אנתוני הופ

הספר "האסיר מזנדה" (The Prisoner of Zenda) יצא לאור בשנת 1894 לאחר שמחברו הגה את העלילה בעת הליכה ברחבי לונדון, ובכך ביסס במהירות סוגה של תככים פוליטיים המתרחשים בממלכות אירופאיות דמיוניות. אנתוני הופ (Anthony Hope), שנולד בשנת 1863, עבר מקריירה משפטית מבטיחה לכתיבה במשרה מלאה בעקבות הצלחתו המהירה של יצירת המופת שלו בסוגת הרומנסה הרוּריטנית ושל ספר ההמשך שלה.

הכשרה משפטית וכתיבה מוקדמת

הוא התחנך בבית הספר סנט ג'ון (St John's School) שבלת'רהד, ובקולג' בייליול (Balliol College) שבאוקספורד, שם השיג הצטיינות יתרה בלימודים קלאסיים (Classical Moderations) וספרות עתיקה (Literae Humaniores). הוא הוכשר כעורך דין (barrister), והוסמך לעסוק במקצוע על ידי המידל טמפל (Middle Temple) בשנת 1887. במהלך התמחותו אצל ה' ה' אסקית' (H. H. Asquith), החל לכתוב, אם כי ספרו הראשון, "איש של מעלה" (A Man of Mark, 1890), דרש הוצאה עצמית. הוא כתב את "האב סטאפורד" (Father Stafford) ב-1891 ואת "אלמנתו של מר ויט" (Mr Witt's Widow) ב-1892, תוך שהוא מתמודד ללא הצלחה בבחירות של 1892 בווייקומב כמועמד המפלגה הליברלית.

פריצה ספרותית

בשנת 1894 פרסם את "דיאלוגים של דולי" (The Dolly Dialogues), סדרת מערכונים שהופיעה במקור בעיתון "וסטמינסטר גאזט" (The Westminster Gazette) ואוירה על ידי ארתור רקהאם (Arthur Rackham). יצירתו המכוננת, "האסיר מזנדה", הופיעה מאוחר יותר באותה שנה. גיבור הספר, רודולף ראסנדיל (Rudolf Rassendyll), הפך לאבן דרך ספרותית בסוגת סיפורי ההרפתקאות. הצלחת הרומן שכנעה אותו לנטוש את עריכת הדין. מאוחר יותר כתב ספר המשך, "רופרט מהנצאו" (Rupert of Hentzau, 1898), והמשיך בכתיבת כותרים מגוונים, בהם "האל במכונית" (The God in the Car) ו"קורותיו של הרוזן אנטוניו" (The Chronicles of Count Antonio).

קריירה מאוחרת ושירות

תפוקתו נותרה משמעותית לאורך תחילת המאה העשרים, עם פרסומים כגון "ראי המלך" (The King's Mirror, 1899), "קיזאנטי" (Quisanté, 1900) ו"הסגת הגבול של פגי" (The Intrusions of Peggy, 1902). החל משנת 1900 כיהן כיושב ראש הוועדה של אגודת הסופרים. במהלך מלחמת העולם הראשונה כתב ספרות פוליטית לא-בדיונית עבור משרד המידע. תרומותיו בזמן המלחמה זכו להכרה בתואר אבירות (Knight Bachelor) בשנת 1918. לבסוף פרסם את האוטוביוגרפיה שלו, "זיכרונות ורשימות" (Memories and Notes), בשנת 1927.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

מוות ומורשת

הוא נפטר מסרטן הגרון בשנת 1933 בגיל 70, בביתו הכפרי, הית' פארם (Heath Farm), השוכן בוולטון-און-דה-היל, סארי. הוא נקבר בכנסיית סנט מרי וסנט ניקולס (Church of St. Mary & St. Nicholas) שבלת'רהד. לוח כחול מציין את מקום מגוריו לשעבר בלונדון, בכיכר בדפורד. במהלך חייו הפיק 32 כרכי ספרות, אם כי הביקורת בת זמנו נותרה חלוקה לגבי האיכות המקצועית המתמשכת של כתיבתו.

עובדות מהירות

- נולד: 1863, לונדון - נפטר: 1933, וולטון-און-דה-היל - השכלה: קולג' בייליול, אוקספורד - הכשרה משפטית: עורך דין (barrister), המידל טמפל - תואר: אביר (Knight Bachelor), 1918 - יצירות מרכזיות: "האסיר מזנדה", "רופרט מהנצאו" - בת זוג: אליזבת סומרוויל - מקום קבורה: כנסיית סנט מרי וסנט ניקולס, לת'רהד

שאלות שקוראים שואלים

### מהי רומנסה רוּריטנית?

זוהי סוגה ספרותית המוגדרת על ידי רומני הרפתקאות המתרחשים במדינות אירופאיות בדיוניות ולעיתים קרובות לא יציבות, שנקראה על שם הממלכה הבדיונית רוּריטניה (Ruritania) המופיעה בספריו.

### מדוע עזב את הקריירה המשפטית?

ההצלחה המסחרית והביקורתית המיידית של הרומן שלו משנת 1894, "האסיר מזנדה", סיפקה תמריץ מספיק כדי לעזוב את עריכת הדין ולעסוק בכתיבה במשרה מלאה.