליד צמרת כל רשימה של זמרי רוק גדולים לצד רוני ג'יימס דיו ורוב הלפורד. זו מיומנות ופיזיולוגיה, לא קוגניציה, ויש לתאר זאת בכנות: זה מורכב משליטה עצומה בנשימה, גובה צליל מדויק בטווח קיצוני, והאינסטינקט התיאטרלי להחזיק את תשומת הלב של אצטדיון לאורך שיר נרטיבי של תשע דקות.

השני הוא יוצא דופן באמת וקרוב יותר למה שאנשים מתכוונים במילה הזו. דיקינסון לא אוסף תחביבים; הוא מגיע לסטנדרט מקצועי בתחומים לא קשורים ועושה זאת שוב ושוב — סייף ברמה לאומית, קברניט בטיסות מסחריות שהקים חברת תחזוקת תעופה, סופר, מגיש רדיו ב-BBC במשך שמונה שנים, תסריטאי, מבשל בירה שהבירה שלו Trooper מכרה 2.5 מיליון פינטים ב-40 מדינות תוך שנה מהשקתה ב-2013. החוט המקשר הוא היכולת ללמוד מערכת טכנית מורכבת מאפס למיומנות במהירות ואז להמשיך הלאה. הוא תיאר את כתיבת הרומן הראשון שלו כפי שהוא מתאר הכל: "כתבתי אותו באותה דרך שבה אני כותב שיר. כתוב את התו הראשון, ואל תדע מה יהיה השני".

טיעון הנגד הוא שרוחב אינו עומק. הוא פרשן מעולה של שירי בסיסט מאשר מלחין מטאל גדול; אלבומי הסולו שלו מכובדים אך לא קנוניים; התואר בהיסטוריה היה 2:2 שנדחס ברגע האחרון. פולימתיות היא צורה של אינטליגנציה, אבל זה הסוג שמייצר הרבה דברים טובים במקום אחד שאין לו תחליף. מה שלא ניתן להתווכח עליו הוא התיאבון — מעט אנשים בכל תחום היו כל כך לא מוכנים להיות רק דבר אחד.

מורשת

דיקינסון הגיש את Bruce Dickinson's Friday Rock Show ב-BBC 6 Music מ-2002 עד 2010 ואת Masters of Rock ב-Radio 2; כש-BBC ביטלו את התוכנית שלו, הוא נפרד על ידי השמעת השיר "Take This Job and Shove It" של ג'וני פייצ'ק. הוא כתב את הרומנים The Adventures of Lord Iffy Boatrace (1990) ו-The Missionary Position (1992), היה שותף לכתיבת הסרט Chemical Wedding (2008), ופרסם את ספר הזיכרונות What Does This Button Do? ב-2017. ב-2015 הוא עבר שבעה שבועות של כימותרפיה והקרנות לגידול בחלק האחורי של הלשון וקיבל אישור שהחלים ב-15 במאי. אוניברסיטת קווין מרי בלונדון העניקה לו תואר דוקטור לשם כבוד ב-2011, הלסינקי העניקה לו אחד נוסף ב-2019, וחיל האוויר המלכותי מינה אותו לקפטן קבוצה של כבוד של טייסת 601 ב-2020. אבל הכבוד שמשמעותו הרבה ביותר מגיע מסרייבו, שהפכה אותו לאזרח כבוד עם פרס ה-6 באפריל ב-2019 על כך שניגן בעיר הנצורה ב-1994. ראש העיר אמר שהגעתו "הייתה אחד מאותם רגעים שגרמו לנו להבין שנשרוד".

ביוגרפיות נוספות

Brooke BurkeBrooke ShieldsBrooks KoepkaBrown IdeyeBruce AckermanBruce BannerBruce E MelnickBruce LeeBruce LeungBruce Mccandless IiBruce MclarenBruce Perens

כל הביוגרפיות A–Z · דף הבית