אן ל'וילייה
אן ז'נבייב ל'וילייה (Anne Geneviève L'Huillier; נולדה ב-16 באוגוסט 1958) היא פיזיקאית צרפתייה. היא מכהנת כפרופסור לפיזיקה אטומית באוניברסיטת לונד בשוודיה.
היא עומדת בראש קבוצת מחקר בפיזיקה של אטו-שניות, העוסקת בתנועת אלקטרונים בזמן אמת, המשמשת להבנת תגובות כימיות ברמה האטומית. מחקריה הניסיוניים והתיאורטיים נחשבים למי שהניחו את היסודות לתחום האטו-כימיה. בשנת 2003, היא וקבוצתה שברו את שיא העולם להבזק הלייזר הקצר ביותר, שעמד על 170 אטו-שניות.
ל'וילייה הפכה לחברה באקדמיה המלכותית השוודית למדעים בשנת 2004. היא זכתה בפרסים רבים בפיזיקה, בהם פרס וולף בפיזיקה ב-2022 ופרס נובל לפיזיקה ב-2023.
חיים
### השכלה
אן ל'וילייה נולדה בפריז ב-1958. היא השלימה תואר שני כפול בפיזיקה תיאורטית ובמתמטיקה, אך עברה לפיזיקה ניסיונית עבור עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת פייר ומארי קירי. עבודת הדוקטורט שלה עסקה ביינון רב-פוטוני בשדות לייזר בעוצמה גבוהה. היא ביצעה את מחקרה ב-Commissariat à l'énergie atomique et aux énergies alternatives (CEA), סמוך לפריז.
### קריירה
כסטודנטית פוסט-דוקטורט, עבדה ל'וילייה במכון הטכנולוגי צ'אלמרס בגטבורג, שוודיה, ובאוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס אנג'לס, ארצות הברית. בשנת 1986 קיבלה ל'וילייה משרה קבועה כחוקרת ב-CEA, באתר סאקלה (Saclay).
בשנת 1992 השתתפה בניסוי בלונד, שבו הותקנה אחת ממערכות הלייזר הראשונות בעולם מסוג טיטניום-ספיר למצב מוצק עבור הבזקי פמטו-שניות באירופה. בשנת 1994 עברה לשוודיה, שם מונתה למרצה באוניברסיטת לונד ב-1995 ולפרופסור ב-1997. היא מכהנת גם כחברה בוועד המנהל של המכון לאופטיקה (Institut d’optique) בצרפת.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מחקר
מחקרה של ל'וילייה כולל היבטים ניסיוניים ותיאורטיים של יצירת הרמוניות גבוהות בגזים, אשר תואמים להבזקי אור קצרים במיוחד בטווח הספקטרום האולטרה-סגול, הנמשכים עשרות או מאות אטו-שניות. בשנת 1987, ל'וילייה הבחינה לראשונה שגזים כמו ארגון מגיבים ללייזר על ידי עירור ופליטת קרינה נוספת, או הרמוניות גבוהות, במכפלות שונות של תדירות הלייזר.
בשנת 1991, ל'וילייה בשיתוף עם קנת שפר וקנת קולנדר הציגו סימולציות נומריות של משוואת שרדינגר התלויה בזמן כדי להבין את יצירת ההרמוניות מסדר גבוה. הם חזו לראשונה את צורת הספקטרום של הרמוניות גבוהות ואת תנאי התאמת הפאזה. בשנת 1994, מאצ'יי לבנשטיין, ל'וילייה ופול קורקום הציגו תורה קוונטית מלאה ליצירת הרמוניות גבוהות.
ל'וילייה משתמשת במקורות אטו-שניות כדי לחקור דינמיקה אולטרה-מהירה של אלקטרונים במערכות אטומיות ומולקולריות. בשנת 2003 קבוצתה שברה את שיא העולם להבזק הלייזר הקצר ביותר, שנמשך 170 אטו-שניות. מקורות אטו-שניות אלו נחשבים למצלמות המהירות בעולם, המשתמשות בהבזקי אור קצרים במיוחד כדי למדוד אלקטרונים בזמן שהם נעים או משנים את האנרגיה שלהם. שיטותיה של ל'וילייה לחקר ותמרון אלקטרונים באמצעות אור סללו את הדרך לתחום האטו-כימיה, שכן הן מאפשרות לחקור תהליכים אלקטרוניים במהלך תגובות כימיות.
בשנת 2010, ניסוי בהובלת פרנץ קראוס במכון מקס פלנק לאופטיקה קוונטית הצביע על פער בין התאוריה לתוצאות הניסיוניות בנוגע לעיכובים בפוטו-אמיסיה באטומי ניאון. הקבוצה של ל'וילייה בלונד פתרה בעיה זו בשנת 2017 על ידי חשיפה ניסיונית של תרומת אלקטרוני ה-shake-up. על ידי תיקון אפקט זה, מצאה הקבוצה של ל'וילייה התאמה מצוינת לתאוריה.
פרסים ותארים
ל'וילייה הייתה חברה בוועדת נובל לפיזיקה בין השנים 2007–2015, והיא חברה באקדמיה השוודית למדעים מאז 2004. בשנת 2003 קיבלה את פרס יוליוס ספרינגר. בשנת 2011 קיבלה את פרס אונסק"ו-לוריאל. בשנת 2013 הוענקו לה פרס המחקר על שם קארל צייס, מדליית בלז פסקל ותואר כבוד מאוניברסיטת פייר ומארי קירי (UPMC) בפריז. בשנת 2018 נבחרה לעמיתה זרה של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. שנה לאחר מכן, ב-2019, היא הוכרה בפרס להיבטים בסיסיים של אלקטרוניקה קוונטית ואופטיקה, מטעם החברה הפיזיקלית האירופית. אן ל'וילייה היא עמיתה בחברה הפיזיקלית האמריקאית ובארגון Optica.
בשנת 2021 הוענק לל'וילייה פרס מקס בורן מטעם החברה האופטית של אמריקה על "עבודה פורצת דרך במדע לייזר אולטרה-מהיר ובפיזיקה של אטו-שניות, מימוש והבנה של יצירת הרמוניות גבוהות ויישומן להדמיה של תנועת אלקטרונים באטומים ומולקולות". בשנת 2022 קיבלה את פרס וולף בפיזיקה על "תרומות חלוציות למדע הלייזר האולטרה-מהיר ולפיזיקה של אטו-שניות" יחד עם פרנץ קראוס ופול קורקום. באותה שנה זכו השלושה בפרס קרן BBVA לחזיתות הידע במדעים בסיסיים. כמו כן, קיבלה באותה שנה את אות לגיון הכבוד הצרפתי.
בספטמבר 2023 קיבלה את פרס ברתולד לייבינגר (Berthold Leibinger Zukunftspreis) על "יצירת הרמוניות גבוהות ופיזיקה של אטו-שניות". באוקטובר 2023 הוענק לה פרס נובל לפיזיקה, יחד עם קראוס ופייר אגוסטיני "עבור שיטות ניסיוניות ליצירת הבזקי אור של אטו-שניות לחקר דינמיקת אלקטרונים בחומר".
בנובמבר 2023 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פריז-סאקלה. במהלך הטקס, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2022, אלן אספֵּה, היה אורח הכבוד.
במרץ 2024 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בורדו, ובמאי מאוניברסיטת פורטו.
### אותות כבוד
- שוודיה: מסדר הכוכב הקוטבי, דרגת מפקד צלב גדול (21 במרץ 2024)
- צרפת: לגיון הכבוד, דרגת אביר (29 בדצמבר 2022)
חיים אישיים
ל'וילייה נשואה לקלאס-גורן ואלסטרום (Claes-Göran Wahlström), שהוא גם פרופסור באוניברסיטת לונד. לזוג שני ילדים.