אלכסנדר אופרין
אלכסנדר איוואנוביץ' אופרין (ברוסית: Александр Иванович Опарин; 2 במרץ [לפי הלוח היוליאני: 18 בפברואר] 1894 – 21 באפריל 1980) היה ביוכימאי סובייטי שנודע בזכות תיאוריות שלו על מוצא החיים ובזכות ספרו "מוצא החיים".
הוא חקר גם את הביוכימיה של עיבוד חומרים על ידי צמחים ותגובות אנזימטיות בתאי צמחים. הוא הראה שתהליכי ייצור מזון רבים התבססו על ביוקטליזה ופיתח את היסודות לביוכימיה תעשייתית בברית המועצות.
חיים
אופרין נולד באוגליץ' בשנת 1894 למשפחת סוחרים. הוא והוריו עברו זמן קצר לאחר מכן לקוקייבו, כפר סמוך. לאופרין היה אח גדול, דמיטרי [רו'], שהיה לכלכלן.
אופרין סיים את לימודיו באוניברסיטת מוסקבה בשנת 1917 והפך לפרופסור לביוכימיה שם בשנת 1927. רבים ממאמריו המוקדמים עסקו באנזימי צמחים ותפקידם בחילוף החומרים. מחקריו הניסיוניים הראשונים הוקדשו לכימיה של הנשימה. בהם הראה שחומצה כלורוגנית היא מרכיב חיוני בתגובות חמצון-חיזור בתא. בשנת 1924 העלה השערה שהחיים על פני כדור הארץ התפתחו דרך אבולוציה כימית הדרגתית של מולקולות מבוססות פחמן במרק הקדמוני של כדור הארץ. בשנת 1935, יחד עם האקדמאי אלכסיי באך, ייסד את המכון לביוכימיה של האקדמיה הסובייטית למדעים. בשנת 1939 הפך אופרין לחבר בהתכתבות באקדמיה, ובשנת 1946 לחבר מלא. בשנת 1937 הקים את המחלקה לביוכימיה טכנית במכון הטכנולוגי למוצרי מזון במוסקבה.
בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 תמך אופרין בתיאוריות של טרופים ליסנקו ואולגה לפשינסקיה, אשר טענו ל"מוצא תאים מחומר לא תאי". "יישור קו עם המפלגה" סייע לקידום הקריירה שלו. עם זאת, לפי הציטולוג ולדימיר אלכסנדרוב [רו']:
> ... אופרין בסוף 1955 המשיך להגן בלהט על הפסאודו-מדע לא רק של ליסנקו, אלא גם של לפשינסקיה, למרות העובדה שעד אז כבר פורסמו מאמרים רבים שחשפו את נתוניהם, ולמרות העובדה שלא הייתה עוד סיבה לפחד מנקמה על הגנה על האמיתות של מדע אמיתי.
בין השנים 1942 ל-1960 עמד אופרין בראש המחלקה לביוכימיה של צמחים באוניברסיטת מוסקבה, שם הרצה על ביוכימיה כללית, ביוכימיה טכנית, וקורסים מיוחדים באנזימולוגיה ובבעיית מוצא החיים. בשנת 1970 נבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לחקר מוצא החיים.
אופרין היה אחד מהאקדמאים של האקדמיה למדעים של ברית המועצות שחתמו על מכתב ממדענים לעיתון פראבדה בשנת 1973 שגינה את "התנהגותו של האקדמאי א.ד. סחרוב". המכתב האשים את סחרוב בכך ש"השמיע מספר הצהרות המכפישות את המערכת הפוליטית, מדיניות החוץ והפנים של ברית המועצות", והאקדמאים העריכו את פעילותו למען זכויות אדם כ"מכפישה את הכבוד והערך של המדען הסובייטי".
אופרין מת במוסקבה ב-21 באפריל 1980 ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'י במוסקבה.
אופרין הוכרז כגיבור העמל הסוציאליסטי בשנת 1969, זכה בפרס לנין בשנת 1974, וקיבל את מדליית הזהב על שם לומונוסוב בשנת 1979 "על הישגים יוצאי דופן בביוכימיה". הוא היה גם חתן חמש פעמים של עיטור לנין.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →תיאוריית מוצא החיים
אף על פי שאופרין החל בבחינת תיאוריות פנספרמיה שונות, כולל אלו של הרמן פון הלמהולץ וויליאם תומסון (לורד קלווין), הוא התעניין בעיקר בשאלה כיצד החלו החיים. כבר בשנת 1922 טען כי:
- אין הבדל מהותי בין אורגניזם חי לחומר דומם. השילוב המורכב של ביטויים ותכונות המאפיינים את החיים חייב היה להיווצר כחלק מתהליך האבולוציה של החומר.
- בהתחשב בגילוי האחרון של מתאן באטמוספירות של צדק וכוכבי לכת ענקיים אחרים, אופרין הציע שכדור הארץ הצעיר החזיק באטמוספירה מחזרת חזקה, המכילה מתאן, אמוניה, מימן ואדי מים. לדעתו, אלו היו חומרי הגלם לאבולוציה של החיים.
- בניסוחו של אופרין, בתחילה היו רק תמיסות פשוטות של חומר אורגני, שהתנהגותן נשלטה על ידי תכונות האטומים המרכיבים אותן וסידור אטומים אלו למבנה מולקולרי. עם זאת, הוא טען כי בהדרגה, הצמיחה והמורכבות הגוברת של המולקולות הביאו ליצירת תכונות חדשות וסדר קולואידי-כימי חדש התפתח כיורש לקשרים פשוטים יותר בין הכימיקלים האורגניים. תכונות חדשות אלו נקבעו על ידי האינטראקציות של מולקולות מורכבות יותר אלו.
- אופרין הניח שתהליך זה העלה את הסדר הביולוגי למרכז הבמה. על פי אופרין, תחרות, מהירות צמיחת תאים, הישרדות המתאימים ביותר, המאבק לקיום ולבסוף, ברירה טבעית קבעו את צורת הארגון החומרי המאפיינת את היצורים החיים של ימינו.
אופרין תיאר דרך שלדעתו חומרים כימיים אורגניים בסיסיים עשויים היו להיווצר למערכות מקומיות מיקרוסקופיות, שמהן יכלו להתפתח יצורים חיים פרימיטיביים. הוא ציטט עבודה שנעשתה על ידי דה יונג וסידני ו. פוקס על קואצרובטים ומחקרים של אחרים, כולל הוא עצמו, על כימיקלים אורגניים אשר, בתמיסה, עשויים ליצור באופן ספונטני טיפות ושכבות. אופרין הציע שסוגים שונים של קואצרובטים יכלו להיווצר באוקיינוס הקדמוני של כדור הארץ ולהיות נתונים לתהליך ברירה שהוביל, בסופו של דבר, לחיים.
בעוד שאופרין עצמו לא הצליח לבצע ניסויים כדי לבחון רעיונות אלו, חוקרים מאוחרים יותר ניסו. בשנת 1953, סטנלי מילר ניסה לבצע ניסוי כדי לבדוק האם ארגון עצמי כימי יכול היה להיות אפשרי בכדור הארץ הפרהיסטורי. ניסוי מילר-יורי הציג חום (כדי לספק ריפלוקס) ואנרגיה חשמלית (ניצוצות, כדי לדמות ברקים) לתוך תערובת של מספר רכיבים פשוטים שהיו קיימים באטמוספירה מחזרת. תוך פרק זמן קצר למדי סונתזו מגוון של תרכובות אורגניות מוכרות, כגון חומצות אמינו. התרכובות שנוצרו היו מורכבות במידת מה יותר מהמולקולות שהיו קיימות בתחילת הניסוי.
### השפעת המטריאליזם הדיאלקטי על התיאוריה של אופרין
הפרשנות הרשמית של המפלגה הקומוניסטית למרקסיזם, המטריאליזם הדיאלקטי, התאימה להשערתו של אופרין על מוצא החיים כ'זרימה, חליפין, אחדות דיאלקטית'. תפיסה זו חוזקה על ידי הקשר של אופרין עם ליסנקו.
עבודות עיקריות
- אופרין, א. א. Proiskhozhdenie zhizni. מוסקבה: הוצאת מוסקובסקי ראבוצ'י, 1924. (ברוסית) תרגומים לאנגלית: אופרין, א. א. "מוצא החיים", תרגום על ידי אן סינג'. בתוך: ברנל, ג'. ד. (עורך), מוצא החיים, ויידנפלד וניקולסון, לונדון, 1967, עמ' 199–234. גוגל, אוניברסיטת ולנסיה.
- אופרין, א. א. מוצא והתפתחות החיים (NASA TTF-488). וושינגטון: D.C.L GPO, 1968.
- אופרין, א. א. Vozniknovenie zhizni na zemle. מוסקבה: הוצאת האקדמיה למדעים של ברית המועצות, 1936. תרגומים לאנגלית: אופרין, א. א. מוצא החיים, מהדורה ראשונה, ניו יורק: מקמילן, 1938.
- אופרין, א. א. מוצא החיים, מהדורה שנייה, ניו יורק: דובר, 1953, הודפס מחדש ב-2003, גוגל.
- אופרין, א. א. מוצא החיים על כדור הארץ, מהדורה שלישית, ניו יורק: אקדמיק פרס, 1957, BHL
- אופרין, א., פסנקוב, ו. החיים ביקום. מוסקבה: הוצאת האקדמיה למדעים של ברית המועצות, מהדורה שלישית, 1956. (ברוסית) תרגום לאנגלית: אופרין, א., ו-ו. פסנקוב. החיים ביקום. ניו יורק: הוצאת טוויין (1961).
- "הגורמים החיצוניים באינטראקציות אנזימטיות בתוך תא צמח"
- "החיים, טבעם, מוצאם והאבולוציה שלהם"
- "ההיסטוריה של תיאוריית בראשית והאבולוציה של החיים"