בן אי. קינג: הקול שמאחורי המנון אמריקאי
איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי הכתיר את השיר כשיר המאה. ספריית הקונגרס שימרה אותו במרשם ההקלטות הלאומי. השיר "Stand by Me" הוקלט על ידי ג'ון לנון, אוטיס רדינג ומאות אחרים, והוא כבש את פסגות המצעדים פעמיים, בהפרש של עשרים ושש שנים, ב-1961 ושוב ב-1987. האיש ששר אותו והיה שותף לכתיבתו, בן אי. קינג (Ben E. King), בילה בקושי שנתיים כסולן להקת הדריפטרס (Drifters) לפני שנאלץ לעזוב, ואז הפך לבן אלמוות עם תחינה אחת למישהו שיעמוד לצידו בחושך.
מכנסייה בצפון קרוליינה להארלם
הוא נולד בשם בנג'מין ארל נלסון (Benjamin Earl Nelson) ב-28 בספטמבר 1938, בהנדרסון שבצפון קרוליינה, ועבר להארלם בגיל תשע. הוא שר במקהלות כנסייה, הקים להקת דו-וופ בשם ה-פור בי'ס (Four B's) בתיכון, והופיע באפולו. בשנת 1958 הצטרף ללהקת הפייב קראונס (Five Crowns), קבוצה שעמדה לקבל לידיה את אחד השמות המוערכים ביותר במוזיקת רית'ם אנד בלוז.
ההפיכה של הדריפטרס
כאשר המנהל ג'ורג' טרדוול פיטר את חברי הדריפטרס המקוריים והציב את הפייב קראונס במקומם, קינג הפך לקול המוביל החדש. בשיר "There Goes My Baby" (1959), אבן דרך שהכניסה עיבודי מיתרים רחבים לתוך ה-R&B, קינג היה שותף לכתיבה ושר את הסולו, והתקליט הפך ללהיט הראשון של הדריפטרס בחברת אטלנטיק. הוא גם שר סולו ב-"Save the Last Dance for Me", הלהיט היחיד של הלהקה שהגיע למקום הראשון בארצות הברית, וב-"This Magic Moment". עם זאת, הוא הקליט איתם 13 שירים בלבד. סכסוכים חוזיים סיימו את השותפות תוך שנה, ולמשך תקופה מסוימת חברים אחרים הניעו את שפתיהם לצלילי השירה של קינג בטלוויזיה בזמן שהוא היה מוגבל לאולפן.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →יציאה לדרך עצמאית
בשנת 1960 הוא אימץ את השם בן אי. קינג ויצא לקריירת סולו. השיר "Spanish Harlem" (1961), שנכתב בשיתוף ג'רי ליבר ופיל ספקטור, הגיע לעשירייה הראשונה במצעד הפופ. לאחר מכן הגיע "Stand by Me", שנכתב עם ליבר ומייק סטולר ובנוי על ליין בס שמעולם לא הפסיק להדהד. קינג שאב השראה מברוק בנטון, רוי המילטון וסם קוק עבור השירה, והתוצאה הייתה ביצוע של חום כואב ולא מאולץ. הוא המשיך להצליח עם: "I (Who Have Nothing)" (1963), "Don't Play That Song (You Lied)", ובאופן בלתי צפוי, קאמבק בעידן הדיסקו עם "Supernatural Thing" (1975), שהגיע למקום ה-5 במצעד הפופ ולמקום הראשון ב-R&B. הוא היה האמן הראשון שהגיע לעשירייה הראשונה ב-Hot 100 בשנות ה-50, ה-60, ה-70 וה-80.
קטלוג כותב שירים
יצירותיו של קינג הפכו לסטנדרטים בידי אמנים אחרים, מגרסתה של אריתה פרנקלין ל-"Spanish Harlem" ועד גרסאות ל-"I (Who Have Nothing)" של טום ג'ונס ושירלי באסי. לאורך קריירת הפופ וה-R&B שלו הוא רשם 12 סינגלים בעשירייה הראשונה ו-28 כניסות ל-40 הגדולים ככותב וכמבצע. בשנותיו המאוחרות הוא ניהל את קרן "Stand By Me", שמימנה חינוך לצעירים, המשך הולם לשיר העוסק בעמידה לצד הזולת.
מדוע בן נחשב לגאון
הכישרון של קינג היה קולי, לא אינטלקטואלי, והתואר הכנה יותר הוא אומן מיומן ולא גאון במובן הקונספטואלי. האיכות הספציפית היא הטון: בריטון-טנור חלק, עדין וישיר רגשית המסוגל להעביר פגיעות ללא מלודרמה, הצליל שגורם ל-"Stand by Me" להרגיש כמו וידוי אישי ולא כמו הופעה. אהמט ארטגון מאטלנטיק, ששמע את כולם, כינה את קינג "אחד הזמרים הגדולים בהיסטוריה של הרוק אנד רול והרית'ם אנד בלוז". גארי יו.אס. בונדס כינה אותו אחד "מהנשמות המוכשרות ביותר" שהכיר. הערכת עמיתים זו היא עדות ממשית, וקרדיט הכתיבה שלו ב-"There Goes My Baby", "Spanish Harlem" ו-"Stand by Me" מראים שהוא היה יותר ממבצע. יש להציג את טיעון הנגד בבירור: השירים שהפכו אותו למוכר היו שיתופי פעולה עם כותבי השירים הגדולים של התקופה, ליבר, סטולר וספקטור, וקינג עבד בתוך מערכת אולפנית שעיצבה את הקלטותיו במידה רבה. הגאונות שלו, אם ניתן לכנותה כך, חיה בתוך גוון הקול ובאינסטינקט שהפך את "Stand by Me" לאוניברסלי, ולא בחדשנות צורנית. אבל שיר יחיד שהופך להמנון עולמי של סולידריות, המושר בצעדות לזכויות האזרח ומסביב למדורות במשך שישה עשורים, הוא הישג נדיר ומתמשך, וקולו של קינג הוא הסיבה לכך שהוא שורד.
מורשת
קינג הלך לעולמו ב-30 באפריל 2015, בגיל 76. הוא הוכנס להיכל התהילה של הרוק אנד רול עם להקת הדריפטרס בשנת 1988 ולהיכל התהילה של כותבי השירים בשנת 2012, שם קיבל השיר "Stand by Me" את פרס השיר הנעלה. הוא בנה קריירה מתמשכת על סמך מעט יחסית הקלטות, הוכחה לכך שביצוע מושלם אחד יכול להאפיל על חיים שלמים של הופעות.