זינאדין זידאן: חן, והראש שירד
הכדור נפל מהשמיים מעל כתפו, צונח בתלילות בקצה רחבת העונשין, והדבר המובן מאליו לעשות היה לתת לו לקפוץ. זידאן העביר את משקלו, נתלה באוויר והניף את רגלו השמאלית – הרגל החלשה שלו – דרכו. הוולה הזה ניצח את גמר ליגת האלופות ב-2002. זוהי התמונה המשודרת ביותר של קריירה שכוללת גם נגיחה לחזה של מגן איטלקי בגמר גביע העולם האחרון ששיחק אי פעם.
לה קסטלאן
זינאדין יזיד זידאן נולד ב-23 ביוני 1972 בלה קסטלאן, פרויקט דיור בשוליים הצפוניים של מרסיי המסומן בצפיפות, אבטלה ופשיעה. הוא היה הצעיר מבין חמישה ילדים של סמאיל ומליקה, מהגרים מקביליה, רמות הברברים של אלג'יריה. אביו עבד כמחסנאי ושומר; אמו ניהלה את משק הבית. הוא התחיל לשחק בגיל חמש, בכיכר בטון בשכונה – מדרכה במקום דשא, שזה המקום שממנו מגיעה הנגיעה הראשונה.
הוא צוטט רבות כמתאר את עצמו כ"ראשית, קבילי מלה קסטלאן, אז אלג'יראי ממרסיי, ואז צרפתי" – ניסוח שהפך אותו, ב-1998, לספורטאי הטעון פוליטית ביותר באירופה.
קאן, בורדו, טורינו
בגיל ארבע-עשרה הוא זוהה על ידי הסקאוט של AS קאן, ז'אן ורו. הוא הפך למקצוען ב-1989, עבר לבורדו ב-1992 והפך לקשר הבולט בצרפת, כשהוא לוקח את פרס שחקן השנה בליג 1 ב-1996.
יובנטוס קנתה אותו באותו קיץ, ואיטליה עשתה את השאר. חמש עונות בטורינו הביאו שני תארי סרייה א' ושני פרסים כשחקן הזר הטוב ביותר בליגה, יחד עם הפסד בגמר ליגת האלופות מידי ריאל מדריד. הסרייה א' בסוף שנות התשעים הייתה הליגה התובענית ביותר מבחינה טקטית בעולם; היא הפכה פליימייקר אלגנטי לכזה שיכול לשרוד בעיטות.
שתי נגיחות נגד ברזיל
בגמר גביע העולם ב-1998, על אדמת הבית, צרפת ניצחה את ברזיל 3–0. זידאן כבש פעמיים, שניהם עם הראש – מוזרות, בהתחשב בכך שהמוניטין שלו נשען כולו על רגליו. הוא נבחר לזוכה כדור הזהב באותה שנה ולשחקן השנה של פיפ"א, פרס שיקבל שוב ב-2000 וב-2003.
ביורו 2000 הוא היה שחקן הטורניר, כובש פעמיים בדרך לגביע, כולל שער זהב בחצי הגמר. בין השניים, צרפת עשתה מה שאף נבחרת צרפתית לא עשתה לפני כן: זכתה בגביע העולם ובאליפות אירופה ברצף, עם זידאן כציר של שניהם.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הוולה
ריאל מדריד החתימה אותו ב-2001 תמורת שיא עולם של 77.5 מיליון אירו. התמורה הגיעה בגמר ליגת האלופות ב-2002: הוולה ברגל שמאל מקצה הרחבה, שבוצע בגובה ובזווית שלא הותירו לו שום מרווח בכלל. צופה אחד תיאר את הבעיטה ככזו שמראה "חן ויופי, בגלל השליטה שלו בכל מה שמסביבו," שזה תיאור טוב יותר של השער מכל ניתוח טקטי. לה ליגה הגיעה ב-2002–03.
הגמר האחרון
בגיל שלושים-וארבע הוא גרר את צרפת לגמר גביע העולם ב-2006 והיה, בהסכמה כללית, השחקן הטוב בטורניר. בדקה ה-110 של הגמר נגד איטליה, לאחר חילופי דברים עם מרקו מטראצי, הוא הסתובב ונעץ את ראשו בחזהו של המגן. כרטיס אדום. צרפת הפסידה. הוא קיבל את כדור הזהב בכל מקרה.
זה לא היה סטייה במובן המחמיר. הוא סיים את הקריירה שלו עם ארבעה-עשר כרטיסים אדומים, תוצר לוואי של מזג שרץ חם מתחת לרוגע.
המאמן
ריאל מדריד מינתה אותו בינואר 2016, מחליף את רפא בניטס, ומה שבא לאחר מכן אין לו תקדים. הוא זכה בליגת האלופות ב-2016, 2017 ו-2018 – המאמן היחיד אי פעם שזכה בשלוש ברצף, שיא מאושר על ידי גינס – מנצח את אתלטיקו מדריד, יובנטוס ואז ליברפול 3–1 עבור התואר האירופי ה-13 של המועדון. הוא הוסיף את לה ליגה ב-2016–17, שני סופר קאפ של אופ"א, שני גביעי עולם למועדונים וסופר קאפ ספרדי: תשעה גביעים בשנתיים וחצי. הוא נבחר למאמן הגברים הטוב ביותר של פיפ"א ב-2017.
ואז הוא יצא, ב-31 במאי 2018, ימים אחרי הגמר השלישי. "הקבוצה הזו חייבת להמשיך לנצח והיא צריכה שינוי," אמר. "אני רוצה לסיים עם ריאל מדריד כשהכל הולך טוב." הוא חזר במרץ 2019, זכה בעוד לה ליגה ב-2020, ועזב שוב ב-2021.
ב-28 ביולי 2026 ההתאחדות הצרפתית נתנה לו את העבודה שחיכה לה, בחוזה לארבע שנים, מחליף את הקפטן הישן שלו מ-1998 דידייה דשאן אחרי שצרפת סיימה רביעית בגביע העולם. "הנבחרת הצרפתית הייתה הדבר היחיד שרציתי לעשות," אמר. "תמיד הסתכלתי על הקבוצה הזו דרך העיניים של מאמן עתידי."
מדוע זינאדין מכונה גאון
הטענה נשענת על מלאכה ומיומנות פיזית, לא אינטלקט, וראוי לומר זאת בבירור. המתנה מבוצעת על ידי הגוף בשברירי שנייה, לא מוסקת.
מה שהמיומנות מורכבת ממנו הוא ספציפי. נגיעה ראשונה יוצאת דופן: היכולת להרוג כדור שמגיע בכל מהירות או זווית ולהשאיר אותו בדיוק איפה שהפעולה הבאה דורשת. מודעות מרחבית כה שלמה שהוא ידע איפה כולם עומדים לפני שהכדור הגיע אליו, וזו הסיבה שהוא לעיתים נדירות נראה ממהר. איזון ושליטה סיבובית, הכי גלוי בלה רולט, הפירואט ב-360 מעלות שבו השתמש כדי לברוח משני שחקנים בבת אחת. הוסיפו שתי רגליים, זריזות יוצאת דופן לאדם בגודלו, ונגיעה של מומחה בבעיטות חופשיות, ויש לכם שחקן שפתר בעיות על הכדור מהר יותר ממה שיריבים יכלו להציב אותן.
עמיתיו ניסחו זאת טוב יותר מאנליסטים. זלאטן איברהימוביץ': "כשזידאן עלה על המגרש, עשרת החבר'ה האחרים פשוט השתפרו פתאום." דייוויד בקהאם כינה אותו "הגדול ביותר בכל הזמנים."
המקרה הנגדי אמיתי. הוא לא היה מהיר. ארבעה-עשר כרטיסים אדומים ונגיחה בגמר גביע העולם הם עדות למזג שהוא מעולם לא שלט בו, ואחד הרגעים המפורסמים ביותר שלו הוא חרפה ולא ניצחון. כמאמן, שלושת גביעי אירופה אינם ניתנים לוויכוח, אך גוף רציני של דעה מחזיק שהחוזק שלו היה ניהול אנשים וחילופים פיקחיים ולא שום מערכת טקטית – שהוא ירש סגל נהדר והיה לו את השכל לא לשבור אותו.
מורשת
הוא אחד מעשרה גברים בלבד שזכו בגביע העולם, בליגת האלופות ובכדור הזהב, והמאמן היחיד שזכה בשלושה גביעי אירופה רצופים. ב-2004 הוא נבחר למאה השחקנים החיים הגדולים של פיפ"א ונבחר לכדורגלן האירופי הטוב ביותר של חמישים השנים הקודמות; סקרים בצרפת הופכים אותו באופן שגרתי לגדול ביותר של המדינה; הניצחון ב-1998, שהוגש על ידי בן למהגרים אלג'יראים משכונת מגורים במרסיי, עיצב מחדש את האופן שבו צרפת התווכחה על עצמה במשך דור. וב-2026 הוא לקח את הנבחרת הלאומית, סוגר מעגל שהתחיל בכיכר בטון בלה קסטלאן.