אלפרד קורטו

אלפרד קורטו (Alfred Cortot) השיג אבן דרך טכנית ב-21 במרץ 1925, כאשר ביצע את הקלטת האודיו החשמלית המסחרית הראשונה בעולם של מוזיקה קלאסית בקמדן, ניו ג'רזי. ביצוע זה של ה"אימפרומפטו" מאת שופן (Chopin) וה"ליטניי" (Litanei) מאת שוברט (Schubert) עבור חברת "ויקטור טוקינג משין" (Victor Talking Machine Company) סייע להגדיר מחדש את טווח ההגעה של חיים מוזיקליים מעבר למגבלות החולפות של אולם הקונצרטים.

קריירה מוקדמת וחינוך

קורטו, שנולד בניון (Nyon) ב-1877, המשיך את לימודיו המוזיקליים בקונסרבטואר של פריז (Conservatoire de Paris) אצל אמיל דקומב (Émile Decombes) ולואי דיאמר (Louis Diémer), וזכה בפרס הראשון (premier prix) בשנת 1896. הופעת הבכורה שלו התקיימה בשנת 1897 עם הקונצ'רטו לפסנתר מס' 3 של בטהובן (Beethoven). שנותיו המקצועיות הראשונות התאפיינו בעבודה משמעותית כמאמן מקהלות ועוזר מנצח בפסטיבל ביירוית (Bayreuth Festival) בין השנים 1898 ו-1901. ב-1902 הוא ניצח על בכורת האופרה "דמדומי האלים" (Götterdämmerung) מאת וגנר (Wagner) בפריז, ובהמשך הקים את ה"סוסייטה דה קונסר" (Société des Concerts) כדי להציג יצירות מרכזיות של מלחינים כמו ברהמס (Brahms) ובטהובן.

פדגוגיה וביצוע

קורטו כיהן כפרופסור בקונסרבטואר של פריז החל מ-1907, כמחליפו של ראול פוניו (Raoul Pugno). בשנת 1919 הוא ייסד את האקול נורמל דה מוזיק דה פריז (École Normale de Musique de Paris), שם זכו הקורסים שלו בפרשנות מוזיקלית להערכה רבה. מעבר להוראה, הוא הקים שלישיית פסנתר בולטת ב-1905 עם הכנר ז'אק טיבו (Jacques Thibaud) והצ'לן פבלו קזאלס (Pablo Casals). תרומותיו הספרותיות לחינוך מוזיקלי כללו את פרסום מדריך הפסנתר "עקרונות רציונליים לטכניקה פסנתרנית" (Rational Principles of Pianoforte Technique) ומהדורות שונות של יצירות פסנתר מאת שופן, ליסט (Liszt) ושומאן (Schumann) שכללו דברי הסבר טכניים.

מעורבות פוליטית ומעמד לאחר המלחמה

במהלך מלחמת העולם השנייה, כיהן קורטו בממשלת וישי (Vichy) כנציב עליון לאמנויות והיה חבר במועצה הלאומית. הוא השתתף באירועים מוזיקליים שונים הקשורים לתעמולה בתקופת הכיבוש הגרמני. לאחר המלחמה, מצאה ועדה של ממשלת צרפת כי הוא אשם בשיתוף פעולה, מה שהוביל להשעייתו מהופעות למשך שנה. למרות המחלוקת, הוא שמר על לוח זמנים קפדני לאחר חזרתו לבמה, ולעיתים קרובות הופיע ביותר מ-100 קונצרטים בשנה. כיבודים שקיבל כללו את מסדר הפרנציסק (Order of the Francisque), מפקד במסדר אורנג'-נסאו (Order of Orange-Nassau) ומפקד בלגיון הכבוד (Legion of Honour).

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

שנים אחרונות

בשנותיו המאוחרות, קורטו נותר פעיל באמצעות כיתות אמן למרות הידרדרות בבריאותו. הוא נפטר מאורמיה ב-15 ביוני 1962 בלוזאן (Lausanne), שוויץ, ונקבר בבית הקברות וילאר (Cimetière de Villars). מורשתו נותרה קשורה לדיסקוגרפיה הנרחבת שלו, הכוללת הקלטות יסוד של הסונאטה בסי מינור מאת ליסט וה"אטיוד בצורת ואלס" (Etude en forme de valse) מאת סן-סנס (Saint-Saëns), יצירות שתיעדו את כושרו הטכני גם בתקופה בה התמודד עם קשיי זיכרון בהופעותיו האחרונות.

עובדות מהירות

- נולד: 1877, ניון, שוויץ - נפטר: 1962, לוזאן, שוויץ - אזרחות: צרפת - מוסדות מפתח: קונסרבטואר של פריז, האקול נורמל דה מוזיק דה פריז - שותפים לשלישייה: ז'אק טיבו, פבלו קזאלס - פרסים מרכזיים: מפקד בלגיון הכבוד - בן: ז'אן קורטו (Jean Cortot) - מקום קבורה: בית הקברות וילאר

שאלות נפוצות של קוראים

### איזו פריצת דרך משמעותית השיג אלפרד קורטו בתעשיית ההקלטות?

הוא ביצע את הקלטת האודיו החשמלית המסחרית הראשונה בעולם של מוזיקה קלאסית עבור חברת "ויקטור טוקינג משין" בשנת 1925.

### מדוע הושעה קורטו מהופעות לאחר מלחמת העולם השנייה?

ועדה של ממשלת צרפת מצאה אותו אשם בשיתוף פעולה עם האויב בשל תפקידו כנציב עליון לאמנויות תחת ממשלת וישי.