אלפרד אדוארד טיילור

אלפרד אדוארד טיילור (Alfred Edward Taylor) היה פילוסוף בריטי שתפוקתו האינטלקטואלית השתרעה על פני מטאפיזיקה, פילוסופיה של המוסר ופרשנות טקסטים קלאסיים. לאורך הקריירה שלו, הוא שימש כמגן עקבי של האידיאליזם בתקופה שהוגדרה יותר ויותר על ידי רגשות אנטי-מטאפיזיים ואי-יציבות פוליטית, ושמר על השפעתו באמצעות תפקידים אקדמיים במוסדות מרכזיים אחדים בממלכה המאוחדת ובקנדה.

תשתית אקדמית וקריירה מוקדמת

טיילור, שנולד באונדל (Oundle) בשנת 1869, רכש את השכלתו בניו קולג', אוקספורד (New College, Oxford), שם השיג ציון "First" בליטרה הומניורס (Literae Humaniores) בשנת 1891. חייו האקדמיים המוקדמים כללו מלגות מחקר במרטון קולג', אוקספורד (Merton College, Oxford), ולאחריהן מעבר להוראה. הוא עבד כמרצה באוונס קולג', מנצ'סטר (Owens College, Manchester), לפני שעבר לחו"ל כדי לכהן כפרופסור ללוגיקה ומטאפיזיקה באוניברסיטת מקגיל (McGill University) במונטריאול משנת 1903 ועד 1908.

מטאפיזיקה ואידיאליזם פילוסופי

בשנת 1903 פרסם טיילור את ספרו החשוב הראשון, "יסודות המטאפיזיקה" (Elements of Metaphysics). היצירה תפקדה כמסה שיטתית העוסקת באונטולוגיה, קוסמולוגיה ופסיכולוגיה רציונלית. בעוד שבתחילה עוצבו השקפותיו על ידי הנאו-הגליאניזם ואסכולת האידיאליזם הבריטי, הן התפתחו עם הזמן. עד לפרסום הרצאות גיפורד שלו, "אמונתו של מוסרן" (The Faith of a Moralist), הוא עבר לעבר מסגרת אידיאליסטית בשלה ומקיפה יותר.

מלגות על העת העתיקה הקלאסית

טיילור נותר מוכר בזכות תרומותיו לחקר אפלטון (Plato). יצירתו "Varia Socratica", שפורסמה בשנת 1911, טענה כי ההצהרות המיוחסות לסוקרטס (Socrates) בדיאלוגים האפלטוניים מייצגות במדויק את רעיונותיו של האינדיבידואל ההיסטורי. לאחר מכן הגיע ספרו החשוב ביותר, "אפלטון: האיש ועבודתו" (Plato: The Man and His Work), והפירוש שלו לדיאלוג "טימאיוס" (A Commentary on Plato's Timaeus). מעבר לאפלטון, הוא חקר את הגותו של אריסטו (Aristotle) ואת הסכולסטיקה של ימי הביניים.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

שנים מאוחרות ומורשת

בעקבות כהונתו במקגיל, לימד טיילור באוניברסיטת סנט אנדרוז (University of St Andrews) מ-1908 עד 1924, ובהמשך כיהן כפרופסור לפילוסופיה של המוסר באוניברסיטת אדינבורו (University of Edinburgh) מ-1924 ועד 1941. הוא המשיך בתפקידיו האקדמיים במהלך שנות המלחמה עד 1944. כחבר נבחר באקדמיה הבריטית (British Academy), הוא היה גם חבר באקדמיה הפרוסית המלכותית למדעים ובאקדמיה הלאומית דיי לינצ'יי (Accademia Nazionale dei Lincei).

עובדות מהירות

- לידה: 1869, אונדל - פטירה: 1945, אדינבורו - אזרחות: הממלכה המאוחדת - מוסד לימודים: ניו קולג', אוקספורד - תפקיד בולט: נשיא האגודה האריסטוטלית (1928–1929) - הכרה מקצועית: עמית האקדמיה הבריטית

שאלות נפוצות של קוראים

### מה הייתה החשיבות של עבודתו של טיילור על הובס?

במאמר משנת 1938, הציע טיילור כי התאוריה האתית של תומאס הובס (Thomas Hobbes) הייתה בלתי תלויה לוגית מהפסיכולוגיה האגואיסטית שלו ותפקדה כדאונטולוגיה קפדנית.

### האם טיילור תרם לתחומים מחוץ לפילוסופיה האקדמית?

הוא תרם מאמרים משמעותיים ל"אנציקלופדיה לדת ואתיקה" (Encyclopedia of Religion and Ethics) של ג'יימס הייסטינגס (James Hastings) ופרסם עבודות בנוגע לקשר שבין התקווה הנוצרית לאלמוות לבין המחשבה הפילוסופית.