זולטאן ריבלי

זולטאן ריבלי: ההונגרי שניצח את הסובייטים במשחק שלהם

בשנת 1984, ליד שולחן שהוצב בלונדון לתערוכה שעימתה את ברית המועצות מול שאר העולם, התיישב זולטאן ריבלי מול רפאל ואגניאן, אחד מרבי-האמנים החזקים של ברית המועצות, וניצח. זה היה רגע מתאים לשחקן שבילה את שנות ה-70 וה-80 בעשייה בדיוק של זה על במה גדולה יותר: התמודדות חוזרת ונשנית מול מכונת השחמט הסובייטית מבחוץ.

קריירה שנבנתה על הלוח

ריבלי נולד ב-6 בספטמבר 1951 במוהאץ', הונגריה, ובנה את המוניטין שלו בדרך האיטית, דרך תארים לנוער ותוצאות שעלו בהתמדה ולא דרך פריצת דרך אחת מתפרצת. הוא חלק את אליפות אירופה לנוער ב-1968/69 וזכה בה לבדו ב-1970/71, קיבל את תואר אמן בינלאומי ב-1970 ואת תואר רב-אמן ב-1973 - עלייה שהציבה אותו בין השחקנים הצעירים החזקים ביותר מחוץ למערכת הסובייטית לפני שהיה בן עשרים ושתיים. ההתקדמות הזו, תואר אחר תואר בשנים עוקבות, הייתה כשלעצמה הצהרה: בעידן שבו מכונת השחמט הסובייטית ייצרה את רוב האליטה העולמית, נער הונגרי עמד בלוח הזמנים של הייצור שלה כמעט במדויק.

שלושה תארים הונגריים משותפים

בבית, ריבלי זכה באליפות הונגריה הלאומית שלוש פעמים - ב-1973, 1974 ו-1977 - כשהוא חולק את התואר בכל פעם, השתקפות של עומק השחמט ההונגרי באותו עידן ולא של חולשה במשחקו שלו. הוא נישא לאמנית שחמט בינלאומית לנשים מריה גרוש, ולאורך המחצית השנייה של שנות ה-70 הוא ניצח גם בסבב הבינלאומי: קצ'קמט ב-1972, בודפשט ב-1975, מקסיקו ב-1980, באדן-באדן ב-1981.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

הגעה למועמדים

שיאו של ריבלי הגיע במחזור אליפות העולם 1983–84. ברבע גמר המועמדים הוא ניצח את רב-האמן הפיליפיני יוג'ניו טורה, 3-1+ ו-6 תיקו, לפני שנפל בחצי הגמר מול אלוף העולם לשעבר וסילי סמיסלוב, 3-1+ ו-7 תיקו - תבוסה לאחת מאגדות המשחק החיות ולא לאאוטסיידר לא מוכר, וקרוב ככל שריבלי הגיע לניסיון על תואר העולם עצמו. הוא חזר לבמת המועמדים שוב ב-1986, אחד מבודדים בלבד מחוץ לברית המועצות שהגיעו לרמה זו של מחזור אליפות העולם פעמיים בשנות ה-80. בדרך הוא המשיך לנצח בטורנירי עילית - אנדרטת וידמר בפורטורוז'/ליובליאנה ב-1985, דורטמונד ב-1986, רג'ו אמיליה ב-1987, וייק אן זה ב-1989 - רצף של סיומות במקום הראשון בכמה מהסבבים הפתוחים התחרותיים ביותר באירופה. בינואר 1989 הגיע לדירוג השיא בקריירה שלו של 2625, לאחר שדורג במקום ה-8 בעולם ביולי הקודם, מיקום שהציב אותו לפני כל רבי-האמנים בעולם מלבד קומץ, בשיא העומק של העידן הסובייטי.

זהב בלוח השני

שיא האולימפיאדות של ריבלי עוקב אחר הקריירה שלו כמעט במדויק: חבר משחק בנבחרת הונגריה מ-1970 עד 1994, הוא עזר למדינה לזכות בזהב קבוצתי ב-1978, כששיחק בלוח השני, והוסיף מדליות כסף קבוצתיות ב-1970, 1972 ו-1980. הזהב של הונגריה ב-1978 נותר הישג חתימה של דור הזהב של השחמט ההונגרי, והניקוד של ריבלי בלוח היה מרכזי לכך.

חיים שניים כסופר ומאמן

הרחק מהלוח, ריבלי כתב שני מדריכי פתיחות עם גאבור קלאי, "Winning with the Queen's Indian" (בטספורד, 1987) ו-"Winning with the English" (בטספורד, 1993), ותרם ניתוחי טורנירים ודיווחים למגזיני שחמט בינלאומיים. ככל שלוח הזמנים התחרותי שלו הצטמצם, הוא עבר לאימון, עבד עם הנבחרות הלאומיות של אוסטריה, והמשיך לשחק עד שנות החמישים שלו ומעבר לכך - ניצח בטורניר בקסטאב, קרואטיה, ב-2002, ועדיין החזיק בדירוג של 2589 ביולי 2006, עשורים לאחר התואר הבינלאומי הראשון שלו.

מדוע זולטאן מכונה גאון

הרקורד הזמין אינו משמר רב-אמן או עיתונאי אחד המכנה את זולטאן ריבלי גאון במילים אלו, וכנות מחייבת לומר זאת בבירור. מה שהוא כן משמר הוא ריצה של עשרים וחמש שנים קרוב מאוד לצמרת השחמט העולמי ללא היתרון של גיבוי מדינתי סובייטי: דירוג עולמי של מס' 8, חצי גמר מועמדים מול אלוף עולם לשעבר, ניצחונות בטורנירים המשתרעים על פני שלושה עשורים, וניצחון ישיר על רב-אמן סובייטי מוביל בתערוכה מתוקשרת. אם יש מקרה ליכולת יוצאת דופן כאן, הוא בנוי מהעמידות והטווח הזה ולא מכל הבזק מתועד של גאונות יחידה - המתנה של ריבלי, כפי שהרקורד מראה אותה, הייתה יסודיות עמדתית מקיפה ועומק פתיחות שנשמרו משחק אחר משחק, לא רעיון מסנוור אחד שעיצב מחדש את המשחק. זהו מקרה למלאכת מחשבת ברמה עולמית, מתוחזקת בקפידה לאורך רבע מאה, והרקורד המקור לא תומך בניפוחו מעבר לכך עם מילה שהוא מעולם לא משתמש בה בפועל.

מורשת

מורשתו של ריבלי יושבת בשני מקומות: בנבחרת האולימפיאדה המוזהבת של הונגריה מ-1978, שם משחקו בלוח השני עזר להביא מדליית זהב שנותרה סימן דרך גבוה לשחמט ההונגרי, ובמדריכי הפתיחות שכתב עם גאבור קלאי, שעדיין מתייעצים בהם שחקנים הלומדים את הפתיחות ההודית של המלכה והאנגלית עשורים לאחר מכן. הסמכת השופט הבינלאומי שלו, שהושגה ב-1995, הרחיבה את שירותו למשחק מעבר לקריירת המשחק שלו עצמו לשיפוט משחקים של אחרים. זמן רב לאחר דירוג השיא שלו, בשנות השבעים לחייו, הוא נותר שחקן פעיל מדורג ונקודת התייחסות לדור שחמט הונגרי המוגדר על ידי עומק ועקביות ולא על ידי כוכב מסנוור אחד.