מחסן הטבק של רציף סטנלי (Stanley Dock Tobacco Warehouse), שהושלם בשנת 1901 תחת הנחייתו של אנתוני ג'ורג' ליסטר (Anthony George Lyster), נותר מחסן הלבנים הגדול בעולם. המבנה משתרע על פני 36 אקרים, ובעת השלמתו נטען כי הוא המבנה הגדול ביותר מבחינת שטח פנים. הוא ממוקם בחזית הדרומית של רציף סטנלי ומהווה נקודת ציון בולטת בתוך אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
פיתוח מוקדם והשכלה
אנתוני ג'ורג' ליסטר נולד ב-6 באפריל 1852 בהוליהד (Holyhead), ויילס, והלך בעקבותיו המקצועיים של אביו, ג'ורג' פוסברי ליסטר (George Fosbery Lyster). הוא למד בבית הספר הארו (Harrow School) בין השנים 1867 ל-1871, ולאחר מכן בילה שנה בבון שבגרמניה. הכשרתו ההנדסית הפורמלית החלה בהדרכת אביו במועצת הרציפים והנמלים של מרזי (Mersey Docks and Harbour Board). תקופת התמחות זו הסתיימה בניסיון מעשי בחברה של סר ו"ג ארמסטרונג ושות' (Sir W G Armstrong and Company) בניוקאסל.
הנהגה הנדסית במרזי
ליסטר חזר לליברפול בשנת 1877 כדי לפקח על בניית הרחבת רציפים צפונית ודרומית, פרויקט שהוערך ב-4 מיליון ליש"ט וכלל שישה מיילים של רציפים. הוא קיבל על עצמו את תפקיד מהנדס ראשי בפועל של מועצת הרציפים והנמלים של מרזי בשנת 1890, וניהל עבודות בסך כולל של 3.5 מיליון ליש"ט במהלך שמונה שנים. בשנת 1898 אושר מינויו למהנדס ראשי, תפקיד בו כיהן במשך 15 שנים, במהלכן פיקח על תאי השיט של ברונסוויק (Brunswick Entrance Locks) בשנת 1905, רציף ויטוריה (Vittoria Dock) בשנת 1909, ורציף היבש (Graving Dock) ברציף גלדסטון (Gladstone Dock) בשנת 1913.
ייעוץ בינלאומי ומינויים מקצועיים
מעבר לאחריותו במרזי, זכה ליסטר להכרה כמומחה בשיטות חפירה של תעלות נמלים. הוא סיפק ייעוץ מקצועי לפרויקטי תשתית בבומביי, שנגחאי, ניו יורק ופורט אליזבת. מומחיותו הובילה למינויו לוועדה הטכנית הבינלאומית לתעלת סואץ בשנת 1908. בשנת 1913 הצטרף לחברה של סר ג'ון וולף בארי ושותפים (Sir John Wolfe Barry and Partners), תוך שהוא שומר על מעמדו כמהנדס מייעץ למועצת הרציפים והנמלים של מרזי, ובכך המשיך כהונה משפחתית שכללה הוצאות בסך כולל של 13 מיליון ליש"ט.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →תרומות אקדמיות ומוסדיות
ליסטר היה חבר ותיק במוסד המהנדסים האזרחיים (Institution of Civil Engineers), אליו הצטרף בשנת 1882 ושירת במועצתו החל משנת 1904. הוא הגיע לתפקיד הנשיא במושב 1913–1914. בשנת 1911 הכירה אוניברסיטת ליברפול בתרומותיו והעניקה לו תואר כבוד של מוסמך להנדסה; הוא אף כיהן שם כפרופסור חבר להנדסת רציפים ונמלים. בנוסף, שימש כסגן נשיא אגודת המהנדסים של ליברפול.
עובדות מהירות
- לידה: 6 באפריל 1852, הוליהד - פטירה: 17 במרץ 1920, ריג'נטס פארק - השכלה: בית הספר הארו - מעסיק עיקרי: מועצת הרציפים והנמלים של מרזי - עבודה בולטת: מחסן הטבק של רציף סטנלי - חברות מקצועית: מוסד המהנדסים האזרחיים - מקום קבורה: ברדנהאם (Bradenham), בקינגהאמשייר
שאלות נפוצות
### מה הייתה תרומתו העיקרית של ליסטר לתשתיות ימיות?
הוא שימש כמהנדס ראשי של מועצת הרציפים והנמלים של מרזי, ניהל הרחבות רציפים משמעותיות והתמחה בחפירת תעלות נמלים.
### האם לליסטר הייתה משפחה?
הוא נישא לפרנסס לורה ארבלה (Frances Laura Arabella) בשנת 1892; לזוג היו שני ילדים, שאף אחד מהם לא שרד את תקופת הינקות.