בן פרינחה

יצירת מנוע סיבובי מולקולרי חד-כיווני המונע על ידי אור הגדירה את תרומתו של בן פרינחה (Ben Feringa) לכימיה האורגנית. על ידי הדגמת האופן שבו כיראליות מנהלת תנועה מולקולרית בקנה מידה ננומטרי, מחקרו ביסס מנגנוני יסוד עבור ננו-מכונות ומערכות סינתטיות עתידיות. עבודה זו, לצד מומחיותו בקטליזה הומוגנית, עיצבה מחדש את ההבנה כיצד מבנים כימיים יכולים לבצע משימות מכניות מורכבות.

יסודות אקדמיים וקריירה מוקדמת

פרינחה, שנולד בשנת 1951 בבארגר-קומפאסקום (Barger-Compascuum), רכש את השכלתו המדעית באוניברסיטת חרונינגן (University of Groningen). הוא קיבל תואר שני במדעים בשנת 1974 והשלים את הדוקטורט שלו בכימיה בשנת 1978. עבודת הדוקטורט שלו, שהתמקדה בחמצון אסימטרי של פנולים, הניחה את היסודות לקריירה שהתמקדה בסטריאוכימיה. לאחר ניסיון מקצועי בחברת של (Shell) בהולנד ובבריטניה, הוא חזר לאוניברסיטת חרונינגן בשנת 1984 כמרצה. הוא נכנס לתפקיד פרופסור מן המניין בשנת 1988, שם התמחה בסינתזה סטריאוסלקטיבית ובקטליזה.

התקדמות בננוטכנולוגיה מולקולרית

מחקרו של פרינחה בשנות ה-90 הציג את המנוע המולקולרי הראשון המונע על ידי אור המסוגל לסיבוב חד-כיווני. פריצת דרך זו התבססה על תכנון של אלקנים כיראליים צפופים, המחקים מערכות ביולוגיות כמו הסיבוב של רטינל ברודופסין. מחקרים עוקבים הובילו לפיתוח מכונית מולקולרית המונעת על ידי דחפים חשמליים. קבוצתו שילבה בהצלחה מנועים אלו במערכות כימיות, מה שמאפשר שליטה מדויקת בזרזים ופיתוח חומרים מגיבים, כולל גבישים נוזליים ו-DNA שניתן להפעיל באמצעות אור.

קטליזה וסטריאוכימיה

מעבר לננוטכנולוגיה, פרינחה תרם תרומה משמעותית למתודולוגיה סינתטית באמצעות שימוש בפורפוראמידיטים כליגנדים בקטליזה אסימטרית. פיתוח ליגנדים אלו שיפר את הסלקטיביות האננטיומרית ביצירת קשרי פחמן-פחמן המזורזת על ידי נחושת. מומחיות זו התרחבה לחקר קרינה אלקטרומגנטית כיראלית, שינוי פני שטח והתנהגות פורפירינים. עם מעל 650 מאמרים שעברו ביקורת עמיתים ויותר מ-30 פטנטים, מחקרו מספק מתודולוגיה לכימיה אורגנית סינתטית שאומצה באופן נרחב במסגרות תעשייתיות ואקדמיות.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

הכרה מדעית ותפקידים מוסדיים

בשנת 2016, פרינחה קיבל את פרס נובל לכימיה על עבודתו בתכנון וסינתזה של מכונות מולקולריות. התחייבויותיו המוסדיות נרחבות; הוא משמש כפרופסור באקדמיה המלכותית ההולנדית לאמנויות ולמדעים וחבר בגופים בינלאומיים רבים, כולל האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, האקדמיה הלאומית למדעים והאקדמיה הגרמנית למדעים לאופולדינה. הוא זכה גם בפרס שפינוזה, בפרס טטרהדרון ובמדליית אוגוסט וילהלם פון הופמן.

עובדות מהירות

- לידה: 1951, בארגר-קומפאסקום - פרס נובל לכימיה: 2016 - בית אקדמי: אוניברסיטת חרונינגן - תחומים עיקריים: כימיה אורגנית, ננוטכנולוגיה מולקולרית - השכלה: אוניברסיטת חרונינגן (1969-1978) - פרס שפינוזה: 2004 - פרס טטרהדרון: 2016 - אזרחות: ממלכת הולנד

שאלות נפוצות של קוראים

### מהי החשיבות של המנוע המולקולרי של פרינחה?

הוא סיפק את הדוגמה הראשונה למולקולה סינתטית המסוגלת לסיבוב חד-כיווני המונע על ידי אור, ומשמש כמרכיב קריטי לבניית ננו-רובוטים ומכונות מולקולריות.

### היכן בן פרינחה עורך בעיקר את מחקריו?

הוא בילה את רוב הקריירה המקצועית שלו באוניברסיטת חרונינגן שבהולנד.