זיהוי קצות עצבים מיוחדים לתפיסת טמפרטורה קידם משמעותית את המחקר הפיזיולוגי של המאה ה-19. אלפרד גולדשיידר (Alfred Goldscheider), רופא ונוירולוג גרמני, ביסס חלק ניכר מהבנה יסודית זו באמצעות חקירה שיטתית של תפקודים סומטוסנסוריים. הקריירה שלו גישרה על הפער בין שירות צבאי לרפואה אקדמית ברמה גבוהה, והותירה מורשת הבאה לידי ביטוי הן בטכניקות קליניות והן בספרות הרפואית.
בסיס אקדמי ושירות מוקדם
נולד בשנת 1858 בלובסקו (Lubsko), אלפרד גולדשיידר למד רפואה במכון הרפואי-כירורגי פרידריך-וילהלם בברלין, שם השלים את עבודת הדוקטורט שלו בשנת 1881. לאחר הכשרתו הרשמית, הקדיש שבע שנים לעבודה כרופא צבאי. במהלך תקופה זו, שימש גם כעוזרו של הפיזיולוג אמיל דו בואה-ריימונד (Emil du Bois-Reymond), ניסיון שככל הנראה השפיע על התמקדותו המאוחרת בפיזיולוגיה של החושים ובמחקר מעבדתי.
מחקר נוירולוגי ומערכות תחושתיות
גולדשיידר זכה להכרה בזכות מחקרו על המערכת הסומטוסנסורית. מחקרו בודד קולטני חום וקור ספציפיים האחראים לזיהוי חום וקור על העור. במקביל, בחן את רגישות המגע, ושילב בממצאיו הערכות של תחושות כאב ודגדוג. המתודולוגיה שלו הובילה לפיתוח הבדיקה של גולדשיידר והקשה של גולדשיידר. במהלך תחילת שנות ה-80 של המאה ה-19, הוא פעל באופן עצמאי מהרופא השוודי מגנוס בליקס (Magnus Blix), שערך מחקרים דומים באוניברסיטת אופסלה. מעבר למחקריו התחושתיים, הוא שיתף פעולה עם אדוארד פלאטאו (Edward Flatau) בסוף שנות ה-90 של המאה ה-19 כדי לנתח את מבנה תאי העצב ותגובותיהם לגירויים שונים.
מנהיגות קלינית ומינויים
המסלול המקצועי שלו הוביל למינויים משמעותיים במוסדות הרפואיים בברלין. החל משנת 1894, שימש כרופא מנהל בבית החולים מואביט (Krankenhaus Moabit), ולאחר מכן בתפקיד בבית החולים וירכוב (Virchow-Krankenhaus) החל משנת 1906. בשנת 1910 ירש את הרמן סנטור (Hermann Senator) במרפאה החיצונית. לאורך הקריירה שלו, שמר גולדשיידר על קשר ארוך שנים עם אוניברסיטת הומבולדט בברלין (Humboldt-Universität zu Berlin), שם שימש כפרופסור. עבודתו התרחבה לסיווג מצבים רפואיים, בעיקר בתיאור הפרעת העור אפידרמוליזיס בולוזה, המכונה לעיתים מחלת גולדשיידר.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →תרומות שפורסמו
גולדשיידר הפיק גוף משמעותי של ספרות אקדמית במהלך כהונתו. עבודתו המוקדמת, Die lehre von den specifischen energieen der sinnesnerven, הופיעה בשנת 1881. פרסומים לאחר מכן כללו את Diagnostik der nervenkrankheiten בשנת 1893 ואת Physiologie der Hautsinnesnerven בשנת 1898. הוא גם כתב מדריכים מעשיים, כגון המדריך שלו משנת 1899 לטיפול בתרגילי אטקסיה, ומחקר מאוחר יותר על כאב, שכותרתו Das Schmerzproblem, שפורסם בשנת 1920.
עובדות מהירות
- נולד: 1858, לובסקו - נפטר: 1935, ברלין - אזרחות: גרמניה - תחומים עיקריים: רפואה פנימית, נוירולוגיה, רפואה צבאית - אתר קבורה: בית הקברות לזכר הקיסר וילהלם - עמית למחקר: אדוארד פלאטאו
שאלות שקוראים שואלים
### איזה מצב רפואי ספציפי קשור לשמו?
אלפרד גולדשיידר נחשב למי שתיאר את הפרעת העור אפידרמוליזיס בולוזה, מצב המכונה לעיתים מחלת גולדשיידר.
### היכן החזיק גולדשיידר בתפקידיו הקליניים?
הוא היה הרופא המנהל בבית החולים מואביט החל משנת 1894 ומאוחר יותר בבית החולים וירכוב החל משנת 1906.