אלכסנדר בון (Alexander Bone): עילוי הג'אז שהפך לוויראלי
הוא זכה בדיפלומה הראשונה שלו בסקסופון בגיל אחת-עשרה, הופיע בבתי הפרלמנט (Houses of Parliament) עבור המלכה, ושנים לאחר מכן מצא קהל רחב יותר לא דרך אולם קונצרטים אלא דרך סולו במסך טלפון שגרף למעלה משני מיליון צפיות. הקריירה של אלכסנדר בון (Alexander Bone) מתפרשת על פני שני הקצוות של הספקטרום הזה — הקפדנות של תרבות הדיפלומה הקלאסית-ג'אז הבריטית והתפוצה האלגוריתמית של טיקטוק (TikTok) — מבלי להתייחס אליהם כאל סתירה.
התחלה מוקדמת בדרלינגטון
בון נולד בדרלינגטון (Darlington), אנגליה, ולפי עדות בית משפחתו ניגן בפפסנתר כבר בגיל שנתיים. בגיל שש, אביו — מורהו הראשון בסקסופון — נתן לידיו את הכלי. השילוב של הורה מוזיקלי והתחלה מוקדמת ומכוונת הניב תוצאות פורמליות מהירות: בגיל אחת-עשרה כבר החזיק בדיפלומה הראשונה שלו, DipLCM בסקסופון, ובגיל שמונה-עשרה הוסיף שלוש נוספות — ALCM, LLCM ו-FLCM. לצד המשמעת הקלאסית של עבודת הדיפלומה, טעמי ילדותו נמשכו גם למוזיקה אלקטרונית; הוא יצר ביטים באמצעות משחק פלייסטיישן (PlayStation) וקיבץ אלבומי אוסף של מינסטרי אוף סאונד (Ministry of Sound), פרט שרומז מראש על חציית הז’אנרים שעליה יבנה בהמשך קריירה.
צ'ית'האם (Chetham's), ברובק (Brubeck) והאקדמיה
בגיל שלוש-עשרה, בון התקבל לבית הספר למוזיקה צ'ית'האם (Chetham's School of Music) במנצ'סטר (Manchester), אחד מבתי הספר המיוחדים למוזיקה בבריטניה, שם ריכז את לימודיו בסקסופון ג'אז ובפסנתר ג'אז. הוא נבחר להשתתף במושבת הג'אז הקיץ של מכון ברובק (Brubeck Institute Summer Jazz Colony), תוכנית המקושרת למשפחתו של דייב ברובק (Dave Brubeck) אשר שימשה כבית ספר גבוה לנגני ג'אז צעירים אמריקאים ובינלאומיים. ב-2015 עבר ללונדון (London) כדי ללמוד סקסופון ג'אז באקדמיה המלכותית למוזיקה (Royal Academy of Music). עוד לפני כל תיקוף פורמלי כזה, עם זאת, ניסיונו הבימתי החל ברחוב: נגינה ברחוב (busking), כולל הופעות בפסטיבל פרינג' אדינבורו (Edinburgh Fringe Festival), העניקה לו קהל בטרם עשתה זאת כל מוסד שהוא.
פרס ה-BBC הראשון, 2014
נקודת הציון הציבורית המרכזית הגיעה ב-2014, כאשר בון, אז בן שבע-עשרה, זכה בפרס הג'אז הראשון של ה-BBC למוזיקאים צעירים. היותו הזוכה הראשון בקטגוריה חדשה נושאת משקל מסוים — לא היה תקדים למדוד לפיו, אלא רק המשימה לקבוע אחד כזה. שנתיים לאחר מכן, ב-2016, פרסי הג'אז הבריטיים (British Jazz Awards) העניקו לו את תואר הכוכב העולה, וב-2019 זכה בפרס הג'אז על שם קני ווילר (Kenny Wheeler Jazz Prize), פרס הקרוי על שמו של אחד המלחינים-חצוצרנים המוערכים ביותר בג'אז הבריטי, ובכך הוסיף שכבה שנייה של תיקוף תעשייתי מתוך עולם הג'אז עצמו, בנפרד מהפרס מונחה-השידור של ה-BBC.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מדיפלומה לרחבות הריקודים
מסלולו המקצועי של בון לא נותר מוגבל לג'אז אקוסטי. הוא הוציא רמיקסים של האוס תחת כינויים שונים בחברות התקליטים ספינינג רקורדס (Spinnin' Records), פרימייזון רקורדס (Freemaison Records) ופרלופון רקורדס (Parlophone Records) — חברות המקושרות להפקות דאנס ופופ ולא ליוחסין של ג'אז — ועבד לצד אמנים הכוללים את נייל רודג'רס (Nile Rodgers), דיסקלוז'ר (Disclosure), רודימנטל (Rudimental), קורי וונג (Cory Wong) וטום מיש (Tom Misch). מגוון זה, שבו הכשרה בקונסרבטוריון של ג'אז מזינה ישירות שיתופי פעולה המקורבים למצעדי הפזמונים, הוא ללא ספק הצורה המגדירה את הקריירה שלו: סקסופוניסט המרגיש בנוח באותה מידה במבחן קבלה מול פאנל דיפלומה ובעריכת רמיקס לרחבת ריקודים.
נפילה אל האינסוף והאלקטים שבאו בעקבותיו
אלבום הבכורה של בון, Falling on Infinity, יצא ב-2021 והשתתפו בו בין היתר נייל רודג'רס (Nile Rodgers) וקורי וונג (Cory Wong) כאורחים. הוא זכה לתואר אלבום השבוע ב-Jazz FM ולפי העדויות הזמינות התקבל היטב עם תמיכה תקשורתית משמעותית, וזכה למיקומים בפלייליסטים ב-BBC 6 Music, ספוטיפיי (Spotify), אפל מיוזיק (Apple Music) ואמזון מיוזיק (Amazon Music). הוא המשיך ב-2023 עם שני מיני-אלבומים (EP), The Greener Side ו-The Greener Side (The Remixes), והמשיך להוציא סינגלים, כולל שיתופי פעולה נוספים, לאורך 2024 ו-2025.
מהרויאל אלברט הול ועד לגביע העולם
היסטוריית ההופעות של בון נקראת כמו סיור של יוקרה מוסדית בריטית והישג עולמי בלתי צפוי בעת ובעונה אחת. הוא ניגן ב-BBC Proms ברויאל אלברט הול (Royal Albert Hall) ב-2018 והופיע ב-BBC Proms in the Park. הוא הופיע בבתי הפרלמנט של בריטניה עבור המלכה אליזבת השנייה (Queen Elizabeth II) והנסיך אדוארד (Prince Edward). ב-2022 הוא החזיק ברזידנציה חודשית אזולת-כרטיסים ברוני סקוטס (Ronnie Scott's), מועדון הג'אז הידוע ביותר בלונדון, ובאותה שנה הופיע בפני נבחרת הגברים לכדורגל של אנגליה במונדיאל בקטאר (Qatar) — התחייבות רחוקה בערך ככל האפשר מרסיטל דיפלומה שסקסופוניסט יכול להגיע אליה. יש לו הסכמי חסות עם ד'אדאריו (D'Addario) בארצות הברית וסקסופונים יאנגיסאווה (Yanagisawa Saxophones) ביפן, ואחד מסולואי הסקסופון שלו, ששותף ברשתות החברתיות ונאסף על ידי לאד ביבל (Lad Bible), עבר שני מיליון צפיות.
מדוע אלכסנדר מכונה עילוי
שום דבר בתיעוד אינו מראה מבקר או פרסום שקוראים בפועל לאלכסנדר בון "גאון" או "עילוי" — החומר הזמין מתעד דיפלומות, פרסים ומיקומי פלייליסט, ולא את המילה הספציפית הזו מצד אדם כלשהו בעל סמכות להעניק אותה. מה שהתיעוד כן מגבה הוא טענה הבנויה על מוקדמות (precocity) ומגוון ולא על אינטלקט יחידאי מוכח: דיפלומה בנגינה בסקסופון בגיל אחת-עשרה, שלוש נוספות עד גיל שמונה-עשרה, הכשרת ג'אז פורמלית בצ'ית'האם (Chetham's) ובאקדמיה המלכותית למוזיקה, ואז שטף שני ושונה לחלוטין בהפקת האص ואלקטרוניקה שנלמד לצד זאת. שילוב זה — שליטה טכנית ברמת קונסרבטוריון בתוספת אינסטינקט מוזיקת פופ ודאנס מספיק כדי לעבוד עם נייל רודג'רס (Nile Rodgers) ודיסקלוז'ר (Disclosure) ולהפוך לוויראלי בטיקטוק (TikTok) — הוא רב-גוניות אמיתית ויוצאי דופן, אך רב-גוניות והישג טכני מוקדם אינם אותה טענה כמו גאונות במובן של יצירת משהו חדש לחלוטין. התיאור ההגון הוא נגן מחומسن ביותר ומתפתח מהירות שסיפורו ראוי לציון בשל אבני הדרך המוקדמות והמתועדות היטב שלו והמגוון שלו על פני ז’אנרים, ולא בשל מבקר כלשהו המתעד אותו כבעל מוח יצירתי יוצא דופן.
קריירה שעודנה חוצה ז’אנרים
קשת הקריירה של בון עד כה נעה מילד בן שש שקיבל סקסופון מאביו ועד למתבגר זוכה פרסים ועד לאמנות בוגרת הפועלת בו-זמנית במועדוני ג'אז, קונצרטים המשודרים בקרבת סימפוניות, ומצעדי הרמיקסים. הקו המקשר אינו נאמנות לז’אנר אחד אלא נוחות במעבר בין כולם — משמעת דיפלומה, רזידנציית מועדון ג'אז, קליפ ויראלי, הופעת מوندial — דבר שככל הנראה יישאר העובדה הבולטת ביותר על הקריירה שלו ככל שהיא נמשכת.