זולה באד: הרצה היחפה שעקפה את החרם
בגיל שמונה-עשרה, ללא נעליים, כשהיא רצה עבור מדינה שחיה בה בקושי שלושה חודשים, זולה באד הגיעה לעיקול האחרון של ריצת 3,000 המטרים באולימפיאדת לוס אנג'לס ב-1984 כשהיא מסובכת עם הרצה למרחקים ארוכים המפורסמת ביותר בעולם, צפתה בקהל של 80,000 איש הופך לעוין בתוך שניות, וסיימה במקום השביעי במרוץ שאליו נכנסה כאחת הפייבוריטיות. זה נותר אחד הרגעים המוקרנים ביותר בתולדות האולימפיאדה - והוא כמעט מאפיל על העובדה שבאד הייתה, למשך עונה מוזרה אחת באמצע שנות ה-80, האישה המהירה ביותר בריצת 5,000 מטרים שחיה אי פעם.
ילדת פלא מבלומפונטיין
נולדה בבלומפונטיין, דרום אפריקה, באד גדלה כשהיא רצה יחפה על הוולד (veld), הרגל ששמרה עליו גם בתחרויות עילית במקום לנטוש אותו לטובת נעלי מסמרים כשהסיכון גדל. באמצע שנות העשרה שלה היא כבר עקפה רצות דרום-אפריקאיות בינלאומיות בוגרות, ובינואר 1984 שברה את שיא העולם בריצת 5,000 מטרים, הישג שהוחזק אז על ידי האמריקאית מרי דקר (Mary Decker), כשהיא רצה את המרחק בזמן שהדהים את עולם האתלטיקה שבקושי שמע את שמה. ההישג היה אמור להפוך אותה למתמודדת אולימפית מיידית. במקום זאת, הוא התנגש מיד עם המציאות של הספורט הדרום-אפריקאי תחת האפרטהייד: המדינה הורחקה מתחרויות בינלאומיות ומהתנועה האולימפית מאז 1970, ולבאד, למרות זמניה ברמה העולמית, לא היה נתיב חוקי ללוס אנג'לס כדרום-אפריקאית.
מסע האזרחות
הצהובון הבריטי ה"דיילי מייל" (Daily Mail) זיהה את ההזדמנות האתלטית ואת הסיפור, ופתח במסע לזירוז קבלת אזרחות בריטית עבור באד על סמך סבה האנגלי. המהלך עבד במהירות מפתיעה - היא קיבלה אזרחות ואושרה להתחרות עבור בריטניה בתוך חודשים, לוח זמנים שמבקרים כינו עקיפה בוטה של החרם הספורטיבי ותומכים כינו עניין פשוט של שושלת זכאית. המחלוקת עקבה אחריה לטיסה ללוס אנג'לס: היא הגיעה, בלשון דיווח מאותה תקופה, כ"נכס החם ביותר בעולם האתלטיקה", וגם כמוקד לכעס על הספורט בתקופת האפרטהייד באופן רחב יותר, שנים לפני ששחרורו של נלסון מנדלה שינה את תדמיתה העולמית של דרום אפריקה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →ההתנגשות
העימות שהתקשורת בנתה במשך חודשים הגיע בגמר ריצת 3,000 המטרים לנשים. כשנותרו בערך שלושה סיבובים לסיום, דקר, שרצה בדיוק מאחור ופנימה לבאד, פגעה ברגלה של באד; דקר נפלה בעוצמה, קרעה שריר ירך וסיימה את המרוץ שלה, ולמעשה את השאיפות האולימפיות שלה לאותו מחזור. באד, שנדחפה ושמספרה נקרע, המשיכה אך נחלשה למקום השביעי בזמן שהקהל בלוס אנג'לס - דקר הייתה הפייבוריטית המקומית - שרק לה בוז סביב המשך המסלול. דקר האשימה בתחילה בפומבי את באד בנפילה; שופטים בחנו את המרוץ וקבעו לבסוף שהמגע היה מקרי, פסק דין שדקר עצמה קיבלה בסופו של דבר, אם כי שמותיהן של שתי הנשים נותרו קשורים לתקרית לשארית הקריירה שלהן ללא קשר לפסיקה.
אחרי לוס אנג'לס
באד לא נעלמה לתוך המחלוקת. היא זכתה באליפות העולם במרוצי שדה של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית (IAAF) בשנים 1985 ו-1986, משמעת שמתגמלת בדיוק את סוג הסיבולת הגולמית ואינסטינקט קריאת השטח שריצה יחפה הקנתה לה מילדות, ונותרה, לצד שיא העולם שלה, העדות הברורה ביותר לכמה היא הייתה טובה ללא קשר למחזה בלוס אנג'לס. אך הפוליטיקה שאפשרה את הקריירה שלה המשיכה להתערב בה: נוכח הסיכוי לסנקציות לאחר שהשתתפה במפגש מסלול בדרום אפריקה, היא משכה את מועמדותה לאולימפיאדת סיאול 1988 במקום להילחם בהרחקה, ופרשה למעשה מתחרויות בריטיות. ב-1988 היא חזרה לדרום אפריקה, וברגע שהבידוד הספורטיבי של המדינה הסתיים עם המעבר הרחק מהאפרטהייד, היא התחרתה עבור מולדתה באולימפיאדת ברצלונה 1992 - וסגרה מעגל של 16 שנה מילדת פלא מורחקת ועד נציגה של דרום אפריקה שהתקבלה לבסוף למשחקים.
חיים אחרי התחרות
באד השלימה מאוחר יותר תואר אוניברסיטאי דרך אוניברסיטת דרום אפריקה, וקיבלה תואר ראשון בשנת 2002 בעוד היא כבר עמוק בקריירה שנייה בריצה למרחקים כמתחרה ומאמנת ברמת מאסטרס וחובבים. היא השתקעה בארצות הברית, שם המשיכה לרוץ תחרותית ברמת מאסטרס ולאמן ספורטאים צעירים, מערכה שנייה ושקטה יותר למערכה ראשונה שהתנהלה כמעט כולה תחת אור הזרקורים התקשורתי שלא חיפשה בגיל שבע-עשרה.
מדוע זולה מכונה גאונה
"גאונות" היא לא באמת המילה הנכונה למה שהפך את באד ליוצאת דופן, וכדאי להיות מדויקים לגבי זה במקום להשתמש בה מתוך הרגל. מה שהיה לה היה מתנה פיזיולוגית יוצאת דופן - יעילות ריצה ויכולת סיבולת שאפשרו לנערה לרוץ יחפה מהר יותר בריצת 5,000 מטרים מכל אישה בהיסטוריה עד לאותה נקודה, ולעשות זאת בזמן שהיא עדיין מתפתחת פיזית. זו טענה לכישרון טבעי מופלא, ובניצחונותיה במרוצי שדה, אינסטינקט טקטי לקריאת שטח וקצב שאפילו רצי מסלול חזקים לרוב חסרים. זו אינה טענה למקוריות אינטלקטואלית או יצירתית כפי שהמילה "גאון" משמשת עבור ממציא או אמן; דבר בריצתה לא עיצב מחדש את אופן האימון או ההבנה של הענף, ופרסומה נשען באותה מידה על תאונה גיאופוליטית של תזמון - נערה שנקלעה למנגנון הפוליטיקה הספורטיבית של עידן האפרטהייד ושאיפות הצהובונים - כמו על הריצה עצמה. הדיווח הכן הוא שבאד הייתה ספורטאית מוכשרת באופן פנומנלי שמרוץ אולימפי יחיד שלה, שהוגדל על ידי מחלוקת, לעיתים קרובות דחק הצדה את המדד האמיתי יותר ליכולתה: שני תארי עולם במרוצי שדה ושיא עולם שהושגו על שתי כפות רגליה היחפות.
מורשת
שמה של באד נשאר פחות בזכות מדליה ויותר בזכות רגע, אך שיא האתלטיקה שמתחת לרגע עומד במבחן: שיא עולם של נערה, תארי עולם רצופים במרוצי שדה, וקריירה שפרסה שלושה מחזורים אולימפיים ושני דגלים. היא נותרה אחת ההמחשות החיות ביותר של התקופה לאופן שבו ספורט ופוליטיקה יכולים להתמזג סביב ספורטאית יחידה שפשוט, לפי כל קנה מידה, ניסתה לרוץ.