רכישת פפירוסים של צ'סטר ביטי (Chester Beatty Papyri) בשנת 1931 הגדירה מחדש את ההבנה האקדמית של ההיסטוריה הנוצרית המוקדמת, ומיצבה את אלפרד צ'סטר ביטי (Alfred Chester Beatty) כאספן בולט. מעבר לעיסוקיו במשאבי מינרלים גלובליים, מהנדס הכרייה שהפך לנדבן השקיע את הונו הרב במאגר נרחב של כתבי יד, ספרים נדירים ואמנות שחצו יבשות ומאות, ובסופו של דבר עיצבו מחדש את אוספי המוסדות הציבוריים.
קריירה מוקדמת ומיזמי כרייה
נולד בעיר ניו יורק בשנת 1875 לג'ון קומינג (John Cuming) והטי ביטי (Hetty Beatty), ולמד בבית הספר להנדסה ומדעים יישומיים על שם פו (Fu Foundation School of Engineering and Applied Science). לאחר סיום לימודיו עבר לקולורדו, שם החל כפועל מכרות לפני שעלה לתפקידי ניהול. בשנת 1903 הצטרף לחברת Guggenheim Exploration Company. לאחר שהפך ליועץ עצמאי ב-1908, ייסד בשנת 1914 את חברת Selection Trust שבסיסה בלונדון. פעילותו התרחבה במהלך שנות ה-20 וכללה אינטרסים משמעותיים במינרלים, מה שזיכה אותו במוניטין של 'מלך הנחושת' בשל עבודתו הענפה בתעשייה.
נדבנות ותרומות מוסדיות
ביטי הפעיל השפעה משמעותית על מגזרי המחקר והמוזיאונים. בשנת 1939 סייע להרחבה ולהעברה של המכון למחקר של בית החולים לסרטן (Cancer Hospital Research Institute), ששמו שונה לאחר מכן למכון צ'סטר ביטי (Chester Beatty Institute). היקף נדבנותו השתרע על מוסדות תרבות מרכזיים, כולל תרומת פפירוסים מצריים עתיקים רבים למוזיאון הבריטי ורהיטים צרפתיים משמעותיים למוזיאון הלובר. תמיכתו במורשת הלאומית נמשכה עם תרומת ציורים אישיים לגלריה הלאומית של אירלנד.
הקמת אוסף גלובלי
בעוד שתחומי העניין המוקדמים שלו כללו בולים ודגימות מינרלים, התמקדות האיסוף שלו השתנתה במהלך טיול למצרים בשנת 1913. הוא אסף מערך ממצה של כתבי יד איסלאמיים, מקראיים ואסיאתיים, החל מטקסטים מאוירים מהקוראן ועד למגילות יפניות. לאחר שעבר לדבלין בשנת 1950, הקים את ספריית צ'סטר ביטי (Chester Beatty Library) ברחוב שרוסברי (Shrewsbury Road), שנפתחה בשנת 1954 כדי לשכן את עבודת חייו. מאוחר יותר הוריש אוספים אלו למדינה האירית, ובכך הבטיח את נגישותם לציבור.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →אזרחות והוקרה
במהלך חייו החזיק ביטי באזרחות של ארצות הברית, בריטניה ואירלנד. הוא הפך לנתין בריטי בהתאזרחות בשנת 1933, קיבל תואר אבירות (Knight Bachelor) בשנת 1954, והוענקה לו אזרחות כבוד של אירלנד בשנת 1957. הוא התגורר במרכזים בינלאומיים מרובים, כולל ניו יורק, לונדון ודבלין, לפני שמת בסופו של דבר במונטה קרלו בשנת 1968. הוא נקבר בבית הקברות גלאסנבין (Glasnevin Cemetery).
עובדות מהירות
- נולד: 7 בפברואר 1875, ניו יורק - נפטר: 19 בינואר 1968, מונטה קרלו - השכלה: בית הספר להנדסה ומדעים יישומיים על שם פו - ידוע בכינוי: מלך הנחושת - הוכתר לאביר: 1954 - פתיחת הספרייה: 1954, דבלין - אזרחות: אירלנד, ארצות הברית, בריטניה - מקום קבורה: בית הקברות גלאסנבין
שאלות שקוראים שואלים
### מדוע כונה 'מלך הנחושת'?
הכינוי נבע מהצלחתו הכלכלית העצומה ומפעולות הכרייה רחבות ההיקף שלו בתוך חגורת הנחושת (Copperbelt).
### היכן נמצאים אוספיו כיום?
כתבי היד והספרים הנדירים שלו מוחזקים בספריית צ'סטר ביטי בדבלין, אותה הקים והוריש לעם האירי.